משה רבנו - מנהיג גזבר ואיש תקציבים
ד"ר יחיאל שרמן
לית מאן דפליג שמשה רבנו היה מנהיג אמיתי, איש בעל תכונות מנהיגותיות, אדם שהצליח להוציא את בני ישראל מעבדות לחרות, השכיל להשפיע על מיליוני יהודים (כשש מאות אלף גברים לבד נשים וטף), לעזוב את השעבוד ולצאת לגאולה. לחרות כל הקשיים האובייקטיבים שהיו קשים מנשוא. משה האיש חש כי הינו שליחו של הקב"ה עלי אדמות, עליו הוטלה המשימה הכבדה להנהיג לשמש דוגמא לעומד בראש המערכת. מאמרים רבים מאוד נכתבו על דמותו המנהיגותית של משה. בהרצאותיו הרבות בתחום המנהיגות אני מרבה להשתמש במקורות חז"ל בדמויות מנהיגותיות מתוכנו, מן היהדות, משה ויהושע משמשים כמנהיגים שעליהם הוטלה המשימה אולי הקשה ביותר להנהגת עם. הוצאתם של בני ישראל מעבדות, קבלת תורה ומצוות יראת שמים ומצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו. כיבוש הארץ והנחלתה לשבטים ולמשפחות שהוטלה על המנהיג יהושע.
משה רבנו ותלמידו - ממשיכו יהושע נמשלו ע"י חז"ל "לשמש ולבנה", כשם שהשמש מאירה מהאנרגיות שלה כן, משה רבנו, יהושע הוא מעין " מחזור אור" של משה. משה בעל החזון ובעל הרוחניות והקדושה ואילו יהושע היה איש מלחמה בשטח. משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים - בפרקי אבות. משה מעצב עם חדש, יהושע כובש ומנחיל, בונה ומעצים עם במעשים ובחיי יום. משה מאופיין בתכונות מנהיגותיות של מופת איש מוסרי, תקיפות, ענוה, הקרבה, עצמית, פיתוח מנהיגות נוספת, בעל תעצומות נפש פנימיים דרישות אמת עד הסוף.
משה המנהיג היה צריך להפעיל השפעה מנהיגותית בתהליכי שינוי עם.
שינוי דרמתי ומדהים בתפיסת עולם בהלכות ובהליכות, החדרת האמונה באנשים כי הם יהודים טובים ומאמינים, מאמינים בהקב"ה, בבורא עולם בנותן תורה ומאמינים בעצמם ביכולתם שלהם עלי אדמות. יכולת אישית הרואה ביצירתיות במקוריות ובהתחדשות מתמדת דרך חיים. משימה קשה מאוד, כאשר משה המנהיג צריך היה לפעול על טיפוח האינטליגנציה השכלית בצד האינטליגנציה הרגשית של כל אחד. להצלחה זו זקוק היה משה לכושר הקשבה (מרגלים) גם לאחרים. כך עשה לחותנו יתרו - כאשר קיבל הצעתו - למנות מנהיגים נוספים שרי אלפים ושרי מאות, שיעזרו לו בהנהגת העם. אך כמו שאנו יודעים היום אין קפיצות דרך בחינוך, בעיצוב אנשים.
נשיאי ישראל ברובם שנבחרו לשמש כמרגלים - לתור את הארץ - הסיקו מסקנו שליליות, ויוציאו דיבת הארץ... ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם. צריך להשקיע בלימוד בהשכלה ובהכשרת מנהיגות. מתוך חשיבותם של רוב המרגלים נלמד כי הם לא האמינו בעצמם וביכולתם להתגבר על בעיות ומכשולים. על כן המשילו עצמם לחגבים, אנו נחשבים בעיני עצמנו לחלשים, לקטנים, ליצורים נחותים. כאשר לאדם אין דימוי עצמי חיובי, כאשר הוא מחוסר אמונה בעצמו, אין בו עוצמות גבורה ואומץ לראות מכשול, להבחין בקושי ולחשוב על כלים מיוחדים, על יצירתיות חשיבתית ועל דרכים להתגבר על הנראה קשה. כאשר אין אמונה פנימית, כי בכוחי שלי, במיצוי כל תעצומות הנפש והגוף, ניתן להתרכז לעמול ולנצח, כאשר כוחות אלו אינם קיימים האבחון והמסקנה לוקים בחסר... ונהי בעיננו כחגבים שם..יותר טוב... הם חזקים הם ינצחו אותנו... אין לנו אפשרויות להתגבר...
צריך למצוא כל הזמן כלים דרכים ושיטות כדי להחדיר בנו בעצמנו בילדינו את האמונה, כי אנו שליחיו של הקב"ה כאן ועכשיו כדי לשפר לטפח, להתמודד עם כל קושי ולהצליח.
...וכן היינו בעיניהם - זו מסקנה קשה לא פחות מהדימוי העצמי הלוקה. המרגלים הרי לא שאלו את יושבי הארץ מה דעתם עליהם, מדוע הם אומרים לבני ישראל כי כך נראינו בעיניהם - כחגבים, כחלשים כרפויים, ככאלה שאין להם סיכוי בהתמודדות מולם.
היתכן שהם כבר ידעו מה דעת היריב? הפרטנר העומד להילחם בהם? האדם המאמין בעצמו במעשיו ובאמונתו שלו כי דרכו דרך התורה, דרך אהבת הארץ, דרך העזרה והסיוע לאחרים, דרך יצירת חיי חברה וקהילה, לא יתחשב רק באחרים.
דרך חשיבה זו לא ניצחה אז - בכניסתם לארץ, דרך זו גם לא ניצחה בתקומת מדינת ישראל אל מול מליוני הערבים שסביבנו.
כאשר העם מאמין בעצמו, מאמין במדינתו, מאמין באמת שבקיומנו כאן בארצנו הקדושה המסקנות שונות לגמרי מאלה שאמונתם שלהם לוקה בחסר, אלה שחושבים שהצדק הוא עם היריב המתחרה על אותה האדמה.האמונה בעצמך, משמעותית ובעלת עוגן חזק ויצוק בקרקע קיימת ומבוססת רק אם התשתית המעשית והרוחנית בנויה על תורה, על לימוד תורה, על קביעת עיתים לתורה, קביעה מלשון קביעות, לומדים באופן קבוע בזמנים ברורים ובהירים מזה עשרות שנים שהרב מאיר שפירא הגה הרעיון הנפלא של הדף היומי. לימוד דף יומי מידי יום, תוך שבע שנים מסיימים כל הש"ס. מדהים נפלא ומרגש לראות מאות אלפי אנשים העוסקים בלימודי "הדף היומי" בכל העולם. בארצנו יותר ויותר לומדים. במסכת בכורות דף ה' עמ' א' אנו מוצאים כתוב כי משה רבנו גזבר נאמן היה ובקי בחשבונות וזו היתה תשובה לשר קונטריקוס שהאשים את משה כקוביוסטוס - היינו משחק בקוביה - גונב נפשות או ממון והגמרא מבהירה כי תכונתו הנאצלת של משה המנהיג היתה בתקציב נכון וישר באוספו את הכסף לבכורות ומחצית השקל. אנו מוצאים בכל המאמרים תכונות מנהיגותיות אדירות מאז ועדכניות דהיום של משה - איש בעל חזון, אמונה, ענו, ישר, נלחם, מתווכח, בעל חזון משתף, מקשיב, לומד ומנחיל תורה.
לראשונה אני מזהה התכונה הנפלאה של משה המכלכל מעשיו במסכת בכורות ע"פ כללי תקציב נכון ואמיתי, מתוך יושר הגינות חישוב מדוייק מכיכר עד זוזים ושקלים. כספים וכמויות אמות מידה נכונות.
משה המנהיג מראה, מדגים ומדגיש כי היושרה היא הבסיס העליון של מנהיות התורה על פיה ישק דבר, בסיסה האיתן הוא היושר, האמת, הקבועה הנכונה על פי מידות צדק.
מנהיג הינו אדם בעל עוצמת השפעה, אדירה על מנהגיו, צריך הוא להישמר ולהיזהר על היגיינה כספית ותקציבית כדי שהצדק לא רק ייראה אלא גם יעשה עד לפרוטה האחרונה. אני ממליץ לכולנו ללמוד דף גמרא זה ולראות עד כמה משה רבנו הדגים דרך מנהיגות זו.למנהיגים במדינה, בקהילה ובמוסדות החינוך כושר שליטה ועוצמות יידע וכוח, צריך ללמוד ממשה רבנו כיצד להפיק מכל מנהיג את המיטב תוך יושר והגינות. - תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
