תאור מקרה לופוס 

"הכל התחיל כשדורון נולד, אורנה הייתה בת 3 ולאחר לידתו אמה אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי עקב דיכאון קשה . היא זוכרת שמאז ביקרה את אמה רק בבית חולים ומציינת שעד היום היא מטפלת באמה אף על פי שאמה אינה מזהה אותה."


פרטים אישיים:

אורנה בת 55, נשואה ואם לשתי בנות בגילאי 35 ו-28. תושבת האזור. ילידת הארץ. עקרת בית.

תלונה עיקרית:

חולשה, סחרחורות וכאבי ראש כרוניים עם הופעת כאבים בכל הגוף בשבוע האחרון.

מחלה נוכחית:

מזה זמן רב חשה חולשה, שהלכה והתגברה בשנה האחרונה. החולשה התבטאה בעייפות כרונית, תחושת כבדות בשרירים ובמפרקים, מדי פעם סחרחורות וכאבי ראש בחצי ראש מלווים בבחילה ואי נוחות בטנית. בשבוע האחרון החליטה שעליה לפנות אל רופא המשפחה ולאור תלונותיה אלו נשלחה לביצוע מספר בדיקות דם. אובחנה כחולת לופוס.

תרופות:

אינה נוטלת טיפול תרופתי כלשהו.

הרגלים:

הליכה כחצי שעה, שלוש פעמים בשבוע.

רגישות:

לתרופות מסוג פניצילין.

תוספות:

בהיותה נערה סבלה מפריחה בפנים בחודשי האביב והקיץ בכל פעם שהייתה הולכת לים. טופלה אז במשחה וכדורים, אשר אינה זוכרת את שמם.

עברה שתי הפלות (שבוע 20 ו-15) לפני לידת הבנות.

היסטוריה משפחתית:

מחלת לב איסכמית אצל האב - לאחר אוטם בגיל 50.

אם מאושפזת רוב חייה הבוגרים בבי"ח פסיכיאטרי עקב דיכאון קליני.

בדיקות:

ספירת דם - המוגלובין 11.5
MCV 75
לויקוציטים 5000 - דיפרנציאל תקין פרט לטסיות 120,000.
שקיעת דם - 50
כימיה - קריאטינין 0.7, אוראה 25
שתן - חלבון +++, 1-2 כדוריות דם, ללא ניטריטים, PH 5.5
אק"ג - תקין, קצב 90 לדקה, סדיר, ללא סימני איסכמיה חריפה.
צילום חזה - מעט נוזל בבסיס הריאה הימנית, ללא תסנין חריף. ללא הגדלת המיצר או
לימפאדנופתיה.

צילום בטן ? תקין.

תזונה:

3 ארוחות ביום:

1. בוקר - תה + צנים.
2. צהרים - עוף או דג או טבעול עם אורז מלא וירקות מאודים, סלט.
3. ערב - חביתה, סלט, יוגורט.

שותה כשני ליטר ביום - מים ותה צמחים.

גובה - 1.60 מטר.
משקל - 65 ק"ג.

התרשמות אישיותית:

אורנה קשורה מאוד לבנותיה וחשה אחריות לעובדה שאינן נשואות עדיין, היא מדווחת על דאגה מרובה לבנותיה ומחשבות עליהן המלוות אותה לאורך כל היום. לאורנה אין מקצוע רישמי והיא בעיקר עסוקה בטיפול בבית ובעזרה לבנותיה בעבודות משק הבית. לאורנה סיפור חיים מורכב ויוצא דופן.

להלן הסיפור בשפתה שלה :

"הכל התחיל כשדורון נולד, אורנה הייתה בת 3 ולאחר לידתו אמה אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי עקב דיכאון קשה . היא זוכרת שמאז ביקרה את אמה רק בבית חולים ומציינת שעד היום היא מטפלת באמה אף על פי שאמה אינה מזהה אותה."
אורנה עוצרת, לוקחת נשימה נוספת ומספרת שלאחר אשפוז אמה היא ודורון הועברו ע"י אביה להתגורר בפנימייה.
לאחר ארבע שנים התחתן אביה נישואים שניים ואסף את ילדיו אל ביתו. זמן קצר לאחר נישואי השניים נולדו לאביה תאומים.
אורנה ממשיכה לשתף ומספרת שהיא זוכרת שהתקופה הזו לא הייתה לה קלה, אבל היה לה כיף להיות שוב בבית עם אבא.
כעבור מספר שנים אביה התגרש ושוב העביר את ילדיו למסגרת חינוכית, הפעם לקבוץ יוטבתה. שני אחיה החורגים נשארו עם אמם.
לאחר שש שנים נפטר אביה בגיל 50 ממחלת לב והשאיר ירושה משותפת לכל מקורביו.
אורנה מספרת שעד היום לא זכתה להנות מהירושה עקב מאבקים ותביעות משפטיות בין היורשים.
על אף סיפורה הקשה היא בדרך כלל מחייכת ולמרות החולשה והעייפות היא מתפקדת לאורך כל היום ולא מוותרת לעצמה.