רבות נכתב ונאמר על כוחן המאגי של המילים - ברכות ,קללות, לחשים למיניהם, מילים שמפעילות לחץ פסיכולוגי, מילות עידוד, והרשימה עוד ארוכה.
בחירת המילה הנכונה מאתגרת במיוחד בשפה העברית שהפכה במשך מאה השנים האחרונות משפה מתה של כתבי קודש לשפה חייה בעלת רבדים רבים, בעלת סלנגים תוססים ויכולת בלתי נדלית להתחדשות.
בהקשר זה שימש התרגום כמעבדה לשונית בה נוסו המילים החדשות ונבחנה יעילותן וקליטתן. ההחלטה לתרגם לא רק ספרי שירה ופרוזה אלא גם ספרות טכנית ומדעית, הגות פילוסופית, ספרות פוליטית ועיתונות באה במידה רבה מתוך הכוונה להדגים ולהוכיח את יכולתה של השפה העברית להפוך לשפה מודרנית ולשמש כלי תקשורת יעיל בחיי היום יום.
כל אחד מאתנו מתרגם במידה זאת או אחרת, מפני שבמהותו ובבסיסו הדיבור הוא פעולת תרגום של מחשבות ושל רגשות והשאלה היא תמיד: מהי המילה שמבטאת בצורה המדויקת והיעילה ביותר את המסר אותו רוצים להעביר. ובהינתן מספר אפשרויות, מהי המילה המתאימה לקהל אליו אנו פונים או למצב/הקשר בו היא נאמרת. האם לבחור במילים "גבוהות" או "נמוכות" , במילה עברית חדשה או במילה לועזית.
והסוגיה בה מתלבט כל מתרגם היא האם לבצע תרגום נאמן kמקור, או תרגום שישמע טוב בעברית וישתמש בביטויים המקובלים בשפה העברית.
התשובה אינה פשוטה כלל והיא תלויה בראש ובראשונה בתחום בו מתבצע התרגום. לצורך המחשה נבחן תרגום מתכון ללזניה. בין יתר הרכיבים נאמר לנו להשתמש ב:
? 1 pound bulk Italian sausage
? 2 jars marinara sauce
? 1 tablespoon dried onion flakes
האם תרגום מילולי, נאמן למקור, ייתן לנו מתכון בו אפשר להשתמש בהצלחה בארץ ? ספק רב. מאידך, האם נוכל להחליף את הרכיבים הללו ברכיבים מוכרים, שניתנים לרכישה בארץ, ולקבל לזניה באותה האיכות? אם אנחנו שפים בעלי ניסיון רב בהכנת לזניה, אזי - אולי.
שפה היא תוצר תרבותי המורכב מסך כל המונחים הנחוצים לבני אותה התרבות על מנת לתקשר ביניהם בצורה יעילה בכל תחומי החיים ובמידה מסוימת, לתקשר עם בני תרבויות אחרות.
לדוגמה, באיטלקית קיימות כמה מאות מילים למה שנקרא היום בעברית "פסטה". סוגי הפסטה נבדלים זה מזה בצורתם (רוחב, אורך, עובי, קוטר),בצורת החיתוך ובסוג הבצק. ובעברית יש לנו "לוקשן" - מילה שמקורה ביידיש, אטריות, מילה שמקורה ביוונית (itria= מאפה בצק) ופסטה, שמקורה באיטלקית, אך אף מילה ממקור עברי, לכן עלינו לייבא או לאמץ מילים איטלקיות ובכך לייבא פיסת תרבות איטלקית.
היו זמנים בהם ייבוא תרבויות אחרות היה אסור בתכלית האיסור, במיוחד בתרגום ספרות ילדים, וכך נולדו "עמי ותמי", "יפתח המלוכלך/ יהושע הפרוע", "עליזה בארץ הפלאות", חגים נוצריים הפכו לחגים עבריים, ומאכלים זרים הפכו למאכלים יהודיים.
החלטה מסוג זה אינה יכולה להתקבל כאשר מדובר בתרגום משפטי. מסמך משפטי מבטא את המציאות המשפטית במדינה בה הוא נכתב: חוקים, מוסדות משפט, עבירות והעונש הנקבע בחוק בגין כל עבירה, ועוד.
לכן במקרה של תרגום משפטי, התרגום חייב להיות נאמן למקור, גם ובעיקר כאשר למונחים מסוימים אין מקבילה בעברית, מפני שהחוק בישראל שונה מהחוק באותה המדינה. במקרה זה על המתרגם לעשות מאמץ ולמצוא את הביטוי העברי המביע בצורה הטובה ביותר את משמעותו המשפטית של הביטוי הזר, מפני שהנזק העלול להיגרם על ידי תרגום משפטי לא מדויק עולה אלף מונים על הנזק שבלזניה לא טעימה.
אילנה גילאון, מתרגמת מוסמכת בשפות עברית, אנגלית, צרפתית ורומנית ברוב תחומי המדע והטכנולוגיה
http://www.mil-on.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
