הנחמה הגדולה,שעשינו כמיטב יכולתנו 

שיעור חשוב קבלתי לפני שנים ממני שהיה פעם המנהל שלי. הגעתי למשרדו מיוסר אחרי מצגת שערכנו, כולי דרוך ונרגש לקראת קבלת המשוב וחרד לקראת תשובת הלקוח (ייקחו אותנו, כן או לא...). האיש הוריד ממני באחת קילוגרמים של אחריות. אם עשית את כל מה שיכולת, אין לך מה לדאוג יותר. מה שיקרה כבר לא תלוי בך.
הזרקור הופנה אז לתהליך שבצענו והתוצאה-תוצר השקעתנו, נהפכה למשמעותית הרבה פחות.

אחת הנחמות הגדולות ביותר המסייעות לנו להתמודד עם תהפוכות החיים, היא הידיעה שנתנו את המיטב שלנו, שעשינו את כל מה שיכולנו.
כאנשים חופשיים יש לנו השפעה רבה על המציאות, אולם יכולתנו זו היא מוגבלת. גם אם נתאמץ, נשקיע, נשתדל - איננו מבטיחים לעצמנו דבר, ברמת התוצאה. לדברים שקורים לנו ישנם מימדים וצדדים, שאינם תלויים בנו. נעשה מה שנעשה, דברים יתרחשו, לא אחת, על אפנו, על חמתנו ועל ייסורינו.
הדבר איננו צריך להכניס אותנו לפאסיביות, לדכדוך ולתחושת אובדן שליטה. להיפך.
אם נעסוק בעיצוב יכולותינו עד לגבול אפשרויותינו וניתן את כל מה שנתפס בעינינו כמיטב שלנו, הרי שיוקל לנו להתמודד עם התוצאה. כל תוצאה. עשיית המקסימום שלנו היא המרב שאנו יכולים להגיע אליו כבני-אדם. ליותר מזה פשוט איננו מסוגלים. המקסימום כולל בתוכו את מגוון האפשרויות העומדות בפנינו, את יכולותינו ומגבלותינו את מי שאנחנו.
יכולתנו לבחון ולעצב את הגבולות האישיים ומהם לתחום ולהגדיר את האפשרויות הריאליות העומדות בפנינו - היא נדבך משמעותי ביצירת החיים שלנו. יצירה, שאם נתמקד בה ונעסוק בה ברצינות, נביא את עצמנו אל המקום הטוב ביותר בו אנו יכולים ונכון לנו להיות. נוכל להתבונן בעצמנו מגיעים להישגים שאנו יכולים להגיע אליהם ועם זאת לשמור על עצמנו מפני over doing - ומפני השחיקה, התסכול והכאב המתלווים לעשייה שמעבר ליכולת ולכישלונות צפויים מראש.

הבנת וידיעת עצמנו היא משימה משמעותית. ל"עצמנו" ישנם מימדים מגוונים, גופניים, נפשיים, רוחניים. איננו יכולים להעצים מימד אחד על חשבון האחר כפי שאיננו יכולים להתעלם ממימד בו קשה לנו לגעת. אם נעשה כן נלקה בחוסר איזון, שהוא הבסיס להיווצרותו של הסבל בחיינו.
מאידך, הבנה טובה יותר של עצמנו, תאפשר לנו לחיות חיים טובים, שקטים ושלווים יותר.

אנו מאחלים ומבקשים לעצמנו וליקירינו בשורות טובות ותמורה הוגנת לעשייתנו. היות ולצערנו הרב, אף אחד אינו יכול להבטיח לנו זאת - כדאי אולי שנתמקד בדרך עצמה ובסיפוק שאנו יכולים לחוות מעצם הצעידה בה .
ייתכן ושווה שנשקיע בפיתוח היכולת להרפות, לשחרר ולהסיר מעצמנו את מלוא האחריות להישגים, יעדים ותוצאות וניקח אחריות רק על עצם העשייה. אם אנו בטוחים שעשינו ככל אשר אנו יכולים, אנחנו יכולים להתנתק ממה שיקרה, בסופו של דבר. כך נפנה את עצמנו יותר לרווחה שבעשייה ולהנאה מחדוות החיים הפועמים בקרבנו.

טל רביד, מורה ליוגה
04-8711887

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי