אני זוכרת שאמרתי לעצמי ש: "כולם מתים בסוף וגם אני הרי אמות בסופו של דבר. ואם אין לי ברירה ואני חייבת למות, אז עלי לנצל את הזמן, את החיים שלי עד הסוף!..
שלא ארגיש כמו מטומטמת כשאמות, שלא חשבתי על זה".
כשהתחלתי לתקשר עם החברים מלמעלה וחוויתי את האור ואת התובנה שמכאן, מהעולם הזה אני ממשיכה הלאה לעולם הבא ומשם שוב לעולם הזה, הבנתי ש..
בעצם אין לי מה לפחד מהמוות!!!
תחושת הפחד מהמוות והדחיפות הזו, שלא אפספס את חיי, נעלמה ובמקומה הופיעה תחושת שלווה מדהימה וראיית הדברים באור אחר.
הבנתי שכל מה שקורה לי בחיים, אבל הכל...יש לו תפקיד ויש לו משמעות.
הבנתי שהדבר הכי חשוב הוא, לא להספיק...
אלא חשוב יותר -
שכשאעצום את עיני אהיה מוקפת באנשים שאהבתי ושאהבו אותי.
שאעצום את העיניים בתחושת סיפוק מלאה, שעשיתי את מה שלשמו באתי לעולם הזה, ושאני עכשיו עוברת לשלב הבא שבו כל מה שלמדתי בחיים הללו יקדם אותי הלאה.
אעצום את העיניים ואהיה מוקפת באנשים שאוהבים אותי
ושולחים אותי באהבה לשלב הבא של חיי.
אז אני מאחלת לכם יקרים ,
שתהיו מוקפים תמיד באנשים שאוהבים אתכם,
אנשים שיידעו ללוות אתכם בכל הרגעים
בהרבה אור ובהרבה אהבה. זהבה אביגדור אופיר
מתקשרת בדרך האור והאהבה,
מחברת הספר:
"בדרך האור והאהבה
- לתקשר עם חברים"
פסיכותרפיסטית הוליסטית. מתקשרת ומורה לתקשור, מגשרת,מאסטר רייקי
ומטפלת רב תחומית
054-6866343
http://www.teekshur.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
