מאלף הכלבים גבע צין (32) יזם פרויקט ראשון מסוגו להכשרת כלבים עזובים כשומרים נאמנים למגזר החקלאי. במסגרת הכלבייה שבבעלותו" כלביית גבע". את הכלבים מאלפים גברים ונשים אשר עברו טראומה נפשית - נפגעי נפש. "הכלבנים" משקמים נפשית את הכלבים ומעניקים להם ביטחון עצמי ותחושת ניצחון. וכך מכלבים פחדנים וחסרי ביטחון שהיו מועמדים להמתה והרדמה, הכלבים הופכים לכלבי שמירה ערניים ואמיצים וה"כלבנים" נהנים מתעסוקה המעניקה להם שכר נאה ותחושת השתלבות בחברה.
הפשיעה החקלאית היא איום קיומי על ישראל...זה מעשה טרור לכל דבר" אומר גבע צין מאלף הכלבים ויוזם הפרויקט. "החקלאים עובדים ימים כלילות בגשם ובשמש בלי להסתכל על השעון ואז בלילה אחד הכול נופל לטמיון" מחדד גבע. אין זה סוד כי הפשיעה החקלאית היא אחד הנושאים הכואבים לכל מי שעסקו הוא חקלאות בארץ ישראל. בעל המשק משקיע אלפי שקלים על מיגון אלקטרוני כזה או אחר שדורש תיקון, אחזקה ושדרוג, הגנבים המתוחכמים לומדים את נקודות התורפה של המערכות ולא פעם ולא פעמיים מצליחים להערים על המערכות ולחדור למשק ולבצע את זמם. גבע טוען כי לחקלאים יש עוד הרבה מה ללמוד על אבטחה וביטחון. "אני מתקשר לבעל משק שגנבו לו עגלים ומציע לו לאמץ כלבי שמירה איכותיים ומאולפים והא אומר לי שהוא לא יכול, כי אז הנכדים שלו לא ישחקו עם העגלים...נו באמת זו תשובה?!" אומר גבע. "הגיע הזמן שהחקלאים יבינו מה שהבין האדם הקדמון ושיתחילו לתעל לטובתם את הערנות והנאמנות של הכלבים" מדגיש גבע. ידוע לכל כי כלב הוא חיה ערנית ונאמנה באופן טבעי וכמובן שלאחר אילוף והכשרה מקצועית התכונות החיוביות של הכלב מתעצמות ואילו החסרונות נכחדים במהלך האילוף. טעות לחשוב כי כלב שמירה הוא כלב "מטורף" שתוקף כל מה שזז! וכאן בדיוק נכנסים לתמונה "הכלבנים" של גבע. במסגרת הפרויקט "הכלבנים" קולטים את הכלבים רוחצים אותם ומעניקים להם חום ואהבה ולאחר שהכלבים התאקלמו לחייהם החדשים מתחיל תהליך האימון וההכשרה. הכולל בחובו שמירה על השטח המלווה בנבחנות,סירוב מזון למניעת הרעלת הכלבים ועבודת שרוול וחליפת תקיפה על מנת שברגע האמת הכלב גם יתקוף ולא רק ינבח. תהליך ההכשרה מבטיח כי הכלב לא יהווה מטרד לחקלאי ויאפשר לו לתפעל את המקום כהרגלו אך בשעת הצורך הכלב יבחין בגנבים, יזהיר אותם ומשלא הבינו את הרמז אף יתקוף. חשוב לציין כי הכלבים "לומדים" תוך מס' שבועות מי הם "כוחותינו" החברים של המקום ומי "האויב" וכך אין הפרעה לעבודה השוטפת של הווטרינר ספקי ציוד למיניהם והפועלים במקום, אך אין זה אומר כי אם אותו איש יגיע במטרת זדון הכלבים לא יעשו דבר להיפך הם יבחינו בזאת ע"י זיהוי של הפרשות זיעה הנובעות מפחד וירחיקו אותו מהמקום. יש לציין כי גנבי בקר נוהגים ל"שחד" את הכלבים בבשר מורעל, אך מרבית הכלבים מזהים זאת ללא אימון ולא נוגעים בבשר מה שהוביל את גנבי הבקר לשיטה שקטה אכזרית להמתת הכלבים, הגנבים זורקים לכלבים חתיכת בשר ובתוכה סיכות תפירה קטנות הכלב בולע את הבשר ואז תוך מס' שעות סובל מדימום פנימי וקריסת מערכת העיכול המובילה למוות. על הכן הכלבים מאולפים לא רק לא לאכול ממזון שביד האדם הזר, אלא גם לא להתקרב למזון שהושלך לשטח. הם אוכלים רק מאנשי המקום ובאזור מוסכם בשילוב פקודה המאשרת לו לאכול. להדגיש את יעילות השיטה מספר גבע: " באחד החגים התילאנדים החליף אחד המנהלים את הפועל בשדה ורצה להפעיל את הגנראטור במקום הכלבים לא נתנו לו להיכנס והוא ניסה לשחד אותם עם חתיכת בשר איך שהכלבים ראו זאת הם התנפלו עליו והוא פונה לבית החולים". את הכלבים ניתן להציב בין הציוד החקלאי חופשיים ללא קשירה בתוך הגדר ההיקפית דבר המגביר את היתרונות של הכלבים ויוצר שמירה אפקטיבית יותר הבעיה שלא ניתן לעשות זאת בשטחים גדולים (שטחי מרעה) אך על הרפת, הדיר עצמו או על חוות לולים וחממה זה בהחלט אפקטיבי. בשטחים גדולים מומלץ לקשור את הכלבים לכבל ריצה בקטעים של 70 מ' זהו הטווח הרחוק ביותר שכלב קשור רואה בו כשטחו, כאמור כלב חופשי "שולט" על שטח גדול יותר. את הטווחים ניתן להסיק ממחקרו של הפסיכולוג אדיגר אשר בחן את ההתנהגות של בעלי חיים כלפי סכנה. אדיגר גילה כי בעלי החיים מגיבים בצורה זהה לסכנה.לצורך הדוגמה אדיגר לקח חתול ועכבר והציב אותם כ - 10 מ' אחד מהשני.. בטווח זה העכבר הרגיש בחתול אך הוא כעת מצוי בתחום האדישות והמשיך לאכול ולהתנהג כרגיל, בשלב שני הוצב החתול כ - 7 מ' מהעכבר כאן העכבר חש בסכנה מחושית והוא כעת מצוי בתחום הערנות הוא הפסיק לאכול והיה מרוכז בחתול. כעת הוזז החתול עוד כ - 5 מ' וכעת העכבר כבר היה מצוי בתחום הקריטי הנחלק לשניים או תקיפה או נסיגה ברור שמדובר בחייה נטרפת כמו עכבר הוא יעדיף לסגת. ואילו הכלבים המאולפים של הכלבייה הוכשרו לנבוח כבר מ 100 מהזר ובתחום הקריטי יתקפו את הזר. יש לציין כי מאחר ומדובר על כלבים עזובים הם חשדניים מטבעם אחרת לא היו שורדים לבדם, על כן מדובר על הצלחה ידועה מראש המבטיחה לחקלאי שמירה אפקטיבית בעלויות מינוריות. עלות אחזקה כלב לחודש עומדת על כ - 120 ש"ח בחודש בעיקר על מזון יבש לכלבים. אם הכלב מטופל היטב ויש לו את כל החיסונים והוא מסורס או שהכלבה מעוקרת אין כמעט הוצאה וטרינרית. הכלבים המאולפים של הכלבייה מגיעים לחקלאי כבר אחרי כל החיסונים, עיקור/סירוס ושבב סימון אלקטרוני כדרוש בחוק. גבע נותן לחקלאי גם ייעוץ בהצבת הכלבים ובבחירת הכלבים המתאימים ביותר לסוג המשק. כל הכלבים לא יעשו נזק לחיות גדולות(פרות, כבשים עיזים) אך לחיות קטנות(מכרסמים,תרנגולות) יכול להיות שכן ועל כן יש להתאים את אופי הכלב למשק ולאופיו של הבעלים ולהיקף העובדים והפעילות במקום. בשנים האחרונות פותחה מערכת המשלבת בין "החיישן הביולוגי" - הכלב לבין המחשב. תוכנת מחשב מתוחכמת יודעת לזהות ולהבחין בין קשת הנביחות של הכלב ולהודיע לחקלאי בהודעת SMS כי חדר פורץ לשטח ואם יש מס' כלבים לדייק במיקום. המערכת לא תודיע באם הכלב נבח על חתול או בעל חיים רק בעת חדירה. מדובר על מערכת יעילה מאוד המכפילה את היכולת של הכלב למנוע אירוע פלילי כזה או אחר. גבע ממליץ לחקלאי שבחר להציב כלבים במשק להתייעץ עם סוכן הביטוח של החווה ולדרוש כי יוסיף את הכלבים לפוליסת הביטוח. מדובר על הוצאה כספית זניחה ומומלצת ביותר. כמו כן יש לשלט את המקום בעזרת שילוט המזהיר כי במקום יש כלבים מומלץ לא לציין כי יש כלבים נושכים, אלא כלבים במקום כנדרש בחוק. חשוב לציין כי מרגע הגעת הכלבים לחווה יינתן חודש הסתגלות ובאם הכלב לא מתאים ניתן להחזירו. אך ברגע שהכלב מתאים יש לדווח לווטרינר הרשותי ולרשום אותו במאגר הכלבים של הרשות בה ממוקם המשק.
הכלבנים בתפקיד הגנבים
תהליך האילוף הוא יום יומי ומטרתו לקצר בכמה שיותר את שהות הכלבים בכלבייה "הכלבנים" משמשים כשחקנים ומדמים מצב בו זר ניכנס לחווה ומתקרב לשערים ולבעלי החיים בשלב מאוחר יותר מדמים "הכלבנים" כניסה רועשת המלווה בצעקות וזריקת חפצים על הכלבים(בלי לפגוע בהם) ובמידה ונרשמת הצלחה והכלבים מפגינים אומץ ומרחיקים את הגנבים מתחיל תהליך הפלישה ההמונית המאפיין גניבת בקר הדורשת מס' נקודות חדירה למשק. ברור כי כלב אחד לא מסוגל לשמור את תא שטח גדול ולכן ההמלצה של גבע היא להציב מס' כלבים בגדלים שנים אשר יהוו כצוות מנצח במיגור הגניבות.
את כלביית גבע הקמתי בשנת 1998 לאחר שירות צבאי מרתק וייחודי ביחידת הכלבנים המבצעית של צה"ל - "עוקץ".
הכשרתי המקצועית החלה בבית הספר לכלבנים של צה"ל בסירקין ולאחר מכן המשכתי במשטרת ישראל - בבית הספר לשוטרים שבשפרעם.
בתום ההכשרה עליתי יחד עם חבריי ליחידה לצפון הארץ, לגבול הלבנון, ושם יחד עם כלבי הצבאי "נירוונה" השתתפתי בעשרות פעולות צבאיות לזיהוי ואיתור מטענים, חומרי נפץ ומגוון פעולות צבאיות נוספות עליהן לא ניתן להרחיב את הדיבור.
בתום השירות הצבאי הרגשתי צורך בסיסי לחלוק את הידע שרכשתי בצה"ל ויזמתי מדור שבועי לענייני כלבים במקומון הוותיק והנפוץ בנגב - "שבע". בנוסף המאמרים התפרסמו במספר אתרי אינטרנט העוסקים בתחום הכלבנות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
