כעת משנסתיימה המלחמה, נדמה כאילו כל הדיבורים על התמיכה בחקלאים נותרו תלויים בחלל האוויר. כולם עברו לעסוק בהערכות לבחירות ובשאר עניני דיומא והמשק המשפחתי קורס ומצפה בייאושו לסיוע.
שלושת השבועות שארכה הלחימה הותירו נזקים כבדים בקרב החקלאים: עבודות הכרחיות של קטיף וטיפול בשדות ובחממות התעכבו, עובדים רבים לא הגיעו לעבודתם ו/או תפוקתם ירדה מאוד. יתרה מכך, מאות תאילנדים ברחו מהאזור וישנו חוסר חמור בידיים עובדות לשם ביצוע עבודות הקטיף והמיון.
הנזקים לחקלאי עוטף עזה קשים במיוחד על רקע המשבר הכבד שהם עוברים יחד עם כל חקלאי ישראל: קיצוץ חסר תקדים במכסות המים, שערי חליפין נמוכים של השקל, ירידה בביקושים בעקבות המיתון העמוק באירופה וברוסיה ומחנק אשראי מכל הכיוונים.
במצב של שגשוג יתכן שחלק מהחקלאים היו יכולים להמתין בסבלנות עד שגלגלי הממשלה יטחנו אבל כעת לא ניתן לחיות ממילים טובות והבטחות בעל פה כשהספקים והבנקים תובעים את שלהם.
שבע שנים של קסאמים וירי על השדות לא שברו את חקלאי "עוטף עזה". בכל פעם שביקרתי אצלם יצאתי נפעם מהחוזק שהפגינו במצב בלתי אפשרי. אסור שדווקא מדיניות הממשלה או ליתר דיוק חוסר המדיניות החקלאית בכלל והמדיניות ביחס לפיצוי בפרט, תשבור את הבסיס הכלכלי ותחליש אותם לקראת האתגרים שכפי הנראה עוד עומדים בפניהם.
אני משוכנע שכולם מסכימים שהחקלאים ראויים לסיוע מיידי בגין נזקי מבצע "עופרת יצוקה", מערכה מוצדקת ונכונה שאני מגבה, אבל מישהו צריך גם לטפל בכך וללא דיחוי. אין זמן להמתין לממשלה הבאה! מאת: איתן בן דוד, מזכ"ל תנועת המושבים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
