הישרדות - הגרסה המושבית 

בעיית התעסוקה במרחב הכפרי קיימת כבר שנים רבות. החקלאות שבעבר היתה עוגן הפרנסה העיקרי במרחב הכפרי אינה כזאת עוד וזאת בין היתר לאור התמורות שחלו בחקלאות הישראלית, השינויים הטכנולוגיים וחוסר היכולת להתפרנס מיחידות משק קטנות, דבר שהביא לשינוי במבנה התעסוקתי במרחב הכפרי.

המרחב הכפרי במדינת ישראל משרת מטרות לאומיות כגון שמירה על קרקעות המדינה, אספקת מזון טרי ומגוון, שמירה על גבולות המדינה ומטרות "ירוקות" כמו שמירה על שטחים פתוחים, מקורות המים ומשאבי הטבע. בנוסף, ברמה הלאומית, עושה המרחב הכפרי שימוש במי הקולחין בחקלאות ובכך מונע הזרמתם אל הים, דבר המקטין משמעותית את הזיהום של חופי מדינת ישראל ומונע פגיעה בבריאות המתרחצים. החקלאות והנוף החקלאי תורמים לחברה על ידי תרבות, מסורת, מורשת, חזות ותיירות.

במרחב הכפרי נוצר מצב בו חלק ניכר מאנשי ההתיישבות אינו מתפרנס באופן ישיר מחקלאות, כי אם מענפים אחרים תואמי צביון כפרי (למשל תיירות כפרית וחקלאית), זאת כמובן על מנת לשמר את היתרונות הרבים שטומן בחובו המרחב הכפרי.

מדינת ישראל טרם השכילה לעודד פעילות זו ולהביא להסדרתה , כך שכיום נוצר מצב אבסורדי שלא ניתן להשלים עמו ובו אלפי בעלי משקים במרחב הכפרי הנם עבריינים בעל כורחם, זאת בשל העובדה שהם מקפידים לעסוק בעיסוקים ההולמים את המרחב הכפרי במידתיות, תוך מינימום פגיעה בסביבתם על מנת לשמר את המרחב הכפרי כמרחב חקלאי במידת האפשר.

לאורך השנים קיבל מנהל מקרקעי ישראל החלטות שונות בנוגע לפל"ח (פעילות לא חקלאית), אך החלטות אלו אינן מיושמות בשטח או שאינן ברות יישום בשל מגבלות ובעיות בירוקרטיות שונות ומגוונות.

שתי החלטות שהיו רלוונטיות עד לפני שנתיים:

החלטה 653 - קייט כפרי בנחלות.

החלטה 755 - תעסוקה לא חקלאית בנחלות.

לאחר שנים בהן לא בוצע כל שימוש למען יישום ההחלטות הנ"ל (על אף שבפועל היו קיימות) החליטו במנהל על יצירת אלטרנטיבה חדשה בדמות החלטה1101.

החלטה 1101 אינה מטיבה באופן ניכר עם בעלי הנחלות, אולם כוללת היא מספר החלטות משנה אשר יש בהן לקדם את אישור המבנים והתעסוקות ובכך למנוע מאלפים להיות עבריינים שלא אשמתם.

החלטה זו על אף שזכתה להגנה של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, הותקפה בבג"ץ ע"י מספר גופים שאינם מחסידי ההתיישבות, בלשון המעטה.

בינתיים, בעוד אנו ניצבים בפני מצב בלתי מתקבל על הדעת בו החלטות 755 ו- 653 בוטלו והחלטה 1101 מוקפאת בשל בג"ץ, מצא המנהל את הדרך הנוחה מבחינתו להתמודד עם הסוגיה תוך שבוחר לו את סעיפי ההחלטות המחמירים ביותר עם תושבי המרחב הכפרי ומתנהל לאורם.

לדוגמא: אם בעבר ניתן היה לקיים צימרים באזורי עדיפות לאומית (החלטה 653) ובתוספת לכך ליהנות מ 500 מ"ר תעסוקה של מבנה מוסב (החלטה 755), כיום סך התעסוקה המותר, כולל מבני הצימרים אינו יכול לעלות על 500 מ"ר.

מן העבר השני, בהחלטה 1101 הוחלט על 500 מ"ר תעסוקה ללא קשר למבנה חדש או מוסב וכאן שוב בוחר המנהל בדרך החומרה ופועל ע"פ החלטה 755- מבנה חדש 300 מ"ר בלבד.

הבעיה העיקרית סביב נושא טעון זה היא העובדה שהדיון בבג"ץ יכול להתנהל משך שנים רבות ובינתיים המנהל מוציא צווי הריסה למבנים קיימים בהם מתבצעת תעסוקה לא חקלאית, שלולא ענייני הבירוקרטיה כבר מזמן היתה מאושרת.

אי הסדרת התעסוקה הלא חקלאית במושבים נובעת לדידנו בעיקר מרשלנות ואוזלת ידם של ממ"י ורשויות התכנון, על כך שלא השכילו לייצר פתרונות ראויים לנוכח השינויים שחלו בהתיישבות ובחקלאות ב-20 שנה האחרונות.

דוגמא למצב האבסורדי היא החלטת בית המשפט בעת האחרונה בגין תביעת המינהל כנגד שימוש חורג במקרקעין, לפסוק שאכן הנתבעים אשמים, אך זאת כתוצאה מחוסר ברירה היות והמדינה היא שהובילה אותם לנקודה זו וכך גם במשמעות פסק הדין שניתן, המורה אמנם לנתבעים להרוס כל מבנה שנבנה על המקרקעין המוחזקים על ידו שלא כדין וללא היתר המינהל, אך זה יכנס לתוקפו רק לאחר 60 יום ממועד פטירתם.

המדיניות הזו שלוקה בחוסר מחשבה עתידית וראייה למרחק, תוך אימוץ הפתרון הקל והמחמיר פוגעת בראש ובראשונה בתושבי המרחב הכפרי שמנסים להתפרנס בכבוד, אך בד בבד פוגעת בסופו של דבר בתושבי מדינת ישראל כולה, שנהנים מהתועלות הרבות שמייצר עבורם המרחב הכפרי.

לנוכח פני הדברים, דרישתנו הנה כי עד שיוכרע בבג"ץ דינה של החלטה 1101, יקפיא המנהל את התביעות שהוגשו בגין שימושים חורגים על מנת שתושבים רבים במרחב הכפרי יוכלו להמשיך ולהתפרנס בכבוד ולא יכתתו רגליהם בין בתי משפט והליכים בירוקרטים כאלה ואחרים. מאת:יוגב שריד - יו"ר אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי