חישוב מאוחד לעומת חישוב נפרד 

חישוב מאוחד לעומת חישוב נפרד


בעלי עסקים רבים מתחבטים בסוגיה הידועה, האם משתלם להם להעסיק את בני או בנות זוגם בעסק. ראוי להקדים ולומר כי במס הכנסה מתנהל לבני הזוג תיק אחד הנושא את שמות שניהם, זאת מתוך העיקרון שלפיו בני זוג , הנשואים יחד ומנהלים משק בית משותף נחשבים ליחידה כלכלית אחת (תא משפחתי אחד). מאותו עקרון גם נובע, על פי החוק, שיש להתייחס להכנסת שני בי הזוג כהכנסתו של אחד מהם (הנקרא בשפת המס "בן הזוג הרשום").

מבחינת ה"שותף" הבכיר בעסק (המגולם בדמותו של מס הכנסה) אין כל מניעה להעסקת בני זוג באותו עסק. זאת כל עוד הוא אינו נפגע בהכנסותיו מ"השותפות". אולם מתוך חשש לקבל תוצאה מופחתת של חבות מס העלולה להיגרם כתוצאה מ"פיקציות" (הלא הן מצגות מלאכותיות שכל מטרתן להפחית את חבות המס), נקבע בחוק כי חישוב המס ייערך באופן מאוחד לגבי הכנסות שני בני הזוג.

יחד עם זאת במקרים מסוימים יכולים בני הזוג לבקש חישוב "נפרד" ובל נשכח כי במרבית המקרים, שבהם קיימות לבני הזוג הכנסות בשיעורי מס שולי גבוה, חישוב המס באופן נפרד עדיף על פני חישוב מס באופן מאוחד ולו רק בשל העובדה הפשוטה שהוא מביא את שניהם לחבות מס נמוכה יותר. למעשה, החישוב הנפרד ניתן כיום, באופן גורף, לרוב האזרחים השכירים שאינם חייבים בהגשת דוח למס הכנסה ואינם עובדים באותו מקום עסק שיש להם שליטה בו.

לצערם של בעלי העסקים ששאפו , עד כה, להקטין את חבות המס של שני בני זוג באותו עסק, נענתה בקשתם לחישוב נפרד בתשובה שלילית אוטומטית. תשובה זו כתובה בחקיקת המס הקובעת, כי אם קיימת תלות בין מקורות פרנסתם של בני זוג לא יתירו להם לדווח על הכנסתם בנפרד.

כתוצאה מכך, היו מקרים שבהם בעלי עסקים מסוימים אשר עבדו כבני זוג באותו עסק ורצו לזכות, בכל מחיר, בשיטת חישוב המס באופן נפרד התפתו לעשות מעשים פליליים. בין יתר מעשים אלה ניתן לציין למשל את הנוהג של "חילופי זוגות" (לעניין המס כמובן).


במסגרת זו היו קושרים "קשר" שני בעלי עסקים ששניהם העסיקו, לדוגמא, את נשותיהם בעסקיהם, זאת כדי לדווח על כל אחת מהן כמועסקת אצל בעל העסק השני (שאינו נשוי לה בפועל). למעשה בכך "החליפו" ביניהם את בנות זוגם (תוך כדי הצגת מצג שווא שבו אין בעל אותו עסק מעסיק את בת זוגתו) והכול, כדי לקבל חישוב נפרד על הכנסות בני הזוג.

מנקודת מבטו של מס הכנסה (כגובה מס) ברור שהחישוב המאוחד עדיף כי הוא עשוי להגדיל את חבות המס המוטל על בני הזוג. עובדה ידועה לכל היא שצירוף הכנסותיהם של בני זוג יוצר הכנסה אחת שמדרגת המס שלה גבוהה מזו של כל הכנסה בנפרד. יש לזכור כי במצב של חישוב מאוחד אין בני הזוג נהנים ממדרגות המס הנמוכות שמהן היו נהנים אילו הייתה הכנסתם מחושבת לפי חישוב נפרד. בנוסף לכך פתר מס הכנסה את עצמו, בעצם החקיקה, מהצורך להתמודד בכל מקרה לגופו, ככל שזה קשור לבדיקת סוגיית התלות בין מקורות הכנסותיהם של בני הזוג .

ניתן להתייחס לכללים שנקבעו בחקיקה (סעיף 66(ד)), לעניין סוגיית התלות ככללים אוניברסאליים, זאת משום שאינם מתחשבים בסיטואציות ספציפיות העלולות להתעורר. נקבע שאם אחד מהכללים מתקיים חזקה היא שמתקיימת תלות בין מקורות הכנסת בני הזוג. בין יתר הכללים נקבע כי תלות מתקיימת כל עוד מושגת הכנסת בני הזוג מאותו עסק, או שאחד מהם מועסק בחברה (או שותפות) אשר הם בעלי שליטה בה (10% ויותר).

אולם לאחרונה נפל דבר. בית המשפט העליון בדק את השאלה (בפס"ד רון קלס ע"א 900/01) האם בני זוג העובדים יחדיו רשאים לבקש (וגם לקבל) חישוב נפרד על הכנסותיהם. בית המשפט קבע כי הכללים ("החזקות" , בלשון המשפטית) שנקבעו בסעיף אינם בבחינת "ראה וקדש" אלא ניתן להתייחס אליהם ככללים שניתנים לסתירה. לפי פסק הדין, אין להתייחס לכלל בני הזוג העובדים יחדיו בעסק, באופן אוניברסאלי, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו.

בין יתר נימוקיו של בית המשפט בפסק דינו בנושא, מעניין למצוא את הנימוק כי חישוב מאוחד שנקבע יוצר בדרך כלל הפליה ברורה לרעת האישה , נוכח פערי השכר במשק בין נשים וגברים בצד קיום תפיסות חברתיות (פסולות) הגורסות כי מקומה של האישה בבית. נימוק נוסף טוען כי שיטת החישוב המאוחד יוצרת תמריץ שלילי לעבודה, בכך שלא משתלם לשני בני זוג לעבוד באותו עסק בשל שיעורי מס הגבוהים שהם יחויבו בהם. לפיכך מצא בית המשפט מקום לפרשנות המאפשרת לבני זוג להוכיח העדר תלות בין מקורות הכנסתם ולזכות בחישוב נפרד כדין.

הלכה למעשה, המשמעות הנובעת לעסקים מפסק דינו של בית המשפט בעניין זה, היא פתיחת פתח לבני זוג העובדים יחדיו באותו עסק לבקש לבצע עבורם חישוב נפרד, לצורך קביעת החבות שלהם במס (זאת למרות העובדה שהם עובדים יחדיו).

יחד עם זאת, במבחן המציאות, קיימת השלכה משמעותית יישומית לפסק דין זה בכל האמור לגבי יכולת ההתמודדות של אגף מס הכנסה בעניין זה. קיים ספק רב אם בידי מס הכנסה יהיו מספיק כלים ומשאבים להוכיח, בכל מקרה ומקרה, את עקרון התלות בין מקורות הכנסות בני הזוג. בצד כך, אין להתעלם מעומס היתר העלול להתעורר, עקב שטף הפניות הצפוי מצד בני זוג העובדים באותו עסק להכיר במקורות הכנסתם בשיטת החישוב הנפרד. זאת עוד טרם הליכי ההתדיינות המייגעים.

יתכן שפתרון הוגן, באופן חלקי לפחות, לשני הצדדים (למס הכנסה ולבעלי העסקים) מסתמן באופק, בדמותו של סעיף המסתתר בחקיקת מס הכנסה. סעיף זה (66(ה)) שנחקק, לפני כשנתיים, אמור להיות מופעל החל מיום 1.1.2004 והוא נותן רשות לבני זוג לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד עבורם, זאת גם אם קיימת תלות בין מקורות הכנסתם.

כדי למנוע "פיקציות" (וכזכור מס הכנסה אינו אוהב פיקציות מכל סוג שהוא) הציבה החקיקה שבסעיף זה שורה של כללים מחמירים לזכאות בני הזוג לדווח על הכנסה לפי חישוב נפרד. בין יתר הכללים שהוזכרו ניתן לציין את חובתם של בני הזוג לעבוד במקום העיסוק הקבוע לפחות 36 שעות בשבוע במשך תקופה של עשרה חודשים לפחות. בנוסף לכך אסור שתהא לאותם בני הזוג הכנסה אחרת מעסק או מעמל כפיהם ("יגיעה אישית" בעגה המקצועית). תנאי נוסף להכרה בחישוב נפרד הוא הודעה מקדימה של בני הזוג לפקיד השומה, בפרק זמן של חודש לפחות לפני תחילתה של התקופה שבעדה נתבע החישוב הנפרד של המס.

כאמור, תחולתו של סעיף מתירני זה אמורה להתחיל ביום 1.1.2004 אולם מוקדם לקבוע אם אכן הוא יכנס לתוקף. זאת מכיוון ולשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קיימת רשות לדחות "מידי פעם" מועד כניסת הסעיף לתוקף במועד מאוחר יותר, אם כי לא יותר משנתיים מהמועד המקורי שנקבע לתחילתה של חקיקה זו.

מבחינה תקציבית, ראוי לציין כי עלות הפעלת הסעיף האמור לעיל אינה מבוטלת כלל וכלל והוא עלול לפתוח פתח רחב לפיקציות "אופנתיות" חדשות לפי רוח הסעיף. לפיכך, מלבד העלות התקציבית של הפעלת הסעיף, נראה כי נותרה בעינה סוגיית יכולתו של מס הכנסה להתמודד ולאכוף את הפעלתו על ידי בני הזוג, כפי שנקבע בחוק.

לסיכום, על אף מורכבות הנושא, נראה כי בשנים האחרונות חלו התפתחויות חשובות בנושא שיטת החישוב לבני זוג כאמור לעיל. העלאת הנושא לסדר היום הציבורי, הן בחקיקה והן בפסיקה, גורמת, כנראה, לשינוי גישה כלפיו. לפיכך, ניתן לשער כי המגמה שמסתמנת מבשרת טובות, לבני זוג העובדים יחדיו באותו עסק והם יוכלו, כבר בשנים הקרובות, לדווח על הכנסותיהם לפי שיטת החישוב הנפרד, באופן ובתנאים שייקבעו במיוחד לשם כך.
ארז אורעד, רואה חשבון, מנהל תחום בנציבות מס הכנסה. מאמר זה פורסם לראשונה במגזין "בונים עסקים" של עיתון גלובס בחודש ספטמבר 2003 - אין לראות בכתוב במאמר כהבעת עמדה של נציבות מס הכנסה בכל נושא שהוא.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי