אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
רוב עסקאות המכר של חברות או עסקים, מלוות בהתחייבות כזו או אחרת של המוכר, שלא להתחרות בעסק הנמכר לתקופה מוגדרת. התחייבויות כאלה ניתנות בדרך כלל לא על ידי החברה שפעילותה נמכרה, כי אם על ידי בעלי המניות או מנהלי החברה באופן אישי. על פי רוב, בתמורה להתחייבות שכזו נכונים הרוכשים לשלם לאותם בעלי מניות או מנהלים תשלום נוסף (מעבר לתשלום בגין המניות או- במקרה המתאים - מעבר לתשלום לחברה מוכרת הפעילות בעד הפעילות עצמה) תשלום נוסף המכונה "תשלום בגין העדר תחרות". על פי רוב, מתחייבים בעלי המניות ו/או המנהלים, בתמורה לאותו תשלום, שלא לעסוק במקצוע או שלא להקים עסק מתחרה לתקופה קצובה. מהותו של תשלום שכזה ואופן מיסויו עומדים לא אחת, במוקד חלוקת בין הנישומים לבין רשויות המס.
חשוב לציין כי המחלוקת נוגעת, לא אחת, לא רק לשאלת אופן מיסוי התקבול בגין אי תחרות בידי מקבלו, כי אם גם לשאלת סיווגו של התשלום אצל המשלם: האם יהא התשלום ניתן לניכוי כהוצאה פירותית או שיש לראותו כתשלום הוני, ואם התשובה היא כי המדובר בתשלום הוני, כלום ניתן תשלום זה לניכוי בדרך של הפחתה על פני התקופה שבה חלה ההתחייבות לאי תחרות או על פני תקופה אחרת כלשהי?
שאלת ניכויו של תשלום בגין התחייבות לאי תחרות נדונה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, בע"א 346/70 פקיד השומה חיפה נ' עוף חיפה בע"מ. כב' השופט א. ויתקון סקר באותו עניין את השאלות העומדות בבסיס אותה מחלוקת. בעניין זה נסבה המחלוקת על סירוב פקיד השומה להתיר לחברה הנישומה הוצאה ששילמה למנהלה הפורש בגין התחייבותו כלפיה שלא להתחרות בה במשך שנתיים מהטעם שמדובר בהוצאה הונית אשר אינה ניתנת לניכוי כנגד הכנסות שוטפות. החברה טענה מנגד כי יש להכיר בהוצאה כפירותית ולהתיר לנכותה בדוחות הכספיים. בית המשפט נזקק אפוא להתמקד בשאלת התרתו בניכוי של התשלום, בידי המשלם ולהחליט האם תשלום זה, שכל כולו לשם "מניעת התחרות" הנו הוצאה שבפירות הניתנת לניכוי לצורך מס הכנסה, או הוצאה הונית?
פקיד השומה ביקש לראות בהוצאה, כהוצאה ליצירת "יתרון מתמיד" לעסק ולכן לראות בהוצאה כהונית, ולא להתיר ניכוי כלשהו בגינה מההכנסה החייבת. לטענת הפקיד שומה יצר התשלום לחברה המשלמת יתרון מתמיד של "נטרול" מתחרה פוטנציאלי, לתקופת אי התחרות.
בית המשפט המחוזי אשר דן כערכאה ראשונה בערעור על שומת פקיד השומה, מצא דווקא כי התשלומים המשולמים למניעת התחרות עשויים להיות במסגרת פעולתו השוטפת היום יומית של העסק, שאז ניתן לטעון כי הוצאו תוך כדי תהליך יצור ההכנסה השוטפת ולפיכך הנם הוצאה פירותית לכל דבר ועניין. על קביעה זו ערער פקיד השומה לביהמ"ש העליון.
ביהמ"ש העליון דן בשני מצבים שונים ולשניהם השלכות מס שונות: מצב דברים ראשון הוא מצב שבו חברה המשלמת תשלום עבור התחייבות לאי תחרות מעוניינת, באמצעות אותו תשלום, לשמור על המצב הקיים. במצב זה אין התשלום נעשה על מנת להשביח את המוניטין של החברה אלא למנוע פגיעה בעסקיה השוטפים של החברה. בראייה זו, לא נוצר לחברה יתרון מתמיד או "נכס הון" חדש, ולכן סיווג התשלום הנו פירותי ויש להתירו בניכוי מהכנסותיה השוטפות של החברה המשלמת. לעומת זאת, במצב דברים שני, התשלום בגין העדר התחרות נועד לשנות את מצבה הקודם של החברה וליצור לה יתרון שלא היה ברשותה קודם. בית המשפט עמד על כך שהאבחנה בין שני המצבים הנ"ל קשה ולא תמיד ניתן לסווג את המקרה הנדון לאחד משתי הקטגוריות. יתכן שהאבחנה בין שני המצבים נוגעת גם לתקופה שביחס אליה ניתנה ההתחייבות שלא להתחרות. במקרה של תשלום בגין התחייבות לתקופה ארוכה מאד או בלתי מוגבלת בזמן (גם אם מוגבלת במקום), תהא נטייה לראותה כתשלום המקנה למשלם יתרון מתמיד, ולפיכך - תשלום במישור ההוני שאינו ניתן בניכוי.
מאידך, ככל שמדובר בתשלומים למניעת תחרות לתקופה קצרה ומוגבלת, גוברת הנטיה לראות בהם תשלומים שנועדו למניעת נזק שוטף לעסקי החברה, דהיינו - תשלומים המיועדים לשמירה על מצב העסקים הקיים ולסווגם כתשלומים פירותיים הניתנים לניכוי מההכנסה החייבת השוטפת.
השופט ויתקון ציין בהחלטתו כי השאלה היא שאלת חוק ועובדה כאחד. בסופו שלדבר ניתנה הכרעת בית המשפט בהתחשב בכך שהתחייבותו של המנהל שלא להתחרות בעסקי החברה הייתה למשך זמן לא ארוך אשר כל שיצרה היה מניעת פגיעה בפעילותה של החברה לתקופה מסוימת (לא ממושכת במיוחד) אולם לא השביחה את המוניטין העסקי של החברה המשלמת. באותו עניין דובר בהתחייבות שלא להתחרות בחברה לתקופה של שנתיים, שמייד עם סיומה החל לעסוק בעסק מתחרה בחברה.
כרגיל בעניינים אלה, קל יותר למנות את המבחנים ההלכתיים והעקרונות לפיהם תוכרע שאלת ניכוי התשלום מההכנסה השוטפת, מאשר ליישם עקרונות ומבחנים אלה ולהחילם על המקרה קונקרטי שבו מקובע. יתכן שנכון היה לו נתן המחוקק דעתו לעניין זה וקבע קריטריונים ברורים, גם אם שרירותיים מעצם טבעם, התלויים בתקופה שביחס אליה ניתנה ההתחייבות שלא להתחרות.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-40 משפטנים, בנוסף לצוות המומחים (רו"ח ויועץ-פנסיוני) והצוות האדמיניסטרטיבי.
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
פעילות המשרד כוללת פעילות מסחרית ומיסויית בינלאומיות מקיפה ללווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן בבגרמניה, רומניה, בולגריה, גאורגיה (גרוזיה), הונגריה, פולין, ארגנטינה, ברזיל ועוד.
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
