ט"ו בשבט, אחד מארבע ראשי שנים שיש לישראל (מסכת ברכות א, א):
"באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי.
באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו.
ראש השנה לאילנות חל בזמן שרוב פירות ארצנו מלבלבים והפירות כבר נראים לאחר שחנטו.
פרי שחנט מיום ט"ו בשבט של אותה שנה, יתחיל מניין הזמן לפעול ועד סוף השנה הבאה (יד בשבט) ימלאו לו שנה אחת.
פרי שחנט עד לתאריך יד בשבט של השנה הקודמת, אזי היום שלאחריו (ט"ו בשבט) יחשב כאילו חלפה לה שנה להולדתו.
מניין שנותיהם של פירות האילן חשוב לקביעת הלכות ה מעשרות: נטע, רבעי, וערלה שהן מצוות התלויות בארץ.
להלן מניין המעשרות:
בשנה הראשונה והשנייה שלאחר שנת השמיטה- מעשר ראשון ושני.
בשנה השלישית- מעשר ראשון ועני.
בשנה הרביעית והחמישית- מעשר ראשון ושני.
בשנה השישית- מעשר ראשון ועני
לגבי דין נטע, רבעי וערלה:
בשלוש השנים הראשונות חל איסור מהתורה לאכול את פירות האילן.
בשנה הרביעית יש לעלות לירושלים ולאכול שמה את הפירות, או לחילופין לפדותם ולהעלות התמורה לירושלים.
בט"ו בשבט אין כל איסור לעשות מלאכה, או לקיים שמחות וכמו כן אין בו תפילה מיוחדת.
ובכל זאת נוהגים בו קצת יום טוב המתבטא באי אמירת "תחנון", אין בו הספד למת ואם חל בשבת אין אומרים "אב הרחמים".
בט"ו בשבט נוהגים להרבות בשבחה של ארץ ישראל:
ארץ ישראל הקודמת לשאר ארצות תבל והמבורכת מכולן.
זוהי הארץ המובחרת לעם המובחר.
יש בזמן שממונה כשעם ישראל בגלות ברכה, להודיע שאין הגויים יכולים ליהנות ממנה, אלא רק עם ישראל.
במרוצת הדורות ט"ו בשבט לא רק עסק במצוות התלויות בארץ, אלא גם הפך להיות מועד שמזדהה עם הטבע יותר ויותר: האר"י הקדוש תיקן את ט"ו בשבט ליום בו אוכלים פירות ומאוחר יותר נוסד סדר אכילת הפירות.
בימינו עורכים את השולחן במיטב פירות ארצנו ובפירות שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמרים ("כי ה' אלהיך מביאך אל- ארץ טובה ...ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ- זית שמן ודבש", דברים ח, ז-ח).
ילדים נוהגים לנטוע בט"ו בשבט עצים ביערות ארצנו ובגנים ציבוריים.
דוד בראון כותב ומתקצר מאמרים רבים בעיקר בנושאי יהדות ומחשבת ישראל.
מתמצת מושגים ביהדות, המומלצים כחומר עזר לתלמידי בתי ספר המעוניינים לסכם שיעורי בית.
מפרסם מאמריו באתר:
http://he.shvoong.com/writers/davidb/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
