להפסיק לעשן 

הפסקת עישון, להפסיק לעשן / מיכל רון *

הפסקת עישון נחשבת לדבר שקשה לעשותו. כמעט כל המעשנים הפסיקו או ניסו להפסיק לעשן מספר פעמים, ואם הם עדיין מעשנים - סימן שהם גם חזרו.
למה?
יכולות להיות לכך מספר סיבות,
אך בעקרון התשובה זהה - הסיגריה היא פונקציונלית עבורנו, היא משרתת אותנו באופנים שונים, שאולי לחלקם איננו מודעים,
ומתוך כך -
המודעות לפונקציות השונות שהעישון ממלא עבורנו ומציאת תחליפים בריאים ואפקטיביים יותר תוכל לעזור לנו להפסיק לעשן - אם נרצה.

במקום לסבול ולהתענות, אפשר להפוך את הפסקת העישון לתהליך למידה וריפוי שהוא גם מעניין וגם רווחי עבורינו, ברמות שונות.
תהליך הלמידה כולל איסוף אינפורמציה ולימוד על הפונקציות שמילא העישון בחיינו,
ותהליך הריפוי כולל את הפסקת העישון וריפוי הסיבות שגרמו לנו לרצות לעשן מלכתחילה.


ההיבט המנטלי
בשביל מה אני מעשנת?
הרבה מעשנים טוענים שהיו רוצים 'להיפטר' מהסיגריות, או שהסיגריות אינן תורמות להם מאומה, אך בכך הם רק מתעקשים להשאר בבורות לגבי הפונקציות שממלא עבורם העישון, ולהמשיך לתת לעישון לנהל אותם, במקום שהם ינהלו את העישון.
אז שוב ? בשביל מה אני מעשנת?
מה אני מרוויחה מהעישון?
למה הסיגריות משמשות אותי?
אולי לצורך חברתי? קל לי יותר להתחבר לאנשים כשאני מעשנת.
אולי אני אוהבת את הדימוי של עצמי כמעשנת? אולי אני מרגישה יותר סקסית?

כדאי גם לרשום את העלות של העישון -
במה עולה לי העישון?
ריח? דימוי עצמי? בריאות?

כדי להפסיק לעשן חייבים לדעת בשביל מה.
למה אני רוצה להפסיק לעשן?
מה אני רוצה להרוויח מהפסקת העישון?
מה יש לי להרוויח מהגמילה?

חייב להיות לי ברור מה אני מפסידה כשאני מעשנת ומה אני יכולה להרוויח אם אפסיק.
רק אם אהיה משוכנעת בכך שיש לי יותר מה להרוויח מאשר להפסיד אוכל להפסיק לעשן.


ההיבט ההתנהגותי
מתי אני מעשנת?
כדאי לנהל רישום מדויק של הימים, השעות, המקומות והאנשים שאיתם אני נוטה לעשן יותר.
לא לפספס אף סיגריה, אלא לנהל רישום מדויק, כדי לאסוף מקסימום אינפורמציה.

ומאידך - למצוא מה יעזור לי לוותר על העישון -
לוותר לזמן מה על פגישה עם מעשנים? על בילויים?
להעסיק את עצמי עד מאוחר, כך שאהיה מאוד עייפה ואוותר על הסיגריה של לפני השינה?
במקום הזה כדאי להיות יצירתיים, וכדאי מאוד למלא את הזמן של העישון בעשיה חליפית - עדיף של דברים שכבר מזמן רצינו לעשות ולא מצאנו את הזמן לעשות אותם.

ההיבט הרגשי
לעולם לעולם לעישון יש גם היבט רגשי.
בדרך כלל אנחנו מעשנים כדי שלא להרגיש משהו - עצב, בדידות, מבוכה, או משהו אחר.
במסגרת איסוף האינפורמציה והלימוד כדאי לשים לב -
מה הרגשתי לפני שרציתי לעשן?
על מה חשבתי? איזה רגש עלה?
איזה רגש היה עולה אם לא הייתי מרגישה שאני רוצה סיגריה?
איזו חוויה אני מנסה לדחוק מזכרוני או מרגשותי?

ואז לשבת כמה רגעים עם עצמי, לפני שאני מעשנת, ופשוט להרגיש את מה שאני מרגישה.
לתת לרגשות או לתחושות הפיזיות לזרום בלי להפריע להן.
כל רגש וכל תחושה הינם קבילים - העצבנות והתיסכול על כך שאינני מעשנת יבואו ראשונים, ואחרי שעוברים אותם יבואו רגשות, תחושות וזכרונות עמוקים יותר - כאלה שמלמדים אותנו, מרפאים אותנו, והופכים את כל התהליך לכדאי.

ההיבט הפיזי
רוב תהליכי הגמילה מעישון מתייחסים רק לצד הזה - ההתמכרות לניקוטין.
אפשר להשתמש במדבקות או במסטיקים של ניקוטין, כמובן, אבל אפשר גם להוסיף להם מספר פעולות שיקלו עלינו את הפסקת העישון ואולי גם יעשו לנו כייף -

* פעילות פיזית, כדוגמת ריצה, הליכה מהירה, עליה במדרגות, מחול אירובי או איגרוף גם עוזרים לנו לפרוק את העצבנות שעולה כשמפסיקים לעשן,
וגם נותנת לנו חיזוק עצמי כאשר אנחנו רואים (ודי מהר!) את השיפור במצב הגופני שלנו.
* נשימה!!! הופכת לאחד הכייפים הגדולים שאפשר להרוויח כשמפסיקים לעשן. אפשר לעצור הכל פעמיים או שלוש ביום, ופשוט לקחת לאט 10 נשימות עמוקות. לשאוף מלוא הריאות, דרך הפה, ולנשוף, תוך כדי ספירה יורדת מעשר לאחת.
* התרגילים של שיטת פאולה עוזרים מאוד להחזיר את הגוף לאיזון, וגם להפסיק לעשן. ניתן למצוא מספר רב של תרגילים כאלה בספרה של פאולה גרבורג 'סוד השרירים הטבעתיים'.
* וטיפ אחרון - ויטמין C עוזר למערכת החיסונית לשקם את הגוף. ניתן לקחת כדור אחד ביום, או להרבות בשתיית מיץ הדרים ומיץ גזר.

ההיבט הרוחני
אלוהים קיים כדי שנוכל להיעזר בו!!! לא בושה לבקש עזרה!!!
אפשר להגיד לעצמנו בקול רם: 'אני מוכנה להפסיק לעשן, ואני מבקשת עזרה כדי שזה יקרה', או כל משפט אחר שעובד בשבילנו.
מנסיוני - זה עובד!!!

והכי חשוב
להיות טובים לעצמנו!!!
לעשות את הכל במתינות ובסבלנות,
ולהזכיר לעצמנו שאנחנו מפסיקים לעשן כאקט של אהבה כלפי עצמנו וכבוד כלפי הגוף שלנו.
אפשר לשים כל יום קצת כסף בקופסא יפה - כסף שאותו היינו מוציאים בעבר על סיגריות, ומדי פעם לגשת ולקנות לעצמנו בכסף הזה משהו קטן שיעשה אותנו שמחים.


לא לרדת על עצמנו כשאנחנו נכשלים.
עדיף תהליך מתון של ירידה הדרגתית בעישון תוך כדי למידה על הסיבות שגרמו לי לעשן מלכתחילה, מאשר 'זבנג וגמרנו', שמשאיר אותנו עם אפקט גמילה קשה, בלא שלמדנו שום דבר חדש על עצמנו, ועם סיכויים נמוכים יותר להפסיק באמת.
הכי כייף להתייחס לכל התהליך כאל תרגיל - למצוא כמה טיפים שמעניין לנו לתרגל או שעובדים עבורנו, ולתרגל אותם - לפני או אחרי הסיגריה, לאו דווקא מתוך מטרה להפסיק, אלא יותר מתוך מטרה ללמוד, ואז השינוי קורה מאליו.

וגם חשוב לזכור -
אלפי אנשים שנכשלו לא הוכיחו כלום! אדם אחד שהצליח מוכיח שהדבר אפשרי!!!


* מיכל רון, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדריכה בשיטת גרינברג (שלב 2) עובדת בתל-אביב עם אנשים באופן פרטני, ומנחה קבוצות.
לפרטים נוספים: michali67@yahoo.com.
לרשימת המאמרים המלאה: http://www.ima-adama.co.il/page/michal_ron.htm .

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי