פירות יבשים
פירות יבשים נחשבים למאכל מסורתי בט"ו בשבט ,מכיוון שבעבר לא היו אמצעי קירור וזו הייתה הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג. בשולחן ערוך נכתב, שיש לאכול בט"ו בשבט לפחות 15 סוגי פירות שונים. ביניהם חובה להכיל גם את שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. בנוסף לכך חשוב לאכול בפעם הראשונה פרי שעוד לא טעמנו השנה.
פירות יבשים הם פירות שיובשו, באופן טבעי או באמצעות מיכון. לפירות יבשים חיי מדף ארוכים ובכך עשויים להוות חלופה לפירות מחוץ לעונה, בעיקר בהיעדר אמצעי קירור. הם נאכלים כחטיף, כתוספת לגרנולה, יוגורט ודגני בוקר, ומשמשים באפייה כתוספת לתערובות של עוגות.
תהליך ייבוש הפירות הוא תהליך עתיק יומין. באזורים קרים יותר של כדור הארץ הייתה זו הדרך לשמר פירות לתקופות הקור הארוכות, בהן לא היו כמעט פירות. עמים נודדים וציידים היו משתמשים בפירות היבשים כצידה לדרך, שיכולה להישמר זמן רב מאד. היו משאירים את הפירות להתייבש בשמש , מה ששמר על הערך התזונתי שלהם.בתהליך הייבוש הפירות מאבדים מים רבים ומצטמקים, עד כדי שביעית ממשקלם המקורי. עקב איבוד המים טעמם מודגש ועז יותר משל פרי טרי.
כיום משתמשים לרוב בשיטות ייבוש תעשייתיות המערבות טיפול בפירות בתנורי חום גבוה מאד ובכימיקלים שמונעים את איבוד הצבע וקלקול הפירות. אלו עלולים לגרום לנו תופעות לוואי שונות. תהליך הייבוש גורם לאבדן מרבית ויטמין C שהיה בפרי. ריכוז הסוכר בפרי יבש גבוה הרבה יותר מזה שבפרי טרי, כך שהם מקור מזון עתיר אנרגיה ולפיכך גם עתיר קלוריות.
פירות יבשים יכולים להיות תחליף מצוין לממתקים. הם ספקי אנרגיה גדולים מאד .הם יכולים להוסיף ערך תזונתי רב למאכלים שונים, במיוחד כשאינם מבושלים ויכולים להוות אלטרנטיבה לסוכר בהמתקת מאפים, רטבים ותבשילים. אפשר גם להשרות אותם במים ולבשלם בקומפוט.
לפירות יבשים המשווקים לצרכנים מוסיפים לעתים גופרית דו-חמצנית, ל"תיקון" צבעו של הפרי. תוסף זה עלול לעורר אסטמה אצל הרגישים לו. תוסף אחר שמוסיפים לפירות יבשים כגון צימוקים הינו חומר זיגוג, למשל E905 אשר הינו תוצר של תעשיית הנפט. תוסף זה נקשר לסרטן הקיבה.
פירות יבשים אורגניים מיוצרים בלעדיו, ולכן צבעם כהה יותר וטעמם דומה יותר לזה של הפרי הטרי. ישנם פירות שניתן "לתקן" את צבעם על ידי הוספת מיץ לימון העשיר בוויטמין C לפני ייבושם. ניתן להשיג גם פירות המיובשים בשיטה הטבעית, או לייבש לבד בבית.
כמה מהפירות היבשים:
אננס - העשיר בברומלין, אנזים העוזר בעיכול חלבונים.
תפוח- טוב לקומפוטים, דייסות וגרנולה.
תמרים- עתירי אנרגיה וחומרים מזינים, ניתן לשלבם בתבשילים שונים, בסלטים, בגרנולה, בדייסות ואפשר גם למלאם בגבינה, שקדים, קשיו ושאר אגוזים.
מנגו- טוב לגרנולה , סלטי פירות ודייסות.
משמש- עשיר מאד בברזל ובמינרלים נוספים, ניתן להשרותם ולמעוך אותם למעין ריבה/ ממרח ולאוכלם כך, על לחם, או כמזון איכותי מאד לילדים. אפשר גם לשלבם כמרכיב ברוטבי שמנת/ חלב קוקוס.
תאנים- עשירות מאד בברזל ואפשר לשלבן בכל מאכל, סלט או מאפה.
פפאיה- מכילה את האנזים פפאין המקל על העיכול. בתוספת לסלטי פירות, גרנולה ועוד.
בננה- טובה כנשנוש אחה"צ, או כאוכל לדרך לילדים, בנסיעה או בעבודה.
שזיפים- עוזרים להסדיר יציאות. ניתן להשרותם ללילה ובבוקר לשתות את המים ולאכול את השזיפים בגרנולה, בדייסה או בקומפוט.
צימוקים- במגוון צבעים וגדלים. אפשר להוסיף לגרנולה, דייסה, סחלב, סלטי פירות וירקות. ניתן לקשט בהם תבשילי אורז וירקות.מצוינים לאפייה ולנשנוש.
במאה ה-17 ,ספר קבלה בשם "חמדת ימים" קובע מחדש את סדר עריכת שולחן טו בשבט. לפיו- צריך להגיש לפחות 30 סוגי פירות שונים מחולקים לשלוש קבוצות:
פירות נקלפים אשר אוכלים את תוכם - תפוזים, אשכוליות, בננות -הם מיצגים את עולם העשייה.
פירות אשר אוכלים את חלקם החיצוני ותוכם נזרק - אפרסקים שזיפים המיצגים את עולם היצירה.
פירות הנאכלים בשלמותם- תות שדה, תאנה - המיצגים את עולם הבריאה.
הארוחה מלווה ב-4 כוסות יין לבן ואדום:
כוס יין לבן - מיצג את החורף
כוס יין 2/3 אדום מעורבב עם 1/3 לבן מייצג את האביב
כוס יין אדום המסמל את הקיץ
כוס יין 2/3 לבן מעורבב עם 1/3 כוס אדום הוא הסתיו.
עם השנים,כאשר חזרנו להתיישב בארץ קרן הקיימת אימצה את החג -ובשנת 1908 החלה את מסורת נטיעת העצים בטו בשבט. בשנים האחרונות החג קיבל משמעות נוספת וחשובה מאד - חג שמירת הטבע.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
