" פולסא דנורא"- גזר דין מוות מהתורה, מושג שהרחוב בנה אותו, התקשורת חוגגת עליו ואנו, האנשים הפשוטים קונים את השקרים והעלילות הנאמרות מעת לעת על מגזר מסויים ולא יודעים בעצם ש"לא דובים ולא יער", אין אמת בהשמצות, ורק הבורות שלנו, היא זו שמשרתת גורמים אינטרסנטים כאלה ואחרים.
איומים ב"פולסא דנורא" היו על ראשי הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל ואריאל שרון, על שאול מופז שהיה שר בטחון ועל אישים נוספים.
היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז הורה לפתוח בחקירה בנושא... מעניין שאלה שמסיתים נגד אינם מאמינים בתורת ישראל, אבל מוציאים אנרגיה ייתרה על מנת לחקור ולהאשים!
האין כאן פרדוקס מסויים?
לפני שנבין מהו באמת המושג שאכן מוזכר בגמרא שלוש פעמים, הבה נתאר את הטקס- כפי שאותם תמהוניים מבצעים:
10 מקובלים מתכנסים בבית הכנסת, לאחר שלושה ימי צום ועומדים אל מול ארון הקודש הקדוש, תוקעים בשופרות, קוראים פסוקים מתוך פרשת "ראה", מתוך סוף נאומו של משה רבינו הנותן לעם בחירה בין ברכתו של האלוקים, לבין קללתו!
כמובן שמתכוונים במעשיהם לפגוע באדם מסויים, כביכול דרך האלוקים.
כעת נעשה סדר בדברים ונבין אחת ולתמיד את המושג המדובר:
ראשית- אין אף אזכור בקבלה על "פולסא דנורא"!
אין כל אזכור של טקס כזה או אחר וכל מה שנאמר לעיל, הינו פרי דמיונם של אנשים מפוקפקים, בלשון המעטה!
שנית,המושג, "פולסא דנורא"- משמעותו: "מכות אש", מדובר ב- 60 מכות אש שמלאך מקבל, מלאך ולא אדם... כעונש מסויים.
ומה עם עונש שהתורה כן מתירה לבצע נגד אדם שסורר?
בתחילה עלינו להבין שבתורה אין מושג של "כלא" והעונשים הרבה יותר חינוכיים ואפקטיביים מאשר כלא.
בשני המקרים מתבצע בידודו של אדם מסויים מהחברה, בכדי להגן עליה, אבל "כלא" אינו תורם לנענש ואינו מחנכו!
אין כל קשר בין עונש המגיע לאדם ול"פולסא דנורא"!
בתקופת המשנה ולאחריה , יהודי שסטה מדרכי האלוקים ולאחר התראות לא הסכים לשוב לדרך היישר ולחזור בתשובה, בית דין התיר לעשות לו "נידוי!
הנידוי כלל איסור לספר ראשו של אותו מנודה, איסור לזמנו לתפילה (זימון של 10 אנשים להשלמת מניין), איסור לשבת עימו ארבע אמות ומטה.
כן התירו לשכור ממנו עבודה וגם להשכיר לו וכן התירו ללמוד ממנו אם היה תלמיד חכם".
לאחר - 30 יום היו בודקים אם שב בתשובה ואם לא, היו מנדים אותו לעוד- 30 יום, ורק לאחר מכן, אם לא שב בתשובה- היו מטילים עליו "חרם"!
החרם כלל: איסור הגעתו ללמוד תורה, איסור להזמין ממנו עבודות, חרם מלא, עד שהיה שב בתשובה.
חרם זה בהיפוך חלקי- "רמח", כלומר, רמ"ח איבריו של האדם סוטים מדרך התורה ומוצאים מכלל ישראל.
בתחילת "תקופת ההשכלה", היו מנהיגי ה"משכילים" דואגים מראש שהשלטונות המקומיים יעקרו את סמכויותיו של בית הדין המקומי ולא יוכלו לבצע נגד ראשי התנועה, נידוי,או חרם!
כיום יותר ויותר בני תורה מכירים בסמכותם של בתי דין רבניים ומשתמשים בהם, כך שגם יש יותר צדק, וזה גם יותר זול... דוד בראון כותב ומתקצר מאמרים רבים בעיקר בנושאי יהדות ומחשבת ישראל.
מתמצת מושגים ביהדות, המומלצים כחומר עזר לתלמידי בתי ספר המעוניינים לסכם שיעורי בית.
מפרסם מאמריו באתר:
http://he.shvoong.com/writers/davidb/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
