בזמן האחרון התחיל תיאטרון הבימה לשתף פעולה במקביל עם גורמים מבחוץ כגון בית צבי בהצגת -בראוו!!!שרים 90 המצוינת וכן עם קבוצת צעירים, בוגרים טריים של בתי ספר למשחק בהצגת אלף לילה ולילה.
הצגה זו המוצגת כעת בתיאטרון הערבי-עברי ביפו הנה כאמור פרי שיתוף פעולה כזה במסגרת אירועי חגיגות 100 שנה של תל אביב.
משתתפים בהצגה תשעה צעירים שקובצו ע"י השחקן נורמן עיסא שגם ביים את ההצגה.
סיפורי אלף לילה ולילה הם אוסף של סיפורים ערביים שהפכו לנכס צאן ברזל בתרבות העולמית.יש חילוקי דעות היכן ומתי נכתבו אך אין חילוקי דעות שנכתבו במזרח.
מלך-שחריאר שאשתו לא נאמנה לו, מורה לוזיר שלו לערוף את ראשה ולמצוא לו אשה חדשה.כל ערב לאחר ההתיחדות נערפים ראשיהן של נשים רבות עד שבתו של הוזיר-שחרזאד מחליטה לבלות לילה עם המלך. היא מספרת לו סיפור ללא סוף וכך נידחית הוצאתה להורג. המלך מבטיח לא להרגה כל עוד תמשיך ותספר סיפור.כאשר היא כבר אם לשלושה מילדיו ועברו אלף לילה משתכנע המלך והאישה לא מוצאת להורג . מגיע הסוף לרציחות והשקט והשלוה לנשות הממלכה.
גבי אלדור תרגמה את הסיפורים, שנכתבו כנראה במקור באלכסנדריה, בשפה קלילה,שוטפת ועכשוית. מתוך הסיפורים נבחרו 5 ופרולוג ע"י יגאל עזרתי ,לא דוקא המפורסמים שבהם ,שעיבד אותם וקיבצם למחזה .
הבמאי נורמן עיסא שהינו בעצמו גם שחקן ביים את המחזה כך שכל הסיפורים מסופרים ברצף כיחידה אחת כאשר כל המשתתפים נמצאים כל הזמן על הבמה ומגלמים את התפקידים השונים שבסיפורים.
ההצגה מלווה מתחילתה עד סופה בשירים, במוסיקה מעולה מאת עלא אבו עמארה וחן צימבליסטה המהוה בעצם חלק בלתי נפרד מההצגה כאשר היא מבוצעת ע'י השחקנים בכלי הקשה, פעמוניות וכלים שונים אחרים.
הכוריאוגרפיה הטובה של פריאל חשיבון המשלבת ריקודים בתוך העלילה והתאורה המעולה של זיו וולושין יוצרים הצגה שהיא בעצם חזיון הדומה למחזמר,תיאטרון תנועה,תיאטרון רציני וכן בידורי.
תוכן הסיפורים לא כך כך חשוב והוא מישני כי כאן ההנאה באה מהאוירה הנוצרת מהמקום, מהשירים, מההווי והם העושים את ההצגה לחוויה הראויה לצפיה.ההצגה מלאת שמחה וכדברי שחרזאד" חיים ללא שמחה הם מות חי.אני מעדיפה חיים קצרים מלאי שמחה מחיים ארוכים ללא שמחה".
יש תמימות מסוימת בסיפורים ויש כמובן גם הגזמות.
מלך המאמין שאשה יכולה ללדת כלב וחתול מתים יכול בהחלט להאמין שיש מלפפונים ממולאים פנינים לארוחה.
ההצגה מתקימת באולם של התיאטרון ביפו העתיקה במבנה רב קשתות עתיק המתאים להפליא לעלילת המחזה ומוסיף לו חן יופי ואותנטיות מזרחית.
במחזה שולבו תמליל בעברית שירים בערבית ומוסיקה המשלבת בתוכה אלמנטים מהמזרח ומהמערב.
משחקם של השחקנים המחליפים תפקידים בהתאם לסיפורים המסופרים טוב מאוד.
בימוי ההצגה מעולה.הבמאי יצר הצגה חיה עם קצב,רעננות ויופי מזרחי.ההצגה קלילה כיאה לפנטזיה מזרחית שנעים לראותה ולשמעה.
בתפקידים הראשיים הצטיינו אייל סלמה כמלך אכזר ורחום ,שנטל כהן כשחרזאד מלאת חיות,חן ותחבולות,אמיר הלל כוואזיר נאמן ואבא טוב,אניטל אלבחר כאשת קאסים תוססת,לואי נופי כעלי באבא המפורסם וגילה פוליצר,אושרי סהר,דוית גביש וג'ורג' אסכנדר.
לראות או לא לראות:הצגה חיננית ביותר,מלאת שמחה,גיל,רעננות וענין.
נכתב ע'י2.2.09 שעה 00.12 אלי ליאוןELYBIKORET
אליביקורת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
