"למען תהיה תורת ה' בפיך..." (שמות י"ג, ט')
ד"ר יחיאל שרמן
יציאת מצרים צריכה להיות לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך, קשורה בראש ובזרוע. פסח הוא חג בניין הבית היהודי, יש לחדש אותו על בסיס יציאת מצרים, כאשר אנו לומדים על החג, אנו מצווים גם על תפקידנו החינוכי, אומר הרש"ר הירש, לא די להרגיל את ילדינו בדרך שקטה לקיים מצוות התורה, אף הטפת מוסר לא תספיק עלינו ליצור לילדינו דוגמא חיה בקיום מצוות, יחד עם זאת נעורר את ליבם ובינתם על ידי שנבאר את עשייתנו, למען יתרגלו אל המצוות תוך הבנה והכרה ויתלהבו לקראת התפקיד היהודי במלוא הכרתם, קיום הגאולה מותנה בקבלת עול זה של המשכיות, של והגדת לבנך, של העברה מדור לדור.
לא די בזכירת הגאולה - כחג זיכרון בלבד, עלינו להדגיש זאת כל יום בהנחת התפילין, תפילין של יד אל מול הלב - בתחומי הרגש והתחושות ובתפילין של ראש אל מול השכל, הבינה והדעת. שילוב נפלא של אינטלגנציה השכלית וריגשית. לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך.
וההמשך למען תהיה תורת ה' בפיך, הדיבור, המילים, המאפיינים בני האדם אל מול החיות כולן, מבהירים כי כל מילה היוצאת מפיך הרי היא משקפת את רצונו של האדם - המילים הללו יהיו נובעת מתורת ה'. כל עשייתו של האדם, כל פעילותו הגופנית והרוחנית יהיו מושרשים בתורת ה'. הפה ישמש לביטוי ולהמחשה לתורת ה'. האותות והזיכרון המונחים על היד והראש ישולבו בתורת ה' בפיך, לא רק הנחה סטאטית של תפילין ביד ובראש - אלא שילוב של הפה בזיכרון זה, על כן "והגדת לבנך... בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים." מפרש רש"י "בעבור שאקיים מצוותיו".
תרומתי היחידה להשגת החירות שעה שיצאתי מעבדות לחירות, היא התחייבותי לקיים מצוות אלה, קבלת עול - זו התחייבות.
ההנחה בראש מבטאת חשיבה, השימוש בשכלו של האדם בקיום המצוות, אך לבין עיניך משמעות נוספת לחשיבה, באשר גם העין ניזונה ממרכז המחשבות - מהמוח, היא מושפעת מראיית הסובב אותנו, הפה, השיח, הדיבור מסור רק לנו ולא לדומם.
פעמים נוספות אנו ניתקלים בחשיבות הדיבור כצינור המחשבה, "בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל', י"ד), "ואשים דברי בפיך" (ישעיהו נ"א, ט"ז), "ודברי אשר שמתי בפיך" (ישיעיהו נ"ט, נ"א).
הפה משמש לדיבור אך גם לשינון, המילה הכתובה חשובה מאוד, היא תעורר בליבך מחדש את שנמסר בפיך כפי שכתוב ביהושע א, ח' "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". אף הלומד בעצמו ישמיע דבריו בקול רם, ישנן כל לימודו בפיו.
אנו מודעים לכך שהקשבה, האזנה בלבד אינם מספיקים להפנמה ולהבנה מעמיקה של חומר נלמד. השימוש בפה - מעגן טוב יותר את הקיים מוח, ושננתם לבניך אנו אומרים מידי יום השינון הוא דרך הפה, הרמב"ם מדגיש כי ההרגל בלמידה הוא הדבר החשוב ביותר כדי להטמיע כל רעיון חינויכ, ערכי, תורני. ההרגל - נעשה דרך הפה.
הלימוד בחברותא הדגם החשוב ביותר של למידה, כאשר כל חבר מדבר, משנן ובעיקר שואל שאלות את חבירו, זו המתכונת ללמידה איכותית ומועילה.
המסירה אל ליבו של האדם - המסילה היעילה ביותר לחדירה פנימה אל הלב והמוח - היא דרך הפה. כדי שהמסירה מדור לדור מאב לבנו, ממורה לתלמיד תעשה בדרך הנכונה - היא חייב לכלול את הדיבור, את הפה.
אנו יודעים היום יותר ויותר כי ישנם תלמידים אף מבוגרים, שקוראים המון ולומדים ללא הרף - אך תורתם אינה משתקפת היטב, היות והמה אינם מחדדים לימודם דרך הפה.
הרטוריקה, אומנות הדיבור מקנה לאדם ביסוס חיזוק ועוצמה של הנלמד. אוצר המילים העשיר שנלמד על ידי האדם בקריאה, בהקשבה ובכל סיג של למידה אינו יכול לבוא לידי הטמעה פנימית איתנה אם המילים לא מגיעות לידי ביטוי בפה. התירגול בפה, בשיחה, בדיון ובלימוד בחברותות כאמור, מקבע את האוצר הלשוני הנמצא במוח.
התפילה - צריכה להיות בקול, מתוך כוונה, קיים קושי רב להתפלל בכוונה אם אין הדברים יוצאים מפיך.
בשמות י', ב' כתוב: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך..." מציין הרש"ר הירש לא די בסיפור בעלמא, יש להטעים את הדברים בפני השומע, לקרבם לתודעתו עד יחדרו מאוזניו אל ליבו, היינו הדיבור בפה הוא כאמור מאוד חשוב, אך צריך לדעת לסגננו, למצוא המילים המתאימות וההולמות את הארוע, אך לא פחות חשוב הוא גם "האיך" הדרך, אומנות הדיבור, כדי שהדברים הנאמרים יחדרו מהאוזן השומעת ללב ולמוח של המקשיב.
בפרשת בא פרק י"ג, ב' כתוב "דבר נא באזני העם", עליך לשדלם בדברים כדי להניע אותם לעשות הצעד הבא. הפה, הדיבור משפיעים על אחרים, "דבר נא" כדי לשכנע אחרים צריך לעיתים לדבר בנחת, ברוגע, בשקט בנימוס, כדי שהמקשיב יעשה את בקשתך - דבריך.
כאשר רואים דבר, מעשה יוצא דופן כמו נס הרי קיימת התרגשות גדולה או אז אומר רש"י בשירת הים כשראה משה הנס, הוא ובני ישראל, עלה בליבו שישיר שירה - כן, דרך הפה.
כך ביהושע י', כשראה הנס אמר לו ליבו שידבר. וכן שירת הבאר (במדבר כ"א) "עלי באר ענו לה".
השירה מביעה דברים נפלאים, שירת הים, שיר הלל לה', גילוי גדולתו וגבורתו, שהישרו פחד ואימה על הסובב, שיר הלל לה' המגלה את אהבתו לעמו, המנחה את עמו, שיר המדגיש יראה ואמונה. משה אמר שירה ואנשים, על פי המכילתא, הוא אומר והם ענו אחריו, ואחותו מרים אמרה שירה לנשים, שגם הן נתנו קולן בשירת ההתפעלות.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
