האם תלמיד יכול להחכים את רבו? התלמיד משמש כיעד. ללמדו, לחנכו, לעצב את דמותו, לפתח בו חשיבה יצירתית וחיובית. ההישגים הלימודיים, הערכיים, החינוכיים,ההתנהגותיים והחברתיים תלויים בהוראה הטובה של המורה, אך האם התלמיד הלומד יכול לגרום לכך שרבו יהא יותר חכם, יותר יעיל, איכותי יותר ביידע ובמיומנויות?
שהרי אומרים חכמים "מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם" היינו עיקר החכמה שרכשתי קיבלתיה מאלה שבהם השקעתי עמלי כדי להעשירם, המועשרים - מעשירים? חשוב לציין כי הצעירים הרבה יותר יצירתיים מאתנו המבוגרים. ככל שנכין להם, לצעירים קרקע - תשתית איתנה, נוחה, רגועה ומבוססת, כן נזכה לפתח בהם כושר היצירתיות הטמון בהם. הפוטנציאל קיים בדור הצעיר, בתלמידים, עלינו המורים למצוא כל דרך, לפרוץ כל נתיב כדי שהטמון בהם יצא לאוויר העולם, או אז גם אנו המורים, המחנכים, הרבנים נוכל להחכים יותר מחשיבה יצירתית זו של הצעירים. כן, כן הדור הצעיר גורם בשאלותיו לחידוד ולחכמת המורה.
עלינו לעודד בהם בתלמידינו הרצון והמוטיבציה לשאול, לברר ולהביע כל רעיון שיש בתוכם.
היו מחכמינו שנהגו לשרבב מידי פעם "טעויות" בשיעוריהם כדי לשמור על עירנותם של תלמידיהם בכך הוא גם בודק האם הם "חושבים" או רק "בולעים" דברי המורה. עלינו לטפח תלמיד כמבקר חריף ולא כרובוט או תוכי.
ברור מעל לכל ספק שהעלאת שאלה, קושיה בפני מורה או הורה צריכים להעשות בענוה, בכבוד ובהערכה, חשוב שתלמידנו ידעו שמורה טוב ישמח בתלמידים עירניים וביקורתיים.
זו הדרך הטובה ביותר לפתח מוחם של תלמידים ולמצות כל הטמון בהם, ככל שנרבה בדרך הוראה למידה זו כן, נזכה לחידוד השכל של התלמיד ושל רבו.
2
הגמרא במסכת חולין מתארת ומבהירה חשיבות שאילת שאלות של תלמידים כדרך הוראה מצויינת ביותר. אך מדגישה שאל לו לתלמיד לפגוע במורה ולשאלו ביתר חוצפה, אלא מתוך כבוד כאמור.
מוסיפה הגמרא אם תלמיד חש שמורהו אינו יודע להשיב לשאלותיו, עליו להימנע מלשאול שאלות כדי לא לפגוע ברב "ייתקע סכין בגרונו" ולא יפגע ברב. אך ממשיכה הגמרא ושואלת מה יקרה לתלמיד אשר יש בו תאווה לשאול שאלות שהרי כך חונך בשנים קודמות, משיבה הגמרא ילך תלמיד זה ללמוד אצל רב אחר- במקום אחר. אסור לפגוע ברב מחד, מאידך אל לנו לפגוע בקידומו האישי של התלמיד הרוצה בכל מאודו ללמוד דרך שאילת שאלות.
עלינו לחנך התלמידים להקשבה אקטיבית לכל הנאמר והנעשה אך גם אנו המורים צריכים להקשיב לכל דברי התלמידים בסבלנות ובנחת רוח. חשוב לדעת, שהחכמה הוא דבר עמוק, לעיתים הצעירים מגיבים מיד, למרות שחסר להם חומר רב, ככל שיחלוף הזמן, יצבור ניסיון חיים, יבין ויידע יותר. יחד עם תפיסה זו עלינו לעודד התלמיד, להתווכח, ליצור מחלוקת, לא להסכים לכל דבר, לשבח אותו על תגובותיו ועל שאלותיו אך על לנו- אסור, לדכא את רצונם העז של התלמידים לדון, להתווכח ולהגיב בדרך שונה ואחרת.
ככל שננהג בדרך נכונה זו לאורך זמן, נצבור נסיון חיים רב יותר ונתחיל לחשוף את הרבדים הטמונים בנו. יש המון רעיונות ואספקטים החבויים בנו, שלא חשבנו עליהם, ככל שנעמיק לחפור נגלה כמה שכבות נוספות רדומות אשר יתעוררו ליצירתיות הנפלאה אם רק נשכיל להגיע אליהם.
חשוב לחנך עצמנו המורים וההורים ואף את הילדים להתבונן מדי פעם במשקפים אחרות, שונות, לכן חשוב להקשיב לשאלותיהם של חברים וללמוד מנין נובעים שאלותיהם שהרי הלימוד בחברותא הוא דבר נפלא לא רק באופציה הניתנת לשאול ולשאול, אלא גם בהקשבה ולדילמות המועלות על ידי החבר להשיב עליהם, אך גם ללמוד ממנו דרך חשיבה יצירתית לקלוט מנין נובעים הרעיונות החדשניים.
הלמידה בחברותא כלי מדהים בהרחבת השכלתו של תלמיד ובמתן אופציה לשאילת שאלות ולקיומה של תרבות המחלוקת.
הלמידה מהאחר, מהזולת אינו רכושם רק של הצעירים. ההורים והמורים וכמובן המנהלים שהם המנהיגים בבתי הספר, צריכים ללמוד כל הזמן מתוך הספרות אך גם
3
מאחרים, כפי שכתוב -מכל מלמדי השכלתי, אנו מכנים אדם נבון משכיל, לומד כתלמיד חכם, היינו תלמיד לכל חייו.
כמה עקרונות ללמידה מתלמידנו:
•
כאשר אני מלמד אני גם לומד.
•
המסלול העיקרי בחכמה הוא נתיב שאילת השאלות.
•
אמירות, רעיונות שאינם ברורים דים ראוי לשומרם - בבוא היום נבינם.
•
"ושמתם את דברי אלה על לבבכם" הלמידה אינה מביאה לעיתים תוצאה מיידית כאשר הרעיונות מונחים על הלב, הם יחדרו פנימה בבוא הזמן המתאים.
•
החדר בתוכך עמוק- החשיבה, שניתן ללמוד מכל אדם ומכל מצב.
•
האמן במורה, באחרים, אך בעיקר בעצמך, ביכולתך.
•
הקניית ביטחון עצמי ודימו עצמי, לכן למורה ולתלמיד יועילו מאוד החפירה לעומק החכמה.
•
מותר ליצור מצבי אי נחת המציקים, לעיתים הם מדרבנים לחשוב.
•
החוכמה עמוקה צריך זמן וסבלנות לרוכשה.
•
ככל שתחכים יותר תלמידיך, הם בתגובותיהם, בשאלותיהם יחכימו אותך יותר - המורה וההורה.
כל הזמן, לאורך כל הדרך במוסדות החינוך ובבית עלינו כמורים וכהורים להקצות זמן ומחשבה במה וכמה החכמתי את ילדי, כדי שהם יהיו חכמים יותר, אך בחכמתם הטובה יותר הם יחכימו אותנו.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
