שליליות - זו המחלה
שליליות הינה מחלה כמעט כלל אנושית. להוציא יחידי סגולה (שהם יותר ויותר) שפקחו עיניהם לראות, הבינו,בחרו, החליטו ומקדישים את חייהם לריפוי עצמם וסביבתם.זוהי המחלה האקוטית ביותר המזינה את רוב שאר הצרות והמפגעים שאנו חווים בחיינו או רואים מסביבנו. זוהי התמכרות מהזן הקשה ביותר.
הכוונה איננה ל"חשיבה שלילית" בלבד, שהיא הרובד החיצוני והגלוי (לכל בעל יכולת בסיסית במודעות פנימית והבנה ראשונית במבנה ה"מיינד" האנושי) אלא למשהו עמוק בהרבה המזין וקובע את תדר ואיכות החשיבה. כלומר, הוא הקובע בעבורנו אילו מחשבות או אפשרויות תופענה בראשנו ותנהלנה את חיינו.
"חשיבה חיובית" יכולה להיות אותה המחלה, בשינוי פרצוף, בהסוואה. וזאת מפני שהיא באה לכסות ולהסתיר או "לתת קונטרה"- כאילו משקל נגד לחשיבה השלילית ובכך היא מתיימרת לתת פתרון לבעיה. ה"חשיבה החיובית" לכשעצמה איננה יעילה מספיק מפני שהיא עוסקת בניסיון לריפוי או לשינוי ברובד החיצוני של המיינד, בתוצאה הגלויה ולא בשורש הנסתר היוצר והמזין, ולכן גם היא יכולה להיות מסוכנת ביוצרה את האשליה שהיא הפיתרון, בעוד שמתחת, ברובד העמוק יותר והלא-מודע ממשיכה האנרגיה השלילית להיווצר ולהתעצם, כשהתוצאה החיצונית הינה ה"חשיבה השלילית" הניזונה והמכורה לפחד ולכל האפשרויות השליליות שעלולות להתרחש. וזאת מפני שהפחד הוא יצירתי מאד.
מה שעומד בבסיס האנרגיה השלילית הוא כאמור הפחד שהוא תדר אנרגטי דחוס, כבד ואפל, הנוגד חיים. ושם אנו מאבדים את שימחת החיים שלנו. הפחד יספר לנו במחשבות, רגשות ותחושות לא נעימות ומכווצות, עד כמה החיים מסוכנים ומלאי מהמורות ושיש להתגונן היטב מפניהם. הפחד משתלט על מהות קיומינו, ויונק מאיתנו כל טיפה של אנרגיית חיים ועל זה קיומו. כמו ערפד צמא דם. הוא משתלט על "מנגנון הבקרה" שלנו, בכדי שלא נהיה ערים למה שקורה. הוא מבצע בנו "השתלטות עויינת" ואנו אפילו איננו יודעים כי אנו נשלטים וכי יש לנו אפשרות אחרת- לחיות בתדר תומך חיים שהוא האהבה, החיוביות, היצירתיות ושימחת החיים בסיסית ומחייה.
אם כך המדובר הוא בשינוי תדר אנרגטי ("טרנספורמציה"). תהליך האפשרי לבני אנוש בעידן הנוכחי. אנו יכולים וזכאים לבחור בתדר האנרגטי שיזין אותנו ושיקבע את איכות ההווייה שלנו ברמה הבסיסית ביותר ויחזיר לנו את שימחת החיים שאבדה לנו בדרך.
הדבר מצריך, כתנאי ראשוני , הכרה , אומץ, ונכונות לקריאת תיגר על האמונות והגישות הבסיסיות שלנו (לפחות אלה שכבר לא משרתות אותנו) או לפחות הטלת ספק סקרני באפשרות שתיגרום לנו להתחיל ולחשוד שאולי אנו באמת איננו למעשה בעלי הבית של תודעתנו ושל חיינו. שמשהו אחר מפעיל אותנו, מנצל את האנרגיה שלנו, פוגע בנו ובודאי ושאיננו משרת את מיטב האינטרסים שלנו בחיים.
הספק הסקרני הזה יכול להיות כוח מניע לתחילת החקירה הפנימית, המתבוננת עמוק פנימה ומתחילה ללמוד ולעקוב אחרי הדרך בה נוצרים ומתנהלים הדברים.מסע החקירה הוא כמו של ילד קטן שאך יוצא אל החיים מלא בתום ובסקרנות טבעית ללמוד ולהכיר את מהות העולם לתוכו הופיע. ושאין לו כל דעות קדומות או שיפוטיות על איך שהחיים צריכים להיות. הוא חוקר את הכוחות הפועלים עליו ועל הסביבה ע"י ניסוי וטעייה (וגם תהייה) מבלי שהוא עדיין חושב שהוא יודע כיצד נוצרים ומתנהלים הדברים. הוא מנסה לקום על רגליו ובוחן , למשל, את כוח הכבידה, נופל וקם שוב עד שהוא מצליח. אין הוא מגיע למסקנה בעקבות הנפילה הראשונה, השניה או השלישית שכנראה אי אפשר בשבילו לעמוד או ללכת.
זוהי הזמנה להתחיל ולצאת למסע מרתק בו החיים לא ישובו להראות אותו הדבר. וכשנסתכל יום אחד לאחור- נראה ונבין את "קפיצת הדרך" שעשינו, נהיה אסירי תודה ומלאי הערכה לחיים ולעצמנו על שאפשרנו לנו זאת.
"את המסע המרתק ביותר בחיי עשיתי פנימה לעצמי" (אפלטון)
"בחלק הראשון של חייו יחפש אדם את הדרך בא ילך. בחלק האחר- אם בר מזל הוא ומצא- תפקידו יהיה אז ללכת בדרך ובעצם להפוך ולהיות הדרך- אל עצמו ואל החופש" (זן)
-------------------------------------------------
אודות הכותב: רועי דגן- מרצה, מנחה סדנאות, יועץ ארגוני ופרטי בתחומים של התפתחות תודעתית ופיתוח כישורי חיים. נסיון מעשי 25 שנה. (עו"ד ואיש עסקים בינ"ל בדימוס).
טל: 050-6416766 mail:roeedg@netvision.net.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
