התאריך ט"ו בשבט נזכר לראשונה במשנה במאה 1-2 לספירה, כאחד מארבעה תאריכים הקובעים מתי מתחילה הספירה של שנה חדשה לעניינים שונים. לדוגמה: א' בניסן נקבע כראש השנה למלכי יהודה וישראל, ובו היו מונים שנה חדשה לשלטונו של המלך. א' בתשרי נקבע, בין השאר, כראש השנה למניין השנים. והתאריך ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן. ואין הכוונה כאן לחג האילן - אלא לתאריך המיועד לחקלאים כבסיס לחישוב היבול השנתי של הפירות, לצורך הפרשת מעשר: על-פי חוקי המקרא חייב החקלאי להפריש מעשר, עשירית, מיבול הפירות - בין השאר לטובת העניים והנזקקים.
ט"ו בשבט הוא חג בלוח השנה היהודי אשר מציין את ראש השנה לאילנות ומצוין בעיקר בנטיעת עצים. החג נחוג בחמישה עשר בחודש שבט. החג נקבע בתאריך זה כי ,זו תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן. מכאן שכל הפירות שחנטו . אחרי ט"ו בשבט נחשבים כפרי של השנה החדשה.
ט"ו בשבט איננו מצווה בתורה שבכתב, ומקורו בדברי סופרים.
במשך הדורות קיבל היום אופי של חג, ולכן אסרו להספיד מתים ביום זה ואף נהגו לאכול ביום זה מחמשת מיני הפירות שבהם נתברכה ארץ ישראל - גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
משמעות מיוחדת קיבל ט"ו בשבט במאה ה- 16 בצפת של המקובלים, שקבעו "סדר ליל שמחת האילנות". סדר זה של ט"ו בשבט כלל שולחנות ערוכים, מקושטים בפרחים ובענפי הדס, ועליהם שפע פירות ויין. המסובים היו לומדים על הפירות מתוך התורה, התלמוד וספר הזוהר, ואומרים תפילות מיוחדות לשלום האילנות.
-ט"ו בשבט, חגם של עצי הפרי, מזכיר לנו את גן העדן ואת השאיפה האנושית לצמיחה רוחנית. עץ החיים עמד במרכז הגן. הוא העניק לאדם את המזון הרוחני, שאפשר לו ולצאצאיו, להתעלות מעבר לגשמיות בשר ודם ולהגיע לקדושה.
-נהוג לאכול בט"ו בשבט משבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל המפורטים בפסוק הבא: "ארץ חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון, ארץ זית ותמר ודבש" . חכמי הקבלה אף מהדרים ומוסיפים "סדר" ט"ו בשבט, שמסביר ומרחיב את משמעותם הפנימית של הפירות, וכולל גם ברכות, שירים ודיון.
מברכים על אכילת פירות: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ".
-בט"ו בשבט מקובל לאכול "פרי חדש" (פרי העונה שעדיין לא טעמתם ממנו בעונה הנוכחית), ולומר את הברכה הבאה: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
איך זה להיות עץ? / דתיה בן - דור.
פעם שאלתי עץ-
"עץ, איך זה להיות עץ?"
"אתה וודאי מתלוצץ"- אמר העץ.
"לא ולא", אמרתי- "ברצינות גמורה,
זה טוב או רע?"
"רע?" תמה העץ. "מדוע?"
"ולא אכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"
"אינני תקוע, אני הרי נטוע"
"ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים
או לראות מה נשמע במקומות אחרים?"
"אין לי כל צורך לנוד ולנוע.
ציפורים מזמרות לי באופן קבוע
פרפרים לי נושקים, מלטפת הרוח
ולנגד עיני- כל האופק פתוח."
"ובלילה כשכולם ישנים- אז מה?"
"בלילה אני מאזין לדממה
ושומע
איך נושמת האדמה
איך פירות מבשילים
איך יורדים הטללים
ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם."
"אני אוהב אותך עץ" - אמרתי
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ מול חלוני.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
