ברכת הכוהנים 

ברכת הכוהנים

ברכת הכוהנים נאמרה למשה ביום כלות הקמת המשכן, לאחר ארגון מחנה ישראל איש על דגלו ושבטו כשבאמצעו מוצב המשכן ומחנות הכהונה והלוויה סביבו.
לאחר הקרבת קורבן התמיד נהגו הכוהנים במקדש ,לברך את העם בברכת כוהנים. יש המשערים כי בדורות האחרונים של ימי בית המקדש השני נאמרה ברכת כוהנים בעת התפילה, ולאחר הקריאה בתורה - גם בבתי הכנסת בארץ ישראל. לאחר החורבן תיקן רבן יוחנן בן זכאי כי על הכוהנים לחלוץ את סנדליהם כאשר הם מברכים את העם בבית הכנסת. בכך השווה את עבודת האל בבית הכנסת לעבודת האל בבית המקדש, שכן הכוהנים עבדו בבית המקדש כשהם מהלכים יחפים.
בזמן ברכת הכוהנים,הכוהנים, צאצאי הכוהנים משרתי המקדש, עומדים כשפניהם אל המתפללים ופניהם מכוסות בטלית, ומברכים את הציבור. הברכה נקראת גם "נשיאת כפיים", מפני שהכוהנים נושאים בה את ידיהם לפנים, כשאצבעותיהם פסוקות באופן מיוחד.
ברכת כוהנים, היא ברכה המופיעה בתורה במסגרת ציווי על הכוהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת". הברכה משמשת במסגרת טקס דתי יהודי הנערך במהלך חזרת שליח הציבור של תפילת העמידה בין ברכת "מודים" לברכת "שים שלום".היא מתקיימת בימים רגילים, רק בתפילות הבוקר, כלומר בשחרית ובתפילת מוסף בימים שבהם יש תפילת מוסף. בימי צום, מקיימים ברכת כוהנים גם בתפילת מנחה. עם זאת, ביום כיפור נהוג שלא לברך ברכת כוהנים בתפילת מנחה אלא רק בתפילת נעילה.

ר' שלמה לבית הלוי מסביר- כי הכוהנים, בעזרת השם המפורש המצוי בברכה, משמשים מעין צינור להורדת השפע האלוקי. כיוון שהכוהנים מושגחים יותר מהמון עם ישראל, הם יכולים להאציל מן השפע הזה על שאר העם על ידי אמירת הנוסח המיוחד של הברכה. בשמירה על נוסח הברכה כפי שהוא, ישנה גם אמירה של הכוהנים לעם שאין זו ברכתם שלהם, אלא ברכת הא-ל שהם המעבירים אותה אל העם.

פסוקי ברכת כוהנים משמשת לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.
המקור לברכה הוא בספר במדבר:

וידבר ה' אל משה לאמור. דבר אל אהרון ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם.

יברכך ה' וישמרך:
יאר ה' פניו אליך ויחנך:
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום:
ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם.


חז"ל הקבילו את שלושת הפסוקים לשלושת האבות, וכן לשלוש הספירות העליונות בתורת הסוד - חסד, גבורה ותפארת.
הברכות סובבות על שלשה דברים:
-חומריות העולם הזה (כהכנה לחיי הרוח), בהצלחת נכסיהם הגופניים והחומריים ובהגנה מפני כל השפעה מזיקה".
- חיי הרוח של תורה ומעשים טובים בעולם הזה, ברכה רוחנית: "להבין את דבריו בתורה ובנבואה; הוא יכשיר אותך ללמוד מהן את הנהגתו בהיסטוריה ואת תפקידיך בחיים".
-חיי עולם הבא לעתיד לבוא"- ואם ננצל את הברכות הקודמות כהלכה - הנהגת ה' בעולם תתמקד בנו, אך לא תרחיק אותנו מהאנשים, אלא אדרבה, "כל בעלי הרגש והמחשבה שמסביבך יראו בך השלמה לעצמם; אליך ישאפו, ובך יראו את היסוד להווייתם.

הכוהנים הראשונים שבירכו את העם בברכה זו היו אהרון ובניו, על פי ציוויו של הקב"ה: "וידבר ה' אל משה לאמר - דבר אל אהרן ואל בניו לאמר: כה תברכו את בני ישראל... ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" .
הרלב"ג, מדגיש את חשיבות אמירת הברכה דווקא בלשון הקודש ולא בשפה אחרת, כיוון שבתרגום עלולים להפסיד את הסוד המיוחד הטמון במילות הברכה ככתבן וכלשונן.כתיבה מדויקת של הברכה ללא תוספת ומגרעת יש בה כדי להציל את האדם מכל מיני פורעניות.

עדות לעתיקותה של הברכה ולחשיבותה בעיני העם ניתן למצוא בשתי לוחיות כסף מגולגלות שנתגלו בירושלים במערת קבורה יהודית בת 2500 שנה; על הלוחיות נחרטו מילות ברכת הכוהנים, ונראה שהנקבר ענד אותן כקמע ואף לקח אותן איתו אל הקבר .
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי