מעמד הר סיני 

מעמד הר סיני

לפני 3300 שנים אירע הדבר...

מתן תורה נחשב לאחד האירועים החשובים בדת היהודית, ביחד עם יציאת מצרים. המפגש בין האלוקים לעם היהודי בהר סיני היה מאורע מיוחד במינו, שאין דומה לו בכל ההיסטוריה האנושית. מעמד הר סיני הוא המעמד הדתי נבואי שבו התגלה אלוהים לעם ישראל, וניתנה התורה לישראל בהר סיני במדבר סיני. מתן תורה נקרא גם - מעמד הר סיני, כדי לציין את עצם המעמד הנבואי שהיה, גם אם לא הייתה ניתנת תורה. מעמד סיני למעשה הוא מעין כריתת ברית בין העם לאלוהים, שנעשה בהסכמת שני הצדדים, ועל כך הלוחות עליהם כתובות הדיברות מכונות גם לוחות הברית.

מעמד הר סיני חל "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים". יציאת מצרים חלה בחודש ניסן, מכאן שמועד מתן תורה הוא חודש סיוון. במעמד זה הפכנו לעם מיוחד במינו, ל'עם-סגולה'. הוטל עלינו התפקיד להיות 'אור- לגויים' ולהפיץ את דבר-ה' בכל העולם כולו. הנדודים הרבים של עם ישראל בכל ארצות-תבל לא היו רק עינוי וטורח. באמצעות נדודים אלה הגשים העם היהודי את השליחות האלוקית שהוטלה עליו, והביא את אור הקדושה לכל העולם כולו.

תיאור מעמד הר סיני ,נפתח עם פניית אלוהים לעם ישראל באמצעות משה, בשאלת נכונות העם לחסות תחת שלטונו. התשובה החיובית היתה מיידית: "ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה" .בתגובה מורה האל לעם להכין עצמו לשעת קבלת התורה - להתנקות, להחליף בגדים, להימנע מקיום יחסי אישות, ולהמתין יומיים בקדושתם. סביב ההר קבע משה גבול ברור, ועל העם נאסר לחצותו. בבוקרו של היום השלישי החלו אירועי השיא של המעמד. האירוע לפי חז"ל ,מתואר באופן מופלג כאירוע מפחיד ומעורר אימה שבעקבותיו ישראל נסוגו לאחור מרחק רב מאוד, וישראל לא יכלו להכיל את הקול האלוהי ונפשם יצאה בדברו, והיה צריך להחיות אותם.

מדובר באירוע בו העניק האל לבני ישראל, באמצעות משה, את עשרת הדיברות. במובנו השני, מדובר בסדרת האירועים שראשיתה בכינוס בני ישראל למרגלות הר סיני, דרך קבלת הלוחות ושבירתן בעקבות חטא העגל, וסופה בעלייה השנייה של משה אל ההר וקבלת הלוחות השניים.

התגלותו של אלוהים על ראש הר סיני היתה לפי התיאור התנ"ך היתה:בענן כבד, ברקים, קולות, קול שופר, אש ועשן המתואר כ"עשן הכבשן" והשמעת עשרת הדברות בדיבור אלוהי: "משה ידבר והאלהים יעננו בקול:" .

מטרתו של המעמד הייתה לרומם ולגדל את שם ישראל בעולם ,ולהביא אותם ליראת שמים ואמונה חוויתית באל, ללמד את עם ישראל אמונה, ולצוות לו את עשרת הדיברות בהתגלותו של אלוקים, מלווה באזהרה לא לשכוח את המעמד.

על פי חז"ל מתן תורה מכונה "תפארת", מפני שהתורה נתפסת ככזו. האירוע נחשב לחתונתו של הקב"ה עם האומה הישראלית. האירוע אינו נתפס כאירוע מקומי אלא כאירוע קוסמולוגי "שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו", ונוגע לכל האנושות, אף שזו סירבה לקבל את התורה . ולא רק לבני אדם אלא גם לבעלי החיים.

מעמד הר סיני היה מאורע מיוחד במינו, שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית, כשהעם היהודי כולו, תינוקות וזקנים ,נשמות בגופים ולא בגופים,כולם זכו לפגוש את האלוקים. התורה עצמה מצהירה-שאירוע כזה לא התרחש מעולם בשום מקום אחר וניתן לאמת זאת על ידי בדיקה בכל ספרי ההיסטוריה הכלליים - באף אחד מהם לא מתואר מעמד דומה, של ישות רוחנית המתגלה לעם שלם.

כל הטענות האחרות על התגלות אלוקית בהיסטוריה האנושית מבוססות על עדותו של אדם אחד או לכל היותר על עדותה של קבוצה קטנה של אנשים. סוג כזה של טענה לא ניתן לבדות. אדם יכול לטעון שהיה לו חזיון בלילה ואלוקים התגלה בפניו, ואם הוא ניחן בכושר שכנוע סביר והמאזין פתי דיו, הוא עשוי אולי לשכנע שהוא נביא. אבל אדם לא יכול לשכנע את השני שראה משהו שהוא יודע שלא ראה.

עם ישראל שמר על התורה משך אלפי שנים, לא בגלל הנסים או איזו תופעה על טבעית אחרת בהיסטוריה היהודית, אלא מפני שבאמת כולנו היינו שם, למרגלות הר סיני וכולנו שמענו את אלוקים מדבר, ומאז, דור אחר דור, העברנו הלאה מאב לבן את פרטי המאורע הזה.

הסיפור המופלא של הישרדות העם היהודי במהלך כל הדורות, עתיד להיות במידה רבה, התיאור של מה שקרוי בפינו: "שלשלת הקבלה" - תהליך מסירת התורה מדור לדור, עד לימינו אנו.

אברהם פריד מתאר בשירו את השתלשלות העניינים בבחירת עם ישראל לקבל את התורה לעומת שאר העמים שהשתמשו בתירוצים שונים למה לא לקבלה:

התורה והאומות - אברהם פריד

בעזרת ה' נפתח בשיחה,
ונספר על ימי השמחה.
השמחה שורה על פני כולם,
התורה מגיעה לעולם.

בורא העולם הגיבור והנורא,
מחפש חתן לבתו - התורה.
השמחה שורה על פני כולם,
התורה מגיעה לעולם.

אל אומות העולם הוא פונה בשאלה -
מי רוצה את התורה ככלה?
האומות שואלות מה והיכן?
איי, אף אחד אינו מוכן.
ומה היה לבסוף עם התורה?
הבה נספר מה שקרה.


ירד המלאך עם התורה ובא,
הישר לרוסיה, למוסקבה.
לרוסים הוא הראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: חרשו,
אמור רק ...
אומר להם המלאך: "אנכי ה'",
מאחרים אין להתרשם.

אומרים הם לו: לא, תודה,
כנראה, חבר, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
שלא כך מנהג העדה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי בגרמניה - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך וחוצה את פולין,
ומגיע לברלין.
לגרמנים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: בסדר, גרייט,
רק אמור ...
אומר להם המלאך: לא תרצח,
רצח הוא דבר מופרך.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה מיין הר, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
לרצוח בלי גבול ומידה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי בצרפת - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך במעוף זריז,
ומגיע לפריז.
לצרפתים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: סילבופלה,
רק דבר אחד גלה.
אומר להם המלאך דברים ברורים:
שמרו חיי משפחה טהורים.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה, מיסייה, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
שלא כך מנהג העדה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי באנגליה - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך לכיוון הנידון,
ומגיע ללונדון.
לאנגלים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: Thank you, Sir,
רק עוד קצת הסבר חסר.
אומר להם המלאך: "לא תחמוד"
זה דבר שחשוב ללמוד.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה, מיסטר, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
לחמוד בלי גבול ומידה.

לא-לא-לא, לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי באמריקה - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


ממשיך המלאך בטיסת המרתון,
ומגיע לוושינגטון.
לאמריקאים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: Thank you, fine,
מה כאן הביזנס, באיזה ליין?
אומר להם המלאך בקול רועם:
קיימו כיבוד אב ואם.

עונים הם לו: לא, תודה,
אומתנו תמיד צעירים כיבדה
מבוגרים נועדו אך ורק כדי
לחגוג את Mother's Day.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי הערבים - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.


טס המלאך במעוף מהיר,
ומגיע לקהיר.
לערבים הוא מראה את התורה,
אולי יאהבו לשמרה.

אומרים הם לו: טוב, מבסוט,
רק צריך לדעת, זה לא פשוט.
אומר להם המלאך: "לא תגנוב",
לגנוב זה דבר לא טוב.

עונים הם לו: לא, תודה,
כנראה, חוואג'ה, שאינך מודע,
שאותנו המסורת לימדה
לחמוד בלי גבול ומידה.

לא-לא-לא, לא, תודה,
אצלנו לא זו העמדה.
אולי אל-יהודים - לך תדע,
יקבלו אותך באהדה.

באמצע הדרך עומד המלאך,
והנה הוא רואה יהודי משולח.
טלית קטן לו ארוכה ורחבה,
התמלא לבו בחדווה.

ליהודי הוא מסר את התורה,
והוא הודה לו וקרא:
רק המתן נא שעה קלה,
אתן לך קבלה.

אין לי זוג יותר מוצלח,
כך חושב לו המלאך.
גם התורה וגם היהודים,
בעולם הם מנודים.

יהודים מאמינים הם בתורה,
ואינם יכולים לעשות כל רע.
על השבת הקדושה שומרים,
ומכבדים את ההורים.

מששמע את זאת המלאך,
חזר למקום שמשם נשלח.
את התורה זיווג, הותיר בעולם,
במקום הטוב מכולם!
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי