התיישנות קנסות חנייה בשטחי העיריה - העיריות נקנסו! נעסוק בהרחבה בנושא 'רשומה מוסדית' 

לאחרונה פורסם פסק דין משמעותי ותקדימי בנושא קנסות חנייה.

אני מניח שמעטים הם הנהגים שלא נתקלו במקרה בו חזרו לרכבם וגילו - שומו שמיים - שקיבלו דו"ח בגין חנייה אסורה ("רק הלכתי לבדוק משהו בחנות פה"; "לא ראיתי את השלט הזה"; "זה לא נראה אדום לבן - זה מטושטש!"; "למה אתה לא יכול לבטל? כבר נכסתי לרכב - הנה, אני נוסע...")

ואלו שחטאו בכך ש"לא ראו" את הדו"ח - קיבלו הודעה לאחר שנה / שנתיים / שלוש, המזכירה להם את מעלליהם בצד המדרכות האסורות לחנייה.

ובכן, לגבי אלו האחרונים שקיבלו הודעות לאחר למעלה משלוש שנים, חל מפנה כלשהו בתפיסת בתי המשפט, בפסק דין אמיץ של השופט דוד רוזן, שופט בית המשפט המחוזי, נקבע, כי על העירייה לשלוח את הודעת התשלום בדואר רשום והשינוי הוא בכך, שעליה לשמור תיעוד של דבר הדואר הרשום ולצורך כך, "רשומה מוסדית" - פלט מחשב של הרשות המקומית - אינה מספיקה, משום שעל פי הגדרת החוק בעניין זה, אין היא רשומה מוסדית קבילה - לכן, על הרשות המקומית להוכיח את המצאת הודעת הקנס לאזרח, באמצעות דואר רשום.

כאמור, השופט רוזן קבע, כי העירייה אינה רשאית להסתמך על פלטי המחשב ועליה לספק לאזרח המואשם בעבירה על חנייה אסורה, להוכיח, כי היא שלחה אליו הודעה על דו"ח החנייה האסורה. השופט קבע, כי "ללא אישור הדואר - לא ניתן לומר כי הודעת תשלום הקנס אכן נמסרה לדואר". העירייה, במקרה זה, הזינה לתוך פלטי המחשב רק את הודעות התשלום שחזרו מחמת "לא נדרש". לעומת זאת, דברי הדואר הרשום שנשלחו ולא הוחזרו אליה - העירייה הניחה לגביהם שהם הגיעו ליעדם ולכן, אין לעירייה מקום לטעון, כי קמה לה "חזקת המסירה" (הנחת יסוד, כי דבר הדואר נמסר ליעדו).

לפיכך, קוראים יקרים, נראה, שהעירייה צריכה לעבוד קשה על כל דו"ח שהיא מבקשת תשלום עבורו.

אנא, קחו את העניין לתשומת לבכם ובקשו מהעירייה, בגדרה בוצעה, לכאורה כמובן, העבירה, את המסמכים הרלוונטיים, אם אכן ישנו יסוד סביר לטעון להתיישנות הדו"ח.

גל קריכלי, עו"ד

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי