אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
אך טבעי הוא, כי בעת המשבר הכלכלי הנוכחי, בעלי מניות יקריבו את נכסיהם האישיים לטובת הקלת קשיי הנזילות שהחברה שבבעלותן נקלעה וזאת, על ידי חתימה על ערבות אישית (מעבר לאחריות המוגבלת שלהן בחברה). לאור ריבוי מקרים אילו, בהם נתקל משרדנו לאחרונה, נדון במאמר זה בהשלכות המשפטיות והכלכליות הנוגעות לבעלי המניות כאמור.
ערבות מהי? ערבות מוגדרת בחוק הערבות, תשכ"ז-1967, כהתחייבות של אדם, המוגדר כערב, להתחייבויותיו של אדם אחר, המוגדר חייב, כלפי צד שלישי, דהיינו- הנושה. הגדרת אדם במקרה זה כוללת גם חברה, שותפות וכל גורם בעל אישיות משפטית, שיכול לתבוע ולהיתבע בבית המשפט. ודוק, ההתחייבות יכולה להיות כלפי חלק מהחוב או כלפי החוב כולו, כלפי חוב קיים או חוב שעתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב. לשון אחרת, הערבות האישית מקשרת ישירות בין חובותיה של חברה בערבון מוגבל לבין הנכסים הפרטיים של בעלי המניות.
החתימה על הערבות מהווה עסקה כלכלית מחייבת ובתנאים מסוימים, "נכנס" הערב ב"נעלי החייב" והוא שיהיה בסופו של דבר אחראי על פירעון החוב בדיוק כמו החייב העיקרי. מסיבה זו, רשאי הנושה, לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, בכדי ליצור לחץ על הערב ובאמצעותו על החייב, לפרוע את החוב.
מהן ההשלכות הכלכליות והמשפטיות הנוגעות לבעלי המניות? ההשלכות מהחתימה על ערבות המשמעות היא שבמצבי כשל עסקי בחברה בערבון מוגבל, בעלי המניות יכסו, באמצעות נכסיהם הפרטיים את חובות החברה, בגינה חתמו ערבות אישית.
ברב המקרים הבנקים מסרבים לתת אשראי לחברה, בלא חתימת ערבות אישית שהרי זה מה שיבטיח להם בין היתר את החזרת האשראי. הערבות יכולה להיות מוגבלת בסכום וכן קיימת אפשרות שהיא תהא בלתי מוגבלת בסכום. חרף מס הבולים המתחייב, ההגבלה של סכום הערבות מומלצת ורצויה, הן מהסיבה לפיה בעל המניות לא יצטרך לשלם מעבר לסכום אותו התחייב לכסות בגין חובות החברה והן כיוון שהערבות מציינת במפורש בכתב הערבות את סכום הערבות, שיעור הריבית, הפרשי הצמדה והוצאות שונות. כך, סכום הערבות ידוע מראש וכל שינוי בכתב הערבות, אינו תקף ללא הסכמת הערב.
לאחרונה, בנקים רבים בעקבות המשבר הכלכלי, החלו לנקוט צעדים כנגד אותם ערבים. הבנקים לא מהססים לממש את הערבויות על מנת להחזיר את האשראי שניתן לחייבים וזאת, כאמור באמצעות אותם ערבים. באופן כללי, נושה אינו רשאי לפנות ישירות לערב יחיד (שאינו חברה), בדרישה לכיסוי חובות החייב. קודם לכן, עליו למצות תחילה את ההליכים עם החייב, על ידי פניה לחייב, תוך אזהרת הערב אודות מימוש הערבות עליו חתם. בהקשר לכך, על הנושה להודיע לערב תוך 90 יום, כי החייב לא קיים את חיובו. לא הודיע הנושה כאמור יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך.
חשוב לזכור, כי הערב רשאי, כל עוד לא נוצר החיוב ומומשה הערבות, לבטל את ערבותו, וזאת על ידי מתן הודעה מראש ובכתב לנושה, אולם יהיה עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול. בנוסף, על הערב להודיע לחייב, זמן סביר מראש, אודות ביטול ערבותו, אחרת יהיה עליו לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי - מתן ההודעה.
ומה יש לבית המשפט לומר בעניין? רבים הם בעלי המניות שבתקופה כמו זו, ינסו להבריא את החברה בעצמם מבלי סיוע מבחוץ ויקלעו בשל כך למצב כלכלי גרוע יותר. לעניין זה ראוי לציין, כי בתי המשפט בישראל קבעו לא אחת, כי "מי שמקים חברה ומסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה. שאם לא כן, היה עליו להסיק את המסקנות המתבקשות מההסתבכות הכלכלית הראשונה ולא להמשיך עוד ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה" (פש"ר 260/00, יעקב אוחנה נ' כונס הנכסים הרשמי, לא פורסם).
ההלכה הנוהגת בבתי המשפט היא, כי אם החייב חותם על ערבויות לאחרים חרף ידיעתו כי יכולתו הכלכלית נמוכה ולא יוכל לעמוד מאחורי התחייבויותיו הוא פועל בניגוד לחובת תום הלב המוטלת עליו. ראה פש"ר (חיפה) 230/01, אגא עלי נ' הכונס הרשמי , תק-מח 2002(1), 419: "בנוסף, מתגובת החייב עצמו עולה כי ערב לחובותיו של אחר בעת שכבר היה מסובך בעצמו בחובות. אדם הלוקח על עצמו התחיבות בדרך של ערבות אישית לאחר, זאת בשעה שהוא יודע כי מצבו הכלכלי מעורער, מצביע בכך על חוסר תום ליבו ביצירת חובותיו. ערב צריך לדעת כי יש לערבות אישית משמעות כלכלית של חיוב, על כל המשתמע מכך. מי שמפזר התחייבויות ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית אינו נוהג בתום לב".
כפי שנוכחתם לראות, החתימה על הערבות אינה עניין של מה בכך. שכן, עסקינן בהתחייבות כלכלית שתוצאותיה והשפעותיה עלולות להרחיק לכת ולכן, אנו ממליצים לכם להיוועץ עם גורם מקצועי אשר ילווה אתכם עוד בטרם נטילת התחייבות מרחיקת לכת שכזו לצורך שמירה על מלוא זכויותיכם.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-40 משפטנים, בנוסף לצוות המומחים (רו"ח ויועץ-פנסיוני) והצוות האדמיניסטרטיבי.
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
פעילות המשרד כוללת פעילות מסחרית ומיסויית בינלאומיות מקיפה ללווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן בבגרמניה, רומניה, בולגריה, גאורגיה (גרוזיה), הונגריה, פולין, ארגנטינה, ברזיל ועוד.
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
