גיל הביניים-45-60 

גיל הביניים-45-60

פעם,כשהייתי ילדה,צעירה...הייתי רואה את גילאי הביניים מרחוק בשמחה שאינני שם.עברו ימים והגעתי ל...שם הזה.והנה-דברים שרואים משם לא רואים מכאן...ולהיפך.
פתאום זה לא כל כך מפחיד ,ועדיין חם בלב ויש מרץ ללימודים ושינויים.את זמן החשיבה לקראת מה אני הולכת ,אני ממירה לעניין חדש,לימוד חדש,התעלות רוחנית ועוד.
זה לא פוטר אותי מלראות גם את הצדדים הלא קלים כמו "שילוח הקן",הנכדים,צדדים כלכליים...אך ככל שאתה מקבל חוכמה "בוגרת" אתה מבין שאתה תלמיד של החיים ועוד נכונו לך לימודים רבים במסלול בו אתה כולנו ילדים של החיים הולך, שבסופו מחכה לך אור מסוג אחר לגמרי.

גיל 45-60 הינו גיל המעבר, אמצע החיים. בעל אפיונים ומשברים משלו. זהו גיל של חשבון נפש, חיפוש המשמעות, וכמיהה לשינוי בחיים האישיים המקצועיים. בודקים אם אלו החיים שרציתי, אם המאמץ שווה. גילאים אלו,מעצבים לעצמם חלומות חדשים 'מהר, לפני שיהיה מאוחר מידי'. נפרדים מהדימוי הצעיר שלהם, מתמודדים עם שינויי הגוף והנפש של הגיל.
בגיל הביניים (45-60) האדם הוא בעל רגשות מאוזנים יותר, הוא התפכח מאשליות הנעורים, ואמת המידה שלו לגבי המצוי והרצוי מפותחת יותר. יש המגיעים אליה עם תחושת זהות פגומה, בעיקר אותם אנשים שלא פיתחו די גמישות פנימית להשתנות עם הנסיבות, או כאלה שלא ניצלו הזדמנויות שנקרו בדרכם.

המאפיינים העיקריים של תקופת גיל הביניים הם לפי ד"ר קופרמן וחגית גיטה:

- איזון חדש בין צעיר - זקן: מצד אחד קיימת תחושה של צעירות ומאידך מודעות שאנו זקנים יותר מאחרים. מתחילים להסתמן שינויים גופניים ונפשיים - חושים מתכהים, כושר גופני יורד, מיחושים גוברים. לפיכך יש ליצור איזון חדש בין תדמית הצעיר לתדמית הזקן.
-איזון חדש בין צרכי "האני" ובין ציפיות הסביבה : האדם מכיר בייחודו האישי, הוא מודע יותר לאופיו ולצרכיו האישיים, הזהות העצמית שלמה יותר, החרות הפנימית גדולה יותר.
-התפכחות מחלום חיים: לרובנו חלום חיים שמקורו בתקופת הילדות המוקדמת, שבה ההבדל בין המציאות לבין ההזיה מטושטש, ואשר בה חש הילד בדמיונו שהוא כל יכול. בגיל הביניים מתבהרים ההיבטים האשלייתיים של החלומות, ואז מופנים המרץ והמשאבים הכלכליים לטיפוח הקיים.
-משברים אישיים : אובדן נעורים, החלשות הכוח הפיזי, אבדן תפקידים משמעותיים - כל אלו הן סיבות הגורמות לזעזועים ולמשברים. עזיבת הילדים הבוגרים את הבית פוגעת בתפקיד משמעותי בחיי האישה. לאישה בגילאים אלו ישנה תנועה לעבר רמה עמוקה של גילוי עצמיותה כאישה, מימושה האישי ומודעותה הרוחנית.
-תהליכי פרישה והכנה לפרישה: הפרישה היא תקופה של שינוים מרחיקי לכת בחיים,המאלצים את האדם לכושר הסתגלות מהיר בן יום הופך אדם לגמלאי. לשם כך נדרש לגייס את כל כוחותיו החיצונים והפנימיים כדי לעבור את שלב הפרישה בהצלחה ולהיכנס לתקופת הגמלאות כשהוא מוכן ומאוזן.
אלו שלא מימשו שאיפות מקצועיות וכלכליות נאלצים להכיר בכך שסיכוייהם לכך בעתיד קלושים. אלה שמימשו את שאיפותיהם עשויים לחוש ריקנות לאחר הגיעם לפסגת הקריירה.
-מודעות לסופיות החיים: נושא המוות האישי מתחיל להסתנן לתודעה ומתעוררת שאיפה למצוא דרך כלשהי לחיי נצח. מתעורר הצורך בהנצחה עצמית: ירושה חומרית ו/או רוחנית למשפחה ולחברה.
-הקן המתרוקן: תקופה שבין עזיבת הילד הראשון והאחרון את הבית .כיום בגלל העלייה בתוחלת החיים אחרון הבנים הבוגרים עוזב את הבית בדרך כלל בתקופת הביניים של ההורים. תקופה בה מתחוללים שינויים בקשרים המשפחתיים.בין "שלב השיגור" לשלב "הקן הריק". שלב המתרחש בדרך כלל בתקופה בה ההורים מתנסים עדין , בתהליך של חיפוש עצמי.התוודעות לתהליך ודרכי ההתמודדות השונים עם עזיבת הבנים והתרוקנות הקן מאפשר תהליכי התמודדות מעצימים בקבלת המעבר כחלק נורמטיבי במעגל החיים.
אחת השאלות המרכזיות המעסיקות את האדם העומד בפני פרישה היא מה יעשה בזמן הרב שנפנה מעבודה. לאחר שחלפה חדוות השחרור,ולאחר שנתמצתה ההנאה מפשוט "לא לעשות כלום" אם כי לגיטימי לחשוב כך ולנהוג כך מתוך בחירה אישית בדרך כלל האדם מחפש דרכים לניצול משמעותי של הזמן. מה עוד שהצורך לעבוד לעסוק בעסוק כלשהו טבוע כנראה בכל אחד.עבודה פרודוקטיבית ויצירתית נתפסת עדין כערך חשוב בכל גיל.יחד עם זאת מדובר על דפוס חיים חדש שבו לפנאי תפקיד ברור ולגיטימי בו ניתן לשלב עבודה לימודים ו"משחק".הכרה עם ההזדמנויות השונות מאפשרת חשיפה וגילוי עצום של אפשרויות כשהשמים הם הגבול.
-קשרים בין דוריים.לקשר בין הורים ובנים הייתה מאז ומתמיד חשיבות רבה לגבי שני הדורות ויותר. הכללתה של המצווה "כבד את אביך ואת אמך" מעידה על חשיבות הנושא בחברה האנושית בכלל ובחברה היהודית בפרט.הקשר הבין דורי הנו קשר מורכב בעל אופי מעשי רגשי וסמלי.בקיומו מעניקים הבנים להוריהם את מימד ההמשכיות.במהלך חיי המשפחה עוברים היחסים גלגולים שונים .עם הולדת הנכדים הבן הופך לאב והאב לסב.כך נוסף למערכת היחסים במשפחה רובד חדש. השינויים במערכות המשפחתיות שונה ממשפחה למשפחה.הכרות מפגש ותפיסות שונות מסייעות בהבנה ובגישור.
ולסיכום לפנינו השיר המחכים:
כולנו ילדים של החיים/אריק איינשטיין

עיני פקוחות מבלי לראות את השמים.
מבלי לראות כחול של ים ירוק של עץ
מבלי לשמוע מנגינות יפות כמו פעם
מבלי לראות את הדברים כמו שהם
ילדים קטנים
ילדים גדולים
ילדים טובים
וילדים רעים
את יודעת אימא כולנו ילדים של החיים
אני נושם אני חבוק בזרועתי
אני רואה בך בית חם ו-משפחה
ואור בהיר בחלונות שאת פותחת
אני חופשי אך אין לי מנוחה
ילדים קטנים
ילדים גדולים
ילדים טובים
וילדים רעים
את יודעת אימא כולנו ילדים של החיים
אהה,אהה,אהה
כולנו ילדים של החיים

והרופא כבר מדבר על סוף הדרך
אבל אני יכול לשים לפחד קץ
עיני פקוחות בשביל לראות את השמים
בשביל לראות כחול של ים ירוק של עץ
ילדים קטנים
ילדים גדלים
ילדים טובים
וילדים רעים
את יודעת אימא כולנו ילדים של החיים
אהה,אהה,אהה
כולנו ילדים של החיים
אהה,אהה,אהה
כולנו ילדים של החיים.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי