אובמה חייב להתחיל מנקודה הנראית כהמשכיות. עם זאת, ממש כלנין, הוא מוציא מייד עם עלותו לשלטון צווים אקסקוטיביים. יש כאן יותר מסגנון. הרי ההשהייה והסחבת ביחס לשינוי המיוחל מצטיירים על ידי חשיבה רדיקלית כמקור להשתהות הסבל, ואם כן, הוא מודה שיש דברים הגורמים לסבל בארה"ב, שזו ראייה די רדיקלית מסוגה.
אובמה צמח מתוך הרוח המהפכנית (כמוהו כרהם עמנואל) של התנועה לשוויון השחורים וכמובן של "האחים" *, הגם שהוא ממסך זאת. הוא מעוניין להמשיך בדרכו בלי להתקל בהתנגדות חזקה מדי היכולה להיות רצחנית.
אני מבין היטב את אכזבתם של הוגים רדיקלים מהצהרותיו הקונפורמיות של אובמה מתקופת הבחירות, ואת חששם שמדובר כאן בסך הכל בנרקיסיסט, שרואה בעצמו וואנדערקינד נעים הליכות. כן אמנם, אובמה הוא אולי חלק מהקפיטליזם האמריקני, אבל יש כאן מרחב רב, וידוע שהוא גם מעריץ של לורנס איש ערב, ורואה בעצמו אולי ערביסט. הדבר עשוי לזרוע אור על אמירתו הזהירה בנאום השבעתו על התפייסות ואינטרקצייה עם העולם המוסלמי "למען האינטרסים המשותפים".
המציאות כיום מורכבת, ואובמה בדומה מעט לסין במדיניות החוץ שלה, מנסה לשנות את הטון של מעצמה שואפת הגמונייה. ניתן לסבור שאמירתו בנאום הכתרתו על כך ש"נתנגד לאלה השואפים באמצעות טבח חפים מפשע להשיג השגים", בהקשר בו האמירה הזאת נסובה בתקופת מלחמת עזה על ישראל, היא דו משמעית בעליל; כמו גם מיידיותו בטיפול "אגרסיבי" בנושא הפלשתינאי, ושליחתו המהירה את ג'ורג' מיטשל לאיזור והעובדה שאבו מאזן היה הראשון שאובמה צלצל אליו יום אחר ההשבעה. הנושא הפלשתינאי מייצג את שחצנותו השרירותית והיהירה של האימפריאליזם הלבן ביחס לאיסלאם והתרבות הלא וואספית, גם בארה"ב, וגם אצל "האחים".
מצטייר כי עידן השליחים החלקלקים-חייכניים כדניס רוס ודומיו (אותם כינה עראפת "הרבנים") בתקופת קלינטון החביב - שרק כרכרו-ועסקו ב"מסע דילוגים" (עוד ביטוי של תקופת קלינטון) ממנהיג איזורי אחד למשנהו -בבחינת הלבנת מפעל ההתיישבות המואץ בשטחי הכיבוש, עידן זה חלף ללא שוב.
דומה שאובמה כאילו מתחנן אלינו "עשו לי טובה, אל תסבכו אותי בשלב מוקדם עם המשגינערס האלה מאייפאק". האם אבנרי ואני רואים מהרהורי ליבנו? מוקדם מדי לקבוע.
ערב הכתרתו, הזדרז נחמייה שטרסלר לקבוע במאמרו "אובמה לא קוסם" http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1057021.html בדרכו הנאו-ליברלית, כאילו לא היה המשבר הגדול, כי אובמה מציע הוצאת כספים ממשלתית רבה והרי כל נאו-ליברל "יודע" כי זו לא הדרך, הרי "הדרך" היא מדיניות מוניטרית מצמצמת בעיקרה.
אלא שעל נאו-ליברלים כשטרסלר להבין שכלכלה אינה ראיית השורה התחתונה במאזן, אלא
ייצור, יצירת מקורות, שינוע אנשים לפעילות כלכלית-יוצרת, ולקראת צרכנות המשנעת אנרגיות בהקשר הנכון, אנרגיות שאף הם משנעות עשייה משקית. דומה שעולמם של שטרסלר וחבר מרעיו הוא עולם מאלטזיאני, של משחקי סך 0. וכך ניראית באמת כלכלת ישראל ומדיניותה. ניתוחיהם מתאימים לממשות של כלכלת שנור - הערבויות, ההזרמות הזרות, איגרות החוב. אבל הנחותיהם הם שגויות ואסוניות לישראל, ויצרו לא במעט את הרוח הספקולנטית הישראלית עטופת תרבות השקר של "לעשות מכה" מסוג הימורו של אליעזר פישמן על הלירה הטורקית.
התפיסה הליברטריאנית (איין ראנד, מילטון פרידמן ודומיהם), המהדהדת יפה, בצרוף לקצת קיינסיאניזם, שאדונים אלה דובקים בו מתוך הרגל ישן מתקופת לימודם, שימשה בידי ספקולנטים וספסרים פיננסיים. אלא שיש להבין שאובמה בניגוד לבוש הוא איש של סטייקים טובים ובשר ממשי, כמו תעשיית המכוניות בדטרויט, והוא שונא את עולם ההון הפיננסי הספקולטיבי, את העולם בו אשראי עתק של הבנקים והמוסדות הפיננסיים מוזרם באפס מחיר לשכבה הגמונית צרה. המציאות הממשית היא מתן אמצעי קיום ורווחה לפרט כדרך היחידה לגייס פעולה בונה ויצרנית ברת-קיימא.
קטעים מרגשים ממעמד הכתרת ברק אובמה
http://www.washingtonpost.com/wp-srv/metro/interactives/inauguration09/video/index.html?thepart=1&hpid=topnews
__________
* "האחים" - מדובר ברדיקליזם השחור - "האירגון לאחדות האפריקנים-אמריקנים" (OAAU) אותו ייסד מלקולם X ב-1964 ו"אומת האיסלאם" המזוהה עם אלייז'ה מוחמד ומלקולם X (1962) http://www.geocities.com/salon_mazal/malcolmx.html?200926
http://www.kedma.co.il/index.php?id=766&t=pages
http://e.walla.co.il/?w=/268/1371778/
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
