באותו ענין דובר במטען של 268 שולחנות שנמסר שלא כנגד שטר מטען פנימי מקורי לידי הקונה הישראלי, לאחר שהסחורה אוחסנה זמן רב יחסית בנמל וצברה אחסנות והשהיות. לטענת המשלח הישראלי (ששימש למעשה כסוכנו של המשלח הזר), הוא הגיע להסדר עם הקונה, בהסכמת המוכר, לפיו המטען ישוחרר ויאוחסן אצל הקונה מבלי להציג את שטר המטען המקורי או העתקו, אך לא ימכר ללא אישור של המוכר, והוא יישאר, עד להצגת שטר מטען מוסב, בבעלות המשלח הישראלי ותישמר לו (למשלח) הזכות לקבלו בחזרה עם דרישה.
משהמוכר לא קיבל את התמורה הכספית בגין הסחורה, תבע המוכר את המשלח הזר בספרד, והגיע עימו לפשרה. מועדון השיפוי Through Transport Mutual Services UK Limited שסיפק שירותי ביטוח אחריות מקצועית למשלח הזר, שילם את סכום הפשרה למוכר, ותבע את המשלח הישראלי לפיצוי כספי בגין מסירת הסחורה לקונה שלא כנגד שטר מטען מקורי.
בשורה התחתונה, בית המשפט קיבל את עמדת מועדון השיפוי על כך שלא ניתנה הסכמה של המוכר להסדר של שחרור הקונה שלא כנגד הצגת שטר מטען מקורי, ובהתאם לכך קבע כי המשלח התרשל בביצוע תפקידו ועליו לשאת בהוצאות מועדון השיפוי.
מעניינות במיוחד הן קביעותיו של בית המשפט באשר לשני עניינים מקדמיים שנידונו בפניו והם שאלת ההתיישנות, ושאלת היריבות המשפטית.
באשר לשאלת ההתיישנות, טען המשלח כי התביעה בספרד הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות של 9 חודשים הקבועה בשטר המטען הפנימי ומשום כך היו סיכויים טובים שהתביעה היתה נדחית בספרד, אלמלא הגיעו הצדדים לפשרה. על כך השיב בית המשפט כי "שאלת המחלוקת בתובענה שלפני הינה שאלת תפקודה המקצועי של הנתבעת כחברה העוסקת במתן שירותי שילוח ועמילות מכס. מכאן שאין התובעות כפופות בתביעתן את הנתבעת לתנאים המיוחדים בשטר המטען".
עם כל הכבוד, ניתן לחלוק על מסקנה זאת. סביר להניח שבשטר המטען מופיע סעיף הימלאיה המקנה הגנה גם לסוכנו של המשלח הבינלאומי. לא ברור מהו היקף ההגנה ששטר המטען היה קובע שם, אך לכל הפחות היה ראוי לדון בענין זה.
באשר לשאלת היריבות המשפטית, טען המשלח כי לא קיימת יריבות משפטית בינה לבין התובעות (מועדון השיפוי והמשלח הזר) שכן התובעות כלל לא הציגו שטר מטען מקורי, ועל כן אינן יכולות לתבוע מכוחו. על כך השיב בית המשפט התביעה אינה מבוססת על שטר המטען כי אם כי התביעה מבוססת על ביצוע עוולות בנזיקין כלפי התובעות, על הפרת חובת אמונים, ועל הפרת חוזה אשר אינו חוזה ההובלה, אם כי חוזה בע"פ בו התחייבה הנתבעת לפעול במקצועיות.
לדעתנו, עמדה זאת טעונה בירור מקיף יותר. באשר לקיומו של חוזה אחר, בע"פ - היה מקום לברר יותר את היקפו של חוזה זה ולא להסתפק בקביעה כללית לגביו. שנית, בכל הנוגע לטענות הנזיקיות, שעצם חלותן נדונה ואושרה בעבר על ידי בית המשפט העליון, הרי שיש להן השלכה לענין המחאת זכות התביעה אל מועדון השיפוי, שכן, ככלל, על פי פקודת הנזיקין, לא ניתן להמחות זכות תביעה נזיקית, ועל כן אם עסקינן בהמחאה זכות תביעה בשל עילת הרשלנות, הרי שהמחאה שכזו אינה תופסת.
ת.א. 22312/99, פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 1.12.08. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
