הקב"ה ברא את האנשים שונים זה מזה לכל אדם אופי משלו,יכולת אישית ותכונות מגוונות,על כן עלינו לנהוג כפי שלימדנו החכם מכל אדם:"חנוך לנער על פי דרכו".לכל אחד קיימת דרך מיוחדת משלו,דרכה ניתן להגיע אליו,לנפשו , לפנימיותו,כדי להשפיע עליו ולעצב דמותו.מטרתנו שלנו,של כולנו לטפח מערכת חינוך איתנה,בה נאפשר לכל תלמיד למצות את יכולתו בדרכו שלו.הכרתי שני אחים-בנים,שניהם משמשים כרבנים,אחד מהם גדל מאז ינקותו וכתב ידו - לקוי ביותר,בלתי קריא כמעט-עד היום,למזלו הכתיבה במחשב אינה מסגירה איכות הכתיבה.לעומתו אחיו,כתב ידו מאז ומתמיד פאר ושבח,אותיות עגולות ומסודרות,מחברותיו לתפארת,כל נושא נפתח בכותרת-שמתחתיה 2 קווים ובצבעים שונים,הכיצד? כך בראנו בורא עולם,עלינו ההורים לאפשר ,לקדם ולעודד כל אחד להגיע לפסגה בדרכו שלו,בקצב ובשיטה האופיינית לכל אחד.לעודד את שניהם לקרוא,להשכיל ,להבין ולהתבטא בע"פ ובכתב,אך להבין שלכל אחד קצב ,איכות ומתכונת משלו.
אנו מתפללים 3 פעמים ביום"אתה חונן לאדם דעת" לכל אדם דעת חכמה ובינה,אך האנשים שונים בדעותיהם,לכל אדם חשיבה אחרת,גישה שונה וראיה מגוונת משלו,בעיצוב פני הדור ,בחינוך הנכון עלינו להתחשב באופיו של כל אחד, עלינו גם להקשיב ,להבין ולהתיחס לכל דעה הנאמרת מפי אנשים,כל עוד אין בהם דברי בלע ונאצה,כאשר הדעה נקיה מרכילות ומלשון הרע,עלינו דווקא לעודד כל אדם להשמיע דעותיו שלו,שהרי הדיבור-הפה הוא הצינור של המחשבה,הוא הנתיב דרכו אדם מביע את אשר עם ליבו.
ככל שנשבח כל אדם בהבעת דעתו שלו, כן-נזכה לראות פיתוח האינטלקט המקסימלי של כל נברא.במצב חינוכי ערכי איכותי זה נשמע בקבוצה שפע של דעות מגוונות,לעתים קרובות הן תהיינה מנוגדות,היינו נבחין במחלוקת השוררת בין בני האדם.
זה המצב הטבעי והטוב,כך מאפשרים מיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי הקיים בכל אדם.אלא שעלינו ללמוד היטב שימוש בכללים חברתיים נכונים כדי להקשיב לזולת,לדעה אחרת השונה מדעתינו.ראוי לבנות כלי חינוכי לכך,"תרבות של מחלוקת".ככל שנעמיק לבנות תשתית התרבות כן-נזכה לראות מגדלים ובתים מסוגננים להפליא,המחלוקת,הדעות השונות , יוצרות ציורים מדהימים,שפע של מנגינות,יצירות אומנות מחומרים מגוונים.
במשך מאות ואלפי שנים השכילה היהדות לטפח ולנטוע בנו תרבות זו.שהרי תלמידי החכמים למדו בבית המדרש בבבל ובירושלים מתוך ויכוחים,קושיות ושקלא וטריא,הם עודדו השמעת דעות שונות ואחרות.
מסופר בבבא מציעא כי לאחר מותו של ריש לקיש שהיה תלמידו ובר הפלוגתא המובהק של רבי יוחנן גדול הדור דאז,מינו במקומו גאון אחר -רבי אלעזר בן פדת.מתארת הגמרא שכל פעם שהיה רבי יוחנן משמיע רעיון נשגב היה רבי אלעזר מביא עשרים וארבעה טיעונים המעידים על צידקת טענתו של רבי יוחנן.או אז-בכה רבי יוחנן בגעגועיו לריש לקיש,באומרו-שכל פעם שהעלה הוא נושא ודעה חדשנית היה ריש לקיש מביא עשרים וארבעה טיעונים וקושיות כדי להפריך הרעיון , ובכך...ובכך...השתבחה תורה.
היינו הקושיות הויכוחים וחילוקי הדעות גרמו דווקא להשבחת התורה ולעומקא.המחלוקת-מביאה דווקא לאיכויות נעלות של עומק בחשיבה.
הגמרא כולה כ-2700 דפים בנויה על ויכוחים,דעות שונות,קושיות ותירוצים.מעמדו של כל רב נשמר ואף עלה ככל שהסביבה האנושית העלתה קושיות עמוקות יותר.המשא ומתן ,השיג והשיח בין תלמידי החכמים מפרה ,מועיל מלבן ומחדד את הבנת הנושא ומשביח את החשיבה של האדם.ככל שנתרגל העלאת שאלות וקושיות -כן נפתח יותר מוחו של האדם.
חוכמתנו הבסיסית בהעמקת עקרון זה-הוא שמירה על תרבות,כבוד הדדי וסובלנות.כזו היתה המחלוקת בין הלל ושמאי.במסכת עירובין י"ג ע"ב מסופר כי "שלוש שנים נחלקו בית הלל ובית שמאי,הללו אומרים "הלכה כמותנו"והללו אומרים "הלכה כמותנו",יצאה בת קול ואמרה:"אלו ואלו דברי אלוקים חיים והלכה כבית הלל".
בית הלל היו שונים לתלמידיהם במקביל לדברי עצמם את דברי בית שמאי ,במסכת יבמות י ,ע"ב כתוב שלמרות שנחלקו...לא נימנע בית שמאי לישא נשים מבית הלל,ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה.
מכאן:שחילוקי דעות עקרוניים ואידיאולוגיים -לא מן ההכרח שישפיעו על יחסים חברתיים ואישיים.אף יש לכבד את דעת הזולת אף אם מתנגדים לה.יש להכיר במחלוקת כדעה לגיטימית.לנקוט בסובלנות הדדית כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים.אסור לבזות את החולק עליך ואף לא לשגר חיצי רעל כלפי השונה ממך.עלינו לכבד דעתו ולהאזין ברצינות לתפיסת עולמו השונה משלך.
תרבות של מחלוקת היא תרבות של יצירה,מחלוקת ללא תרבות יש בה הרס עצמי,היצירתיות נובעת ממוחו של כל יצור, אנו משחררים ומוציאים מן הכוח אל הפועל כל שטמון באדם.המדרש נותן ביטוי ללגיטימציה ,לריבוי הדעות ולתרבות המחלוקת,ידוע המדרש"כשם שאין פרצופיהם שווין זה לזה כך אין דעתן שווה"(במדבר רבא).אומר רבי מנחם מנדל מקוצק"כשם שהינך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך,כך תסבול שדעותיו אינן דומות לדעותיך".
מתוך מודעות לטבע האנושי ולמציאות החברתית היום-יומית מתיחסת התורה בחומרה ובקשיחות גם לאלימות המילולית ונותנת הוראות מפורשות להתרחק ממנה.מדבר שקר תרחק(שמות כ"ג ז) לא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו(ויקרא י"ט י"א)לא תלך רכיל בעמך(שמות י"ט ט"ז)לא תיקום ולא תיטור(שמות י"ט י"ח)לא תשנא את אחיך בלבבך(ויקרא י"ט י"ז).
המשתמע מהוראות אלו הוא כי יחסים בין אישים ושיח נכון ראוי שיתקיימו מתוך אמון הדדי,הקשבה ודיאלוג אמיתי,אלה הם כללים אמיתיים ביצירת תרבות של מחלוקת.במשלי ובקהלת אנו מוצאים התיחסות רבה ליחסים בין אדם לחברו-כדי לעגן המחלוקת ברוח חברית וידידותית.כמו "מוות וחיים ביד הלשון", "שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו" "דברי חכמים בנחת נשמעים" באבות מודגש כי איזהו מכובד המכבד את הבריות,לחברך זכות מלאה להביע דעה שונה משלך.
הלמידה מוסיפה יידע למוח, "יידע הוא כוח",אך שאילת שאלות היא המתכונת לחכמה.מהותה של המחלוקת נעוצה בשאילת שאלות.עלינו לעודד ילדים מקטנותם לשאול להתווכח,כך נהפוך אותם לחכמים.אך חשוב ועקרוני לבצע משימות נעלות אלו מתוך תרבות.
ככל שננהג כתפילתו של רבי אלימלך מליזנסק ,כן נטמיע בתוכנו תרבות של מחלוקת.
אדרבא-תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל יעלה שום שנאה מאחד על חבירו-חלילה.אמן כן יהי רצון.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
