במאמר על סימני הקריאה אני ממליצה שלא להרבות בהם. כך גם בשימוש בהדגשות (bold) ובקווים בגוף הטקטס.
בדומה לסימני הקריאה, שימוש בהדגשות ובקווים מתחת למילים או למשפטים יוצר הבדלים ברמות החשיבות של מילים או משפטים. דגש או קו מתחת למילה או למשפט הופך את המילה או המשפט לחשובים יותר לעומת האחרים. באמצעות ההדגשות והקווים הכותב מפנה את תשומת לבם של הקוראים למשפטים החשובים לו. כשם שאין צורך בהבעות צער או שמחה של קרייני חדשות בעת שידור הכתבות בטלוויזיה (שכן, מסקנותיו של הצופה מהכתבות תלויות בהשקפותיו, בניסיונו האישי ובגורמים נוספים שאינם תלויים בהבעות פניו של הקריין), כך אין צורך בהדגשות של הכותב. הקורא אמור להסיק את מסקנותיו מהמילים, ולא מההדגשות.
הדגשות וקווים גורעים גם מהאסתטיות של הטקסט. טקסט נקי מהדגשות נראה טוב יותר.
הדגשות באמצעים שונים יוצרות אי-שקט אצל הקורא ומרמזות על היפראקטיביות, על פזיזות, על חוסר ביטחון ועל צורך נואש של הכותב בתשומת לב. כותב בעל ביטחון עצמי לא נזקק לעזרים מהסוג הזה. הוא נותן לקוראים לקבוע את השפעת הכתיבה עליהם ולא כופה אותה. העוצמה צריכה לעלות מהמילים - לא מההדגשות. להמלצות נוספות לכתיבה טובה, כתיבה יפה, כתיבה נכונה באתר עריכה לשונית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
