פרשת בראשית הפותחת ב"בבראשית ברא" משתמשת במילה ייחודית במקרא "ברא". בריאה יש מאין, המושג ברא מופיע רק בהקשר לבריאתו של הקדוש ברוך הוא את העולם. אנו מכירים ומשתמשים במונחים ;עשה, יצר בנה, עיצב ופעל.
מיד לאחר כל בריאה- מציינת התורה וירא אלוקים...כי טוב. לאחר שנברא עולם,השמיים והארץ,ימים,צמחים,החיות והאדם , הרי ניתנו לנו- לבני אדם כוחות ויצירתיות להשתלט על עולמו לבנות, לקדם ,לחדש וליצור עולם יותר טוב.כפי שאנו לומדים ממסכת חגיגה,אין בית מדרש ללא חידוש.
אנו למדים כל חיינו מבורא עולם, את מידותיו. כך עלינו ללמוד ולהשכיל בפרשת בראשית, ומבריאת העולם. הבנייה והיצירה של כל חפץ מתחיל מחשיבה ותכנון,מתהליך וממערכת בקרה- הכול בשלבים חכמים והגיוניים; תכנית-בה כל יום נבנה משהו אחר וקודם לזה שיבנה ביום השני והשלישי. כאשר יוצרים כלי חדש יש צורך בקריאת שם לחפץ זה , כדי שיזהו אותו וישתמשו בשם זה לתמיד "ויקרא אלוקים לאור -יום ולילה קרא לילה"
ויקרא ליום הרביעי שמים...ליבשה -ארץ.
השם מקנה משמעות לדבר ולכלי ומאחוריו מסתתר הגיון רב.לאחר שנבנו היסודות הם מהווים בסיס ליצירתיות נוספת-ליבשה קרא ארץ, אך על ארץ/יבשה זו גדלים ומתפתחים יצורים רבים ומגוונים,אף בעלי חיים שונים ומשונים. למקווה המים קרא ימים, אך לא יהא מאגר מים אחד, אלא ממנו ייפרדו נהרות ונחלים וואדיות,מעיינות,עננים וגשמים. בכל שלב ושלב, בכל יום ויום לאחר הבניה והיצירה =בבריאה של אותו יום נעשית בדיקה יסודית של בורא עולם, "וירא אלוקים ..כי טוב"
הערכה נמדדת רק כאשר מסיימים את כל שלבי המשימות הנדרשות להשלמת העשייה .מלאכת המים לא הסתיימה ביום השני ועל כן ביום זה לא מצויין "כי טוב" ,אלא רק ביום השלישי כאשר מסתיים פרויקט בריאה זה ומשימת הבדלת המים הושלמה -רק אז נאמר "וירא אלוקים כי טוב" ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב ,פעם אחת עבור העשיה של היום השני.
. ביום השלישי נברא מבנה אורגני ענק ומגוון-מאזוב ועד ארז, מעלי עשב לעצים תמירים . מתוך עולם צמחי חשוב זה נבנים עוד ועוד מינים וזנים חדשים כל הזמן. הבסיס האורגני קיים והוא זה המאפשר לאין ספור סוגים להיבנות ולהיווצר מראשוניות זו ועל בסיס אחר שיבנה. גם האדם יוצר וברשותו קיימת החירות לפתח ולהתפתח ,אך בגבולות מסויימים וקבועים . החירות הזו מועילה לאדם ומאפשרת את פיתוח שכלו וחכמתו של האדם.
הרש'ר הירש מדגיש מאוד את חשיבות "כי טוב" ואת היצירתיות של האדם בהתקדמותו. הוא מבהיר , כי ההפרדה ,בין שמים וארץ, בין יום ולילה ובין גופים שונים , יוצרת "מחלוקת". המחלוקת חשובה מאוד לפיתוח החשיבה של כל אחד והיא מהווה את הבסיס האיתן לחכמת האדם, התורה שבעל פה- התלמוד מבוסס כולו על מחלוקות,על שקלא וטריא ,על דיונים וויכוחים על כל נושא. המחלוקת מבוססת על שאילת שאלות בכל רעיון, שאלות של כל אחד על פיתוח של כל רעיון ובכך מתגברת ומתעצמת החכמה שבמוחנו.
האפשרות לשאול שאלות, הכנת רקע נבון לבניית מחלוקת מפתחת חכמתו של כל אדם , ממצה יכולתו ומטפחת , הלכה למעשה, את הפוטנציאל הטמון בכל אחד.
חשוב להדגיש , כי מדי יום נברא משהו חדש, הכל בשלבים, אך כל הנברא ,בכל יום ויום, קשור כמובן גם לימים האחרים . הימים והנהרות קיימים כל הזמן בכל ימות השבוע , כך הצמחים , המאורות, החיות למיניהן וכמובן האדם.
רק בסיום הבריאה של כל ששת הימים נעשית בדיקה נוספת ויסודית בכל מה שבורא עולם ברא. בכל שלב בו הסתיימה משימה נאמר "כי טוב" ובתום הבריאה כולה לאחר שכל הפרטים הושלמו, רק אז התווספה המילה "מאוד" למילה "טוב" , כפי שכתוב" וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד"
הרש'ר הירש מציין כי המילה "כל" אינה מבטאה רק ריבוי, אלא ריבוי שבאחדות ובמכלול השלמות.
הכול ביחד מראה על שלמות, שבת אחים גם יחד, הרמוניה נוצרת באותה שלמות, כל פרט תורם לשלמות , להרמוניה ולאחדות של כל הבריאה. כל פרט "טוב " לעצמו, אך בהקשרו לכלל ,אומר הקב"ה "טוב מאוד" . השלמות שנוצרה מבריאת החלקים יוצרת איכות למעלה מן הצפוי.
בתום הבריאה כתוב "ויכולו השמים והארץ" - ויכולו מלשון סיום, התמסרות למטרה אחת - להיות מושלם, לשאוף למטרה ולתכלית אחת. בניגוד להתחלת הבריאה בא נאמר "בראשית ברא... את השמים ואת הארץ" לאחר שישה ימי בריאה כתוב ויכולו השמים והארץ , בהמשך נאמר "ויכל...מלאכתו אשר עשה"הכל נבנה כמלאכת מחשבת, במוסר ,בדעה ומחשבה.
ואחרי ...אחרי שישה ימי מלאכה עצומה ומרתקת מגיעה השבת, המנוחה , הפסקת כל בנייה ועשייה "וישבות ביום השביעי". השבת שנשמרת כקדושה מאז בריאת העולם קיבלה ברכה וקדושה "ויברך...ויקדש".
הרש'ר הירש מדגיש היטב ובעוצמה, כי חינוך האדם ומעלתו הרוחנית והמוסרית הופקד בידי השבת ויש לרכוש את לב האדם בהדרגה, כדי לחנכו לאמת ולטוב.
אנו יכולים ללמוד מבריאת העולם ומפרשה נפלאה זו דרכים בחינוך- התקפות מאז ועד היום.
1. לכל יצירה דרוש זמן ביצוע ועיתוי מתאים.
2. לכל בניה נדרשות מטרות וקביעת יעדים.
3. העשייה חייבת להיות בשלבים.
4. תהליך מדורג ומסודר חייב להיות נחלת כל עשייה.
5. קיים צורך חיוני לבדיקה ולהערכה בכל שלב- "ןירא
..כי טוב" .
6. מותר ורצוי לעודד מחלוקות ושקלא וטריא
7. בניית אלטרנטיבה לכל פעולה .
8. יש להקצות מועד להפסקה מעשים.(לקדושת השבת)
9. המנוחה מאפשר זמן לחשיבה ולטעינת המצבר המוחי .
10. הבניה היצירתית צריכה להיות איטית ומחושבת.
11. בניית כל תשתית יוצרת מוטיבציה להמשך הבניה
והבסיס מדרבן להמשך עשייתו של האדם .
12. יש להיכנס לפרטים הקטנים ביותר.
13 כל עץ פרי למינו.
14 קיים קשר בין כל חלקי הפרויקט-
המים..הקרקע..העצים והשמש.
15. בכל עשייה יש לכלול התחדשות, התקדמות ותהליכי
שינוי.
16. בסיום הפרויקט יש צורך בהערכה סופית ויסודית -
"והנה טוב מאוד"
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
