לאחר שפתח את שנת הלימודים החדשה עם ההצגה המעולה"הבימה-הסטודיה הדרמטית מציגה" ממשיך הסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין בהצלחותיו עם
ההצגה"בילי רגל עקומה" מאת האירי מרטין מק'דונה.
המחזה הוצג כבר לפני כמה שנים בתיאטרון גשר בשם "כולם רצים להוליווד".
במקור השם של המחזה הוא "הנכה מאינישמאן" . בכל פעם שהוא מוצג
השם המקורי מפחיד את התיאטרון המציג והוא משנה את שמו.אינישמאן אינו אומר דבר
לישראלים ורגל עקומה היא מילה עדינה יותר מנכה.
המחזה תורגם ע"י דורי פרנס בשפה שהיא שפת רחוב לפעמים אך התרגום טוב שוטף ויפה.
ההצגה בוימה על ידי רועי מליח רשף בצורה שיש בה הן מהרגשנות הן מהבידור והן
מההנאה מלאה לצופה.
הוא עיצב את הטיפוסים השונים היטב ובזכות הבימוי המעולה ומשחקם הטוב של כל
המשתתפים מתקבלת הצגה מרשימה מלאת רגש,אהדה וענין שכדאי לראות.
זאת הצגה שיש בה הן צחוק והן דמע.הצגה המרגשת עד עומק הנשמה וגורמת לחוויה יוצאת
מהכלל מלווה בסימפטיה,התחשבות ומעוררת למחשבה.
המחזה בנוי על תאור הווי מסויים בכפר אירי נידח באי ורישום מציאות קיימת
המתארת את עולמנו האכזר ויחסינו אל השונה אל החריג אל ה"לא שלנו" גם כאשר
החריגות אינה תלויה בחריג עצמו.
המחזה מספר על בילי שבקרבת מקום מגוריו מגיע במאי הוליוודי .בילי יתום מהורים
ונכה שואף להשתתף בסרט שיצולם בהוליווד.הוא עסוק בתחילה בהתבוננות בפרות,לאחר
מכן בחלומו לשחק בסרט ההוליוודי ולבסוף בגילוי מי היו הוריו ומה היה יחסם
אליו.הוא רוצה לדעת פרטים על הוריו שמתו ושאומץ בעקבות זאת ע'י שתי מבוגרות
רווקות.
יש שוני בין הדמויות שבמחזה לבין בילי.
כולם סובלים מפגם מסויים אך יש הבדל ביניהם. בעוד שבילי סובל מפגם פיזי כל
האחרים סובלים בעצם מפגם נפשי.
בילי חכם יודע את מגבלותיו ומנסה לברוח ממציאות בה כולם מזלזלים בו וצוחקים עליו .
הוא נכה אך לא מפגר.הוא פיקח,הוא חכם,הוא יודע להסתדר.הוא האינטליגנטי בהשואה
לתושבי האי.
התפקיד של בילי מגולם על ידי דני לשמן מה"שמיניה " המפורסמת שהחליט לקחת פסק
זמן וללמוד משחק.
בהצגה זו תפקידו קשה ביותר.
הוא מעוות פיזית ואהדת הצופים נתונה לו מראש עוד לפני שמתחיל לשחק.
יש בו לא רק יכולת משחק מרשימה אלא גם יכולת גופנית יוצאת מהכלל. יד משותקת
ורגל מעוותת לאורך כל ההצגה מהוה תפקיד קשה מבחינה גופנית דבר הדורש מיומנות
וכח פיזי רב.הוא מעולה.יש לו רגעים שהוא מרגש עד דמעות ויכולת לרתק קהל גם בלי לומר מילה בהבעה בתנועה ובמשחק.
לצידו משחקים עוד סטודנטים מוכשרים ביותר שגורמים להצגה להיות פנינה מקסימה.
נהנתי מאוד ממשחקם של כולם ואציין כמה במיוחד.
גור פיפשקוביץ הקסים אותי כבארטלי במשחקו הפשוט האמיתי הכנה הכאילו משחק את עצמו בעוד כל צעד וכל רגע מחושבים היטב.הוא אוהב ממתקים מיוחדים,הוא חביב, הוא ליצני.
מעיין פייזיק הצטינה בתפקידה כאמא אודוגל.היא היתה אישה מבוגרת בכיסא גלגלים
טובה מאוד ולמרות גילה הכרונולוגי הצעיר הצליחה לגלם דמות של מבוגרת בצורה
אמיתית ואמינה ביושבה כל הזמן על כיסא הגלגלים.
גיל פרח -הלן היתה טובה מאוד הן כאשר התנהגה בצורה פרחחית והן בסצינה המרגשת
בסוף המחזה עם בילי.
ליאור מיכאלי -ג'וני הפטפטן המקומי היודע הכל והמשנה את החדשות שהוא שומע היה
טוב מאוד.
השתתפו גם גליה פטילון,מירב שירום,ניר אברשי וארז מעיין שהיו גם מצויינים .
המוסיקה של רוני פזהר והתפאורה והתלבושות של ניב מנור והתאורה של דנה פלסר השלימו צוות מצויין שתרם להצלחת ההפקה הנהדרת.
לראות או לא לראות:חוויה מרגשת.מומלץ.
נכתב על ידי elybikoret , 17/1/2009 19:15
ארליביקורת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
