נישואים בין יהודים ממוצא שונה, ובעיקר בין אשכנזים למזרחיים, נתפסו בישראל באופן מסורתי כהגשמה המובהקת ביותר של חזון מיזוג הגלויות וכדרך למחיקת פערים בין העדות. ההנחה היא, כי הנישואים הבין עדתיים מקרבים בין קבוצות השייכות לעדות שונות ולתרבויות שונות ומגבשות אותן לכדי קבוצה אחת בעלת זהות ישראלית, שביטוייה הלאומי-ישראלי יבוא ביתר שאת בדורות הבאים.
בעשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בשיעור הישראלים ממוצא מעורב - אשכנזי ומזרחי - בין ילידי הארץ. שיעור הנישואים הבין עדתיים עלה פי 3 משנות ה50. שינוי זה מציין התקרבות חברתית בין עדתית ותורם למיזוג נוסף בעתיד.
ממחקר שמביא עופרי אילני עולה כי,קשרי הנישואים המעורבים שנוצרו בישראל בעשורים הקודמים היו סלקטיוויים, לפי ההשכלה של שני בני הזוג. מזרחים התחתנו בדרך כלל עם בן זוג אשכנזי בעל הכנסה והשכלה נמוכה משלהם, ו"החליפו" את יתרון ההשכלה שלהם תמורת השתייכותו של בן הזוג לעדה החזקה יותר. לכן, אצל רוב היהודים ממוצא מעורב שנולדו באותה תקופה, ההורה המזרחי הוא משכיל יותר וההורה האשכנזי משכיל פחות.
משנות ה-90 חל שינוי במגמה זו: מאז, בני הזוג מקרב שתי קבוצות המוצא הנישאים בנישואים מעורבים מאופיינים ברמות השכלה גבוהות יחסית, ומשום כך השפעת הנישואים המעורבים על הפערים ההשכלתיים בדורות הבאים אינה חד-משמעית.
דנה שגב מביאה בכתבתה ציטוט מלשכת הסטטיסטיקה: באוכלוסייה היהודית קיימת העדפה של נישואין עם בן-זוג מאותו מוצא.רק 18% מהחתנים ו-17% מהכלות ממוצא אסיה-אפריקה נישאו לבן/בת זוג ממוצא אירופה -אמריקה, והיתר - נישאו לבן/ת זוג ממוצא ישראלי.עם זאת, חלה ירידה ניכרת בשיעור הנישואין עם בני זוג מאותו מוצא. לדוגמא, ב-1972, 80% מהחתנים ממוצא אסיה-אפריקה התחתנו עם כלות מאותו מוצא, לעומת 54% ב-2001 .
סטטיסטיקה נוספת מראה כי:
בני עדות המזרח הנשאים בניהם-יתמידו עם הקשר ולא יתגרשו יחסית למשפחה בה הבעל אשכנזי והאישה ספרדייה.לעומת זאת ,הם יחזיקו יותר מעמד מזוג בו האישה היא האירופאית והבעל מעידות המזרח.באותה סטטיסטיקה זוג אשכנזים מועד לגירושין באחוז הגבוה ביותר.
מהיכרות קרובה עם הנושא ישנו קושי אמיתי בקשר.נכון שיש מיזוג של מזג מקבל,חם ומשפחתי של בן העדה המזרחית לעומת האירופאי המאופק ו"קר המזג"-יחסית.
אך ישנם בעיות של מנטאליות,כמו:מה עושים בשעת כעס?מה מותר ומה אסור?צעקות וקללות מול דיבור מושכל ורגוע-מה טוב יותר?
הרי אנו נפעל אם נרצה או לא לפי הפנמת מודל המקור,הבית.
ישנה בעיית החינוך:מה הגבולות שנשים לילד.מתי נגיב ואיך נגיב?האם סטירה היא לגיטימית או שיש להעדיף שיחה והסבר.
ישנה בעיה של אוכל-מה נאכל?אוכל מתובל וחריף או גפילטא פיש ומרק עוף אנמי...ללא תבלון צבעוני.
ישנה בעיה של ניקיון-האם לשפוך כלור בכמויות ולנקות באטרף את הבית יום יום גם אם הילדים יבלו בחוץ כדי לא ללכלך ,או שנעלים עין מהלכלוך המצטבר...
בהחלט ישנם חיכוכי תרבות וחינוך לא קלים להתמודדות לזוג המעורב.דבר המביא להתפרקות הבית לעיתים ולמריבות בהם לא רק קשיי הזוגיות עולים אלא גם היבטים של מקור החינוך והמנטאליות...
אכן, מאמינה אני,שככל שיהיו יותר ילדים "מעורבי עדות"-כך הפער ילך ויפחת ואיתו השוני בין העדות.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
