- מבוא לתורת הגוונים -
מתוך "קיצור ליקוטי מוהר"ן" (ר' נחמן מברסלב), בתיקוני נוסח ובקיצורים קלים:
"התגלות גדולת השם יתברך היא על ידי צדקה שנותנים לעני הגון, שעל ידי זה מאירים הגוונים שבממון (במטבע) הישראלי, ועל ידי שמתגלים הגוונים אזי הקב"ה מתגדל ומתפאר בהם. על ידי צדקה שנותן מממונו נתקן כל ממונו ומתגלים (במטבעות) הגוונים. ומאירים. ואז אפילו המעות שלוקחים עכו"ם ממנו נחשבות לצדקה!
דע לך כי החן והפאר של הגוונים מתגלה רק אצל ישראל, כנאמר בישעיהו מ"ט: "ישראל אשר בך אתפאר". ועל ידי (הגוונים) הכל מתאווים להסתכל בו (בישראל). בשביל הגוונים האלה העכו"ם תאבים לממון ודינר של יהודי, כאילו לא ראה ממון מעולם, וזה כי אין הגוונים מאירים בממונם של עכו"ם. אין להם הנאה מממונם כאילו הם עניים, ותאבים לממון של ישראל כי שם שורה הפאר והחן.
אבל דע לך כי תיכף ומיד כשעכו"ם מקבל הממון מישראל נעלם החן והפאר שבתוך הממון, ועל כן תובע העכו"ם בכל פעם ממון אחר מישראל ושוכח הממון שכבר קיבל, כי נעלם החן כשבא ליד העכו"ם".
רבי נחמן הגדול, אחרי שציטטתי אותך בכזאת הרחבה, עכשיו אתה תקשיב לי:
אף פעם לא הייתי באומן, ובכלל אוקראינה... לדברי העולים משם היא לא אירופה הקלאסית, אין בה את שכיות התרבות הנפלאות של העכו"מים הנחשבים (וגם הקזינו שם לא משהו). אבל לזכרך, ולכבוד הקטע המזהיר הזה, עתיר הגוונים, אני תורם בזאת נדר מפרי עטי.
למה נדר ולא "מעות", כלשונך המתוקה? כי ה"מעות", המטבעות הקשות האלה, הן בימיי כסף יותר מדי קטן, כל-כך קטן עד שאפילו עני הגון אינו מספיק הגון בשביל לחיות מהן. ואם בכל זאת תתעקש אז לא תהיה לי ברירה אלא להעביר מכיס לכיס, כלומר מהכיס שאני שם בו את הארנק אל הכיס שאני שם בו את הסיגריות, והמצית, והמפתחות של האוטו.
ולהלן הנדר: אף פעם לא ענדתי שרשרת על הצוואר - זה לא כל-כך הולם את לוק-יליד-הארץ שלי, ויותר מזה, לגבי הצוואר הפרטי שלי עליך להבין שהעור שלו רגיש באופן מיוחד. אז אנא, במחילה, שקול בחיוב את הצעת הפשרה הביזארית שלי:
אם פעם אשהה קמעה בחו"ל, אני נודר בזאת לרכוש ולענוד שם ענק בצורת מגן של דוד. ואם יחסרו לי לשם כך כמה "מעות", כלשונך המתוקה, אז אני מגדיל ונודר בזאת שלא אקים לשם כך מפלגה, כמקובל אצל פוקדיך דימיי, אלא אצטנף לי לצום של יום-יומיים (לא דווקא בתשעה באב), וכך ורק כך אצרור את שיהיה דרוש לי בשביל לרכוש תליון רב טעם.
רבי נחמן הגדול, בטח כבר הרגשת שבשבילי רב גדול הוא קודם כל משורר. ולכן, אם לא קשה לך, אולי אתה מוכן לשאול אותי(!) שאלה... לשאול אותי(!) מה פירוש רב טעם. כי התשובה... בשביל לחזור אליך הכנתי תשובה... ורק שתאמין לי, אחרי כל השנים, כל ההרהורים האלה בכתביך, וההתבודדויות האלה, שקיבלו את ברכותיך - לפחות בדיעבד! - אחרי כל התיקונים-הכלליים האלה עכשיו אני כבר לא מפחד, כלל לא מפחד כלל מהגוונים שאתה אוהב.
מאת יצחק שפי
מאמרים, הירהורים, סיפורים ושירים באתר "מארס בעקרב":
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=98991
שירים:
http://stage.co.il/Authors/25992
כתובת אימייל:
sheffi39@walla.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
