הקמת המאגר נועדה לסייע למשטרה בביצוע תפקידיה, בין השאר, לצורך מניעה וסיכול עבירות ולצורך זיהוי אלמונים. המאגר יאפשר השוואה בין נתוני הזיהוי שיימצאו בזירת העבירה לבין נתוני הזיהוי המצויים במאגר, ובכך ניתן יהיה לזהות ברמת וודאות גבוהה את מבצע העבירה. הצורך בהקמה והסדרה של מאגר גנטי בחקיקה עלה בעקבות הקמת מאגרים דומים במדינות שונות בעולם ,אשר הוכיחו עצמם ככלי עבודה יעילים למילוי תפקידיה של המשטרה. החוק שם יתדותיו על הדגם המעוגן בחקיקה האנגלית.אולם הדגם האנגלי מעניק סמכויות רחבות יותר למשטרה בהשוואה לישראל,למדינות אחרות ובכלל, ופורש ידו על כל עבירה שדינה עונש מאסר ועל " recordable offence",קרי כמעט על כל עבירה , בנוסף אין כמעט הגבלה על משך החזקת המידע בידי הרשויות,ואילו הכנסת פרופיל גנטי למאגר המשטרתי הישראלי חלה רק בעבירות החמורות המופיעות בפרק התוספות שבחוק כגון "צווארון לבן" כמו כן נקבע הסדר בחוק לגבי מחיקת פרופילים מהמאגר בניגוד למודל האנגלי הרחב שאליו חתרו להגיע במשטרת ישראל.מאגר נתוני הזיהויי מהווה כלי טכנולוגי לפיענוח פשעים ואין עוררין כי עבודת המשטרה תתייעל,במיוחד כשבדיקות DNA (deoxyribonucleic acid) הן כיום אחד מאמצעי הזיהוי החשובים ביותר בחקירות משטרתיות בעולם.מאידך גיסא,מאגר נתוני זיהוי גנטי הינו תחום רגיש הצופן בחובו מידע רגיש בדבר זהותו האישית של האדם ועל מקומות בהם נכח ,לרבות מקומות בהם פלוני אינו מעוניין כי יידעו שביקר בהם,הלכה למעשה, המאגר משמש כ"איתורן ביולוגי" ובכך פוגע בזכות לפרטיות וצנעת הפרט,זכות חוקתית על חוקית שעוגנה בס' 7 לחוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו.מעבר לזכות הפרטיות המידע הגנטי הוא קניינו של האדם ,ומאגרי DNA ברשות המשטרה הם פתח להעברת מידע בעתיד לגופים פרטיים שיכולים לעשות שימוש במידע הגנטי כדי להפלות חברתית, תעסוקתית, ביטוחית או רפואית,דבר שיפר את המרקם החברתי. יש לשאול,האם החוק משקף את האינטרס הציבורי ואינו פוגע בתקנת הציבור ועל כן יש לדרוש את האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות וצנעת הפרט המהווים זכויות יסוד בשיטתנו לבין יצירת כלי טכנולוגי יעיל בפיענוח פשעים . אמצעי זיהוי גנטיים -החוק מסדיר את סמכות המשטרה ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע, ´אמצעי זיהוי´ שכוללת דגימת תא לחי, שיער או דגימת דם מזערית, וכן טביעות אצבע או תצלום לשם הפקת נתוני זיהוי. ע"פ ס' 11 ב.(ב) לחוק לא ייטול שוטר דגימה ביולוגית,אלא מחשוד,נאשם או מורשע באחת העבירות המנויות בתוספת.
יתרונות בדיקת DNA ומעמדה- ה- D.N.Aהוא כלי מדעי מוכח ויעיל לקישורו של אדם באופן ודאי לביצועה של עבירה כמו גם להפרכה מוחלטת של החשדות כלפיו. יתרונו הרב של הדנ"א בסיוע לזיהוי הפלילי נובע מן העובדות הבאות: פרופיל הדנ"א של הפרט אינו משתנה כל ימי חייו. הדנ"א זהה בכל רקמות הגוף. דגימת דנ"א יכולה להתקיים שנים הרבה. בפרופיל הדנ"א טמונה יכולת הפרדה גבוהה בין פרטים, ומשום כך ניתן לקבוע פרופיל דנ"א ייחודי לכל אדם, פרט לתאומים זהים.ניתן לשכפל את הדנ"א במעבדה, ודי בטיפת דם בגודל ראש סיכה או רוק הנדבק לבדל סיגריה לצורך זה. .בעניין מעמדה,עד כה בדיקה גנטית קבילה וראויה בבית המשפט ולשם הרשעה על פיה, עליה לעמוד בבחינה כפולה:עליה להצביע על אשמת הנאשם, ולשלול - על-פי מבחני היגיון ונסיון החיים - כל היפותיזה סבירה המתיישבת עם חפותו.אולם ,ייתכן כי בעתיד יהיה ניתן להרשיע על סמך בדיקת DNA בלבד נוכח אמרת אגב של השופט חשין ב ע"פ 9724/02 אבו חמאד נ' מדינת ישראל וכך חשין מתאר את מעמד בדיקת ה-DNA "נעלה מכל ספק כי בדיקת דנ"א מקובלת היום הן על הקהילייה המדעית והן על בתי המשפט. בדיקת דנ"א ראיה קבילה וראויה היא, ובית משפט יכול ורשאי לראותה כראיה מהימנה בלא לבדוק מחדש בכל פעם את עיקרי השיטה המדעית. ראיה מסוג זה ניחנה ביתרונות שאין לראיות מסוגים אחרים. ... ראויה היא שדינה יהא כראיה של טביעת אצבעות. ובהיעדר הסבר סביר - הסבר העשוי לעורר ספק בלב בית המשפט - ניתן יהיה להרשיע נאשם אך על-פי ראיה זו"(ההדגשה שלי-ר.ח). מועד נטילת אמצעי הזיהוי ?ע"פ ס' 11ב.(ד)(1) לחוק ניתן ליטול אמצעי זיהוי מחשוד ביום חקירתו בלבד, או כל עוד הוא נתון במעצר, זאת על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו של החשוד.לעניין הנאשם,עד יום מתן פס"ד. כמו כן, הועדה הוסיפה וקבעה בס' 11ג כי חשוד כאמור יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה ליטול ממנו אמצעי זיהוי אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה. זאת על מנת לאזן בין עקרון חזקת חפותו של החשוד למאגר גנטי ברשות המשטרה.
פיקוח על העברת המידע לצורך מחקר- נקבע פיקוח ובקרה על העברת המידע לצורך מחקר ,היינו כל העברת מידע לצורכי מחקר צריכה להיות מאושרת על ידי ועדה שבראשה עומד שופט, ובלבד שהמידע איננו כולל פרטים מזהים.
מחיקת נתונים מהמאגר - על מנת לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי שיש במלחמה בפשיעה ובין הפגיעה הנגרמת לפרטיות האדם אשר נתוניו נמצאים במאגר, הוסף סעיף 11כג. לחוק המאפשר מחיקת נתונים מהמאגר בחלוף 7 שנים מיום נטילתם מחשוד,או בתום 60 ימים מיום שההליך הפלילי בענייננו הסתיים ללא הרשעה,לפי המאוחר.בעניין מורשע, בתום 20 שנה מיום שנפטר. עם מחיקת נתוניו של האדם מן המאגר, תושמד גם הדגימה הביולוגית ששימשה להפקתם.
בקרה על המאגר- נקבעה הוראת דיווח, אחת לשנה, לועדת החוקה בנוגע לנתונים שונים הנוגעים למאגר כגון מספר נתוני הזיהוי שבמאגר ומספר הנתונים שנמחקו מן המאגר. חוק מידע גנטי -בשנת 2000 נחקק חוק מידע גנטי במטרה למנוע ממעסיקים וחברות ביטוח גישה למידע גנטי. סעיף 35 לחוק מידע גנטי קובע במפורש כי על מאגר מידע גנטי המוחזק בידי רשויות הביטחון ובידי רשויות האכיפה יחולו הוראות חוק הגנת הפרטיות. סעיף 32 (א) (3) לחוק מידע גנטי קובע כי" רשויות הביטחון וכן רשויות אכיפת החוק רשאיות לעשות שמוש בדגימת DNA לצורך זיהוי אלמונים וגופות או לאיתור ולזיהוי נפטרים, חללים, נעדרים או שבויים". התיקון בחוק מידע גנטי מתבקש כיוון שחוק מידע גנטי בפרק ז' מדבר על שימוש במידע גנטי על ידי רשויות הביטחון ורשויות אכיפת החוק. מכיוון שעכשיו בתיקון לחוק, עסקינן בשימוש במידע גנטי לרשויות אכיפת החוק, יש לבטל את ההפניה הרלוונטית בחוק מידע גנטי . הפגיעה בפרטיות האדם-חוק הגנת הפרטיות ,תשמ"א-1981 מתווה כללים לשמירת פרטיות האדם בניהול מאגרי מידע .סעיף 7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מבטיח זכות חוקתית לפרטיות לכל אדם.זכות הפרטיות זכתה למעמד חוקתי על חוקי לאחר המהפיכה החוקתית,ונגזרות באופן ישיר מההכרה בערך כבוד האדם אולם, חוק-יסוד:כבוד האדם וחירותו לא פורש כנפיו רק על חשודים או מורשעים אלא לא פחות על הקורבנות בפועל ובכח(קונסטיטוטיבית) ועל כל אזרח תמים -דרך .כל נטילה של אמצעי זיהוי כרוכה בפגיעה בזכות האדם לפרטיות ולאוטונומיה גופנית.אף אם הנטילה אינה כרוכה בפרוצדורה חודרנית במיוחד. מאגר כזה משנה באופן בסיסי ובאופן מהותי את היחסים שקיימים בין הפרט לבין השלטון במשטר דמוקרטי.מספיק יהיה שאדם יהיה נוכח בחדר כלשהו, שערה מראשו תיתלש, ואפשר יהיה לקבוע שהוא היה שם. היו אין ספור סרטים וספרים מתחום המדע הבדיוני שהדגימו לאן הדברים יכולים להגיע. מעבר לכך, הדנ"א כולל אינפורמציה רגישה ורחבה אודות האדם,דהיינו,תכונות פיזיות,מחלות,סיכונים למחלות עתידיות ואף תכונות אישיות שונות.המאגר פתח פתח, בסופו של דבר, החקיקה יכולה להשתנות, יכולים להגיע לתקופה של בהלה ציבורית ולעשות כל מיני תיקוני חקיקה זריזים ומהירים, ובכך לפגוע בערובות שקיימות. יכולים להיות מצבים של הדלפה, והאפשרויות הן בלתי מוגבלות להפלות ביטוחית ,חברתית ,רפואית או תעסוקתית.
בעיות טכניות נלוות למערך הביצועי של המאגר-הבעיות שנתקלו בהן בתחום הזה בעולם הן משלושה סוגים: יכולה להיות בעיה בדגימות, כמו החלפה של דגימות(sample mix-up). יש בעיה של אי שמירה על ניקיון הדוגמיות, או לקיחה לא נכונה של דגימות( sample disabling). יכולות להיות טעויות בפירוש של התוצאות, ויכולות להיות טעויות בהקלדה של הנתונים והתוצאות למאגר הנתונים. הטעויות האלו הן מאוד חמורות דווקא בגלל שנתונים הדנ"א נתפסים, ובצדק, על ידי המערכת המשפטית כבעלי מהימנות גבוהה ביותר .
קנדה- מאגר ה-DNA בקנדה (DNA data bank) הוקם מכוח ה-DNA Identification Act ,במטרה לסייע למשטרה לזהות מבצעי עבירות מסוימות (להלן: העבירות המנויות).
המידע המוכנס למאגר
במאגר ה-DNA בקנדה נכללים פרופילי DNA כמפורט להלן:
1. פרופילי DNA של מורשעים בעבירות המנויות. מדובר בעבירות אלימות, ובהן חטיפה, שימוש בחומרי נפץ, מעשי טרור, עבירות מין שונות, תקיפה בנסיבות שונות, איומים, עבירות מסוימות כלפי ילדים, פריצה בנסיבות מסוימות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית ועוד.
2. פרופילי DNA של דגימות מזירות פשע.
פרופילי DNA מזירת פשע נשמרים לצד מידע הקשור לתיק בלבד, ואילו שאר הפרופילים נשמרים לצד פרטיו המזהים של האדם שממנו ניטלה דגימת ה-DNA.
העבירות המנויות מחולקות בחוק לשתי קבוצות, ולפי חלוקה זו נקבעת הדרך לקבלת צו מבית-משפט להוצאת דגימת DNA מגופו של מורשע (לגבי עבירות מהסוג הראשון, שאפשר לראותן כאלימות יותר, בית-המשפט מחויב לתת צו כאמור, ואילו לגבי עבירות מהסוג השני יינתן צו רק אם בית-המשפט שוכנע כי אינטרס הצדק מחייב זאת). החוק מעניק לשופטים שיקול דעת מוגבל בלבד בנושא זה, כך שבית-המשפט רשאי להימנע ממתן צו רק אם נמצא כי חוסר הפרופורציה בין הפגיעה בפרטיות של האדם לבין האינטרס הציבורי הוא חמור ביותר.
יצוין כי בעניינו של עבריין הנתון לסמכות בית-משפט צבאי נקבע ב-National Defense Act הליך דומה להוצאת צו לנטילת דגימת DNA בבית-משפט צבאי.
מחיקת מידע מהמאגר
בחוק קבועה הוראה בדבר חסימת הגישה לפרופילי ה-DNA שבמאגר במקרים מסוימים, אך אין בו הוראה בדבר מחיקתם.
פרופילי DNA של מורשעים: הגישה למידע בפרופילי ה-DNA של מורשעים נחסמת במקרים שבהם ההרשעה בוטלה והאדם זוכה ובמקרים שבהם הנאשם קיבל תקופת מבחן, בתום שנה משחרורו המוחלט (אם לא ביצע עבירה אחרת במהלכה) או בתום שלוש שנים משחרורו על-תנאי (אם לא ביצע עבירה אחרת במהלכן). בשאר המקרים פרופילי ה-DNA של מורשעים נשמרים במאגר בלא הגבלת זמן.
פרופילי DNA מזירות פשע: הגישה למידע שבפרופילי DNA מזירת פשע נחסמת סופית במקרים שבהם המידע הופק מדגימה שניטלה מקורבן הפשע או מדגימה שניטלה מאדם שהוצא מגדר חשוד בביצוע העבירה.
דגימות DNA: החוק מעניק לנציב האחראי למאגר סמכות להשמיד חלק מהדגימות אם הוא סבור כי אין בהן צורך עוד למטרתו המוגדרת של המאגר. החוק מחייב את השמדת הדגימות במקרים שבהם ההרשעה בוטלה והמורשע זוכה ובמקרים שבהם הנאשם קיבל תקופת מבחן, בתום שנה משחרורו המוחלט (אם לא ביצע עבירה אחרת במהלכה) או בתום שלוש שנים משחרורו על-תנאי (אם לא ביצע עבירה אחרת במהלכן). נוסף על כך, דגימות DNA של מורשעים שקיבלו חנינה לא תימחקנה, אך הן תישמרנה לחוד; הן לא תשמשנה לניתוח DNA לצרכים משפטיים ולאיש לא יימסר מידע על קיומן.
יצוין כי במקרים שבהם מקור הצו לנטילת הדגימות הוא שופט צבאי, ה-National Defense Act קובע שהדגימות והתוצאות של ניתוח ה-DNA תושמדנה מייד לאחר שהתגלה כי הדגימה מזירת הפשע אינה שייכת לאותו אדם; שהאדם זוכה מהעבירה המנויה ומכל עבירה קשורה אחרת; שחלפה שנה מההחלטה לחזור מההאשמה (withdrawn), אלא אם כן במהלך תקופה זו הוגש כתב אישום נוסף נגד אותו אדם בהקשר של עבירה מנויה או עבירה קשורה אחרת. עם זאת, שופט צבאי רשאי להחליט שלא להשמיד את הדגימות ואת התוצאות במשך תקופה מסוימת, אם השתכנע כי הן תידרשנה באופן סביר לצורך חקירה או תביעה בעבירה מנויה אחרת או תביעה של אדם אחר באותה עבירה.
בלגיה -בבלגיה מנוהלים שני מאגרי DNA ? המאגר הפלילי ("criminalistics") והמאגר של עבריינים מורשעים. המכון הלאומי לקרימינולוגיה ולפלילים (The national institute of criminalistics and criminology) אחראי למאגרים אלה.המידע המוכנס למאגר-במאגרי ה-DNA נכללים פרופילים כדלקמן:במאגר העבריינים המורשעים מוחזקים פרופילי DNA של מורשעים ב"עבירות חמורות" נגד אדם, כגון תקיפה מינית ורצח, שבגינן קיבלו עונשי מאסר בפועל (על-פי רשימת עבירות המפורטת בחוק).במאגר הפלילי מוחזקים פרופילי DNA מכתמים מזירות פשע, לבקשת שופט בלבד.יודגש, כי אין במאגרים פרופילי DNA של חשודים.מחיקת מידע מהמאגר-דגימות DNA שניטלו ממורשעים מושמדות מייד לאחר שהופק מהן פרופיל ה-DNA. דגימות DNA שניטלו מחשודים מושמדות מייד לאחר שהוברר כי החשוד לא ביקש חוות דעת מומחה נגדית בכל הקשור לתוצאות ניתוח הדגימות (או לאחר קבלת הודעה כי החשוד קיבל את תוצאות חוות הדעת הנגדית שביקש). פרופילי DNA של מורשעים נמחקים מהמאגר עשר שנים לאחר מות העבריין. פרופילי DNA מזירות פשע אפשר למחוק, לבקשת התביעה, אם אין בהם צורך עוד. נוסף על כך, פרופילי DNA בלתי מזוהים מזירות פשע נמחקים 30 שנה לאחר הכנסתם למאגר, ופרופילי DNA מזוהים נמחקים לאחר סגירת התיק הרלוונטי.
נורבגיה-מאגר ה-DNA בנורבגיה מנוהל בידי המשטרה (ה-The Central Investigation Office of Police). המידע המוכנס למאגר-במאגר נכללים פרופילי DNA ודגימות DNA כדלקמן:פרופילי DNA ודגימות DNA של מורשעים ב"עבירות חמורות", בעיקר רצח, אונס, תקיפה מינית, סחיטה ושוד בנסיבות מחמירות ? עבירות שהעונש המינימלי בגינן הוא שנתיים מאסר.פרופילי DNA ודגימות מכתמים מזירת פשע, ובלבד שאין בהם DNA של יותר משני אנשים, ושהם קשורים למעשה העבירה.אין במאגר מידע על חשודים. מחיקת מידע מהמאגר-המידע במאגר אינו נמחק .
סיכום-מסקנתי היא כי המאגר יפתח עידן חדש,עידן שבו תהיה למשטרה יכולות מוגברות לפיענוח פשעים.המאגר יביא לשינוי מהותי בתפקוד המשטרה ותפעולה ,הלכה למעשה, לצמצום ודילול הפשע.מאידך גיסא,המאגר יעניק למדינה כוח רב לשליטה. יש לקוות שהמשטרה תנצל כח זה לצרכי זיהוי בלבד.המאגר פוגע באוטונומיה של האדם אך אינו מסוכן לחברה כל עוד נעשה בו שימוש לצרכי הזיהוי בלבד .לדידי אמצעי הבקרה בחוק משקפים את האיזון הראוי בין הפגיעה בפרטיות לפיענוח פשעים.
רועי חורי,סטודנט למשפטים ,שנה ד' ,המכללה למנהל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
