אבחון הפרעות קשב והיפראקטיביות נשען על ארבעה מקורות מידע עיקריים:
א. הערכה קלינית (רקע, DSM-IV, אבחנה מבדלת)
ב. שאלונים (שאלוני אבחון - דיווח עצמי, או דיווח הורים, מורים);
ג. תצפית במספר הקשרים (בית, לימוד בכתה, עבודה, חוג, חברה);
ד. נתוני ביצוע התנהגותי של מטלות סטנדרטיות (בדיקות תפקוד קשב מתמשך, הערכות פסיכולוגיות, הערכות פסיכודידקטיות).
קיים ויכוח לגבי חשיבותם של מדדי הביצוע ההתנהגותי להליך האבחון, עם זאת, קיימת הסכמה בקרב מרבית המומחים שמידע כזה יכול לתמוך באופן משמעותי באבחנה. בין מבחני הביצוע והקשב השונים, מקובל מאוד להיעזר במשפחת המבחנים המכונה "מבחן ביצוע מתמשך - CPT" לצורך אבחון הפרעות קשב וריכוז.
מהו מבחן CPT?
CPT ( Continuous Performance Test) הוא כינוי ל"משפחה" של מבחנים נוירו פסיכולוגיים ממוחשבים.
מבחנים אלה נעזרים בטכניקה ממוחשבת כדי לבדוק תפקודי קשב הן לצורך אבחון קליני והן לצורך מחקר. בתחום אבחון הפרעת קשב והיפראקטיביות ( ADHD) משתמשים במבחני CPT כדי להעריך את יכולת הקשב המתמשך של הנבדק ואת יכולתו לעכב תגובות.
במהלך המבחן, מוצג לנבדק רצף של גרויים (לרוב חזותיים, אולם ישנם גם מבחנים שמיעתיים). מרבית המבחנים נמשכים 14-22 דקות, ונבדקת בהם היכולת לשמר קשב לאורך זמן ואימפולסיביות בתגובות.
המרכיבים העיקריים הנבדקים הם זמן תגובה ודיוק הביצוע. תפקודו של הנבדק מושווה לנורמה של בני גילו.
מבחן ה- CPT הוא מבחן וותיק המסייע באבחון ADHD שנים רבות. במהלך השנים פותחו וריאציות שונות של מבחני CPT . לדוגמא:
*מבחן ה- TOVA, (Test of Variables of Attention),
*מבחן הקונרס ( Conners? Continuous Performance Test - (CPT-II, מבחנים אלה נמצאים בשימוש גם בישראל.
לאחרונה פותח בארץ על ידי חוקרים וקלינאים ישראליים מבחן CPT בשם "בדיקת קשב". בשונה מן המבחנים הותיקים, "בדיקת קשב" ניתנת לביצוע מכל מחשב המחובר לרשת האינטרנט (גם מהבית), היא בעלת נורמות ישראליות עדכניות ומחירה זול.
למה כדאי להיעזר במבחני CPT ?
1. אובייקטיביות:
המבחנים מספקים נתונים אובייקטיביים על מאפייני הקשב של הנבדק, בשונה מן השאלונים והראיונות אשר מושפעים מחוות דעתו הסובייקטיבית של הנשאל או של המאבחן.
2. השוואה:
המבחנים משווים את התפקוד של הנבדק מול ביצועי נבדקים "רגילים" בגילו ומול נבדקים עם הפרעת קשב בגילו.
3. יעילות הטיפול התרופתי:
כאשר מבצעים מבחן ללא תרופה ואחר כך עם תרופה, ניתן לקבל אינדיקציה לגבי יעילות הטיפול התרופתי ב ADHD.
4. ביקורת תקופתית של יעילות הטיפול:
בדיקה תקופתית באמצעות מבחן CPT יכולה לשמש מדד ליעילות הטיפול או המינון התרופתי לנוכח שינויים שחלו בגיל, במשקל, במצב הנפשי ובתנאי הסביבה של המטופל.
5. ביקורת תקופתית של מצב התסמונת:
מחקרים מראים, שאצל כ- 20% מהילדים שאובחנו כבעלי ADHD, יש החלמה ספונטנית. לפיכך בדיקה תקופתית, אחת לשנה, יכולה לתעד את מצב התסמונת אצל הנבדק.
לתקציר מחקר המציג נתוני ההחלמה מ- ADHD הקליקו על הקישור: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16420712
ממה צריך להיזהר במבחני CPT?
א. חלקיות באבחון יכולות הקשב:
קשב הוא יכולת מורכבת ולה פנים רבות, לדוגמא: קשב שמיעתי, קשב חזותי, קשב מתמשך, מיקוד וסינון, הפניית קשב וניהול קשב. ה- CPT בודק רק חלק ממכלול היכולות הקשביות, את אלו שנמצאו כמרכזיות בהפרעת קשב והיפראקטיביות.
ב. גרויים פשוטים מדי:
במבחנים הממוחשבים נעשה לרוב שימוש בגרויים פשוטים, והם אינם משקפים את הגרויים המורכבים בהם נתקל הנבדק בחיי היומיום.
ג. סביבה סטרילית:
החדר השקט בו מתבצע המבחן, איננו משקף את הסביבות המורכבות ומלאות הגרויים הפיזיים והאנושיים במציאות.
ד. מצב אחד בלבד:
יכולות הקשב הן תנודתיות ותלויות בגורמים מצביים רבים. הקשב מושפע מעייפות, מצבי רוח, רמת הלחץ ועוד. מצבו של הנבדק בהקשרים אלה בזמן המבחן ישפיע על תוצאותיו. עד היום מבחני CPT נערכו במכונים מיוחדים אצל רופאים מסוימים ובעלות גבוהה. כתוצאה, אנשי מקצוע רבים הסתייגו מן המידע שהתקבל בסיטואציה חד פעמית קצרה. כיום, באמצעות בדיקות אינטרנטיות אונליין שמחירן זול באופן משמעותי, ניתן לדגום את התפקוד הקשבי במספר מצבים שונים.
ה. השפעת האינטליגנציה:
ישנה טענה, שבעלי אינטליגנציה גבוהה מצליחים לרכז מאמץ בזמן בדיקת ה CPT ולהציג פרופיל שאינו תואם הפרעת קשב. מחקרים מראים, שכאשר המטלה משעממת מספיק מחד וארוכה דיה מאידך, דפוסי הקשב הלקויים ניכרים גם בקרב בעלי אינטליגנציה גבוהה.
ו. שימוש שגוי:
בשנים האחרונות ישנה נטיה להסתמך על ממצאי בדיקת ה CPT כקריטריון יחיד לקיומה או שלילתה של הפרעת קשב ADHD. חשוב לציין כי מגמה זו היא שגויה ואיננה אחראית. בדיקת ה- CPT היא כלי אחד ממערך האבחון השלם של הפרעת קשב וריכוז ואין להסתמך עליה באופן בלעדי לקביעת הפרעת קשב.
איך כדאי להיבדק עם CPT?
א. דאגו לסביבה נטולת גרויים מסיחים
ב. תהיו לאחר מנוחה
ג. תימנעו מגורמים מלחיצים.
על מנת לקבל משוב מדויק ומקיף, מומלץ לבצע את הבדיקה מספר פעמים במצבים שונים, במקומות שונים, ובשעות שונות של היום, עם תרופה וללא תרופה.
ד"ר אורי דן פיתח ביחד עם ד"ר יאיר בר חיים את בדיקת קשב, אבחון ראשוני דרך הרשת. ד"ר יאיר בר חיים הוא פסיכולוג קליני מומחה, מרצה בכיר במגמה הקלינית של הילד ומנהל המעבדה לחקר ההתפתחות והפסיכופתולוגיה של הילד בחוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
ד"ר אורי דן, פסיכולוג קליני בכיר, מדריך בפסיכותרפיה ופסיכודיאגנוסטיקה במגמה הקלינית חינוכית בתואר השני באוניברסיטת חיפה. כמו כן, מרצה בחוג לפסיכולוגיה וחוקר במעבדה הפסיכוביולוגית במכללת עמק יזרעאל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
