שלום (או מו"מ) - בזמן מלחמה עושים עם אוייבים - זה נכון. אבל חמאס - איננו אויב - הוא אשמדי, שרצונו מטרתו ותקוותו, להשמיד את מדינת ישראל ולמחוק את הישות הציונית.
יש הרבה יהודים, לצערי, שנושאים על גבם ובליבם עוולות שעושים אחרים - אבל מצפונם כישראליים מציק להם וחבל. לטנגו - צריך שניים אבל פרטנרים - ולנו לדאבוננו - אין.
מאת:* עו"ד אברהם פכטר
עניי עירך קודמים, ילדיך המפוחדים, המרטיבים בלילות, תושבי הערים והישובים המופגזים, הרצים אל מקלט ומשחקים בצבע אדום - עדיפים, ראויים ואהובים יותר.
יש לציין, כי ההסברה הישראלית, בכללותה מאז האינטיפדות, מלחמות לבנון הראשונה והשניה, השתפרה ללא הכר, אבל עדיין אנחנו מפגרים בהסברה העולמית.
אז נכון - התמונות הקשות מעזה מדברות בעד עצמן - אבל גם אצלנו יש תמונות לא קלות, ובמיוחד לצידינו עומדות 8 שנות קסאמים על שדרות ועוטף עזה - שלא מקבלות דגש ותיאור עולמי הולם ומאסיבי דיו.
ידוע - שהתקשורת העולמית, לא אוהבת אותנו ונוח לה להציג את ישראל כתוקפנית, כובשת, דורסת ועכשיו גם אכזרית.
כאן תפקידה האולטימטיבי של ההסברה לאזן את התקשורת ולפעמים גם לזכות בנקודות, למרות התנאים הקשים. ולמרות שיש ישראליים ואזרחי ישראל מן המיעוט, שעושים כל מאמץ כדי להשחיר את פנינו לפגוע במורל הלאומי ולרפות את חיילי צה"ל - דוגמת סלבריטאים סוג ב' נוסח יונתן גפן ודומיו או עיתונאים, כמו גדעון לוי - שהוא פלסטינאי בגוף יהודי שמשמיעים קולות רמים למרות היותם בשוליים, אך קולם נקלט ומתורגם בעולם בחדווה רבה.
השמאל הישראלי, בראשות מר"צ טוענים שיש לדבר עם חמאס.
או-קי, בא נקבל את גרסתם, על מה נדבר? על הפסקת אש ללא התחייבות לשקט וירי קסאמים/גרדים לתקופה ארוכה. על פתיחת מעברים חופשית להעברת ציוד ואספקה, על אי הברחת נשק בציר פילדלפי או דרך הים, כאשר חמאס עזה באמצעות חמאס דמשק/איראן - מסרב ומבחינתם בצדק - כי הם לא מאמינים בקיום מדינת ישראל. ולכן גם אם יסכימו ברגע של חולשה או ברגע שלפני שבירה טוטאלית - אסור אסור בתכלית להאמין להם.
אם נגיע להסכם עכשיו - מבלי להבטיח את העיקר תוך ערבויות בטוחות, לא עשינו כלום. המלחמה היתה מיותרת, הקרבנות/נפגעים שלנו ושלהם היו לשווא ותוך זמן קצר נשוב לשגרת התשה מחודשת.
צודקת בעקרון ציפי לבני כשרת החוץ, שאין עושים הסכמים עם טרור - עקרון שמקובל בכל העולם, אך משום מה המעצמות והקהילייה האירופית מתעלמים מכך כשאנחנו נלחמים ועושים את מלאכתם.
ועכשיו רבותי שימו לב: מי המרוויח הגדול מהמלחמה הנוכחית. לא רק ברק, שיקבל כמה מנדטים יותר אלא בעיקר המרוויח הגדול הוא נתניהו והליכוד.
לא משנה מה תהיה התוצאה הסופית, הליכוד ונתניהו יקטפו את הפירות. לדוגמא: מסתיימת המלחמה והיא תסתיים בקרוב, אין אפשרות אחרת, ללא הסכם, ראוי - מגובה בערבויות בינלאומיות או מצריות ממשיות. הליכוד יתקוף במלוא המרץ שהמלחמה על תוצאותיה היתה מיותרת כושלת שלא השיגה את מטרתה ויעדיה האסטרטגיים להגנת ישראל.
תסתיים המלחמה עם הישגים סבירים וראויים - יגיד הליכוד, אמרנו לכם שזאת הדרך וחבל שלא הגבנו לפני שנים, המצב שלנו היה היום טוב יותר, ורק אנחנו נוביל להמשכיות אקטיבית לביטחון ישראל.
לאלה הטוענים - שצה"ל עומד, מדשדש, זה מסוכן, זאת סטגנציה שאסור להמשיך בה, נאמר: זהירות אינה דשדוש, התקדמות איטית ובטוחה - עדיפה על ריצה עם ראש בקיר שהוא גם ממולכד.
בכל מלחמה הגדולה כקטנה ובמיוחד, במלחמה מוגבלת במקום ובזמן כמו בעזה - יש שלב של עצירה איטית, חשבון פוליטי וצבאי פני שמחליפים מהלך.
המלחמה עומדת להסתיים - ושלב הסיכומים מתקרב, מבחינה צה"לית, פוליטית, הישגית ומטרות המלחמה.
לאלה הטוענים שלא הוצגו בבירור מטרות המלחמה - נראה לי שהפעם בחרה הממשלה בדרך הנכונה, הגם שהוצגה מסגרת כללית כמו "שינוי המצב הביטחוני", הרי כל המעורבים בממשלה, בצבא, בפרשנות, בדעה אחת שעיקרי המלחמה הם הפסקת הירי מעזה לישראל, לתקופה ארוכה והפסקת הברחות הנשק, דרך ציר פילדלפי.
לדעתי, מדובר במטרות ברורות, פשוטות להבנה, הגם שקשות להשגה.
הגיע הזמן לחשוב גם על השלב שלאחר המלחמה.
מבחינת ממשלת ישראל - נקווה להישג ביטחוני מעבר להישגים בשטח לאמור: הסכם עם ערבויות.
מבחינת צה"ל - ההישגים הבולטים, מזדקרים בבירור. הכנת הצבא ביעילות, אימונו, ציודו, הנהגתו ע"י פיקוד מיומן, מקצועי, אמיץ, ההולך בראש חייליו.
טראומת הפיקוד הגבוהה הכושלת של לבנון השנייה - נמחקה כלא היתה. הפלסמות נמצאות במקומן הנכון והמפקדים חזרו למקומם בראש היחידות ובקרב ועם החיילים בקו הראשון - לפי מיטב המסורת הצה"לית.
מותר להגיד כבר עכשיו - כמסקנת ביניים, שאולמרט כראש ממשלה, ברק כשר ביטחון וגבי אשכנזי כרמטכ"ל מקבלים ציון עובר+ וחלק מהם אף יותר.
יש לעשות הכנות רציניות - להסברה מאסיבית בעולם לאחר גמר המלחמה, הן בשל מראות ההרס וההרג שיביאו בעקבות הסיום וההסברה של חמאס, צילומים, ראיונות לרשתות זרות. ביקורי עיתונאים זרים, וסכנה מוחשית לסיפורי זוועה, בדיות, תוספות בנוסח סרט ההסתה והשקרים ג'נין-ג'נין.
באשר לצד השני - כאשר יצאו מנהיגי חמאס מהבונקרים (שרובם נבנו ע"י הממשל הישראלי בתקופת שהותנו שם), ההרס והזעם של ההמונים שיקבל אותם, יהפך בידם לנשק הסברה ותעמולה ראשון במעלה.
מצד שני - הם בהחלט יבינו את הרמז, כפי שהבין אותו נסראללה שהצהיר: "אילו ידעתי את התגובה הישראלית, לא הייתי חוטף את החיילים".
נקווה שההרס והצורך בשיקום התשתיות, שדורש מיליארדים וזמן, ירגיע את שאיפתם למלחמה או סיבוב נוסף.
מצד שלישי - השיקום ידרוש התגייסות ארצות ערב העשירות + אירופה לתרומות כסף ענקיות. פירוש הדבר לגבי תושבי עזה - תעסוקה, עבודה לשנים רבות, דבר שלא היה להם לפני הסיבוב הנוכחי.
מצד רביעי - יש חשש שהכסף הרב שיזרום לראשות או לחמאס עזה, יזלוג לכיסי המנהיגים המושחתים.
סיכום ביניים:
ממשלת ישראל יצאה למלחמת עזה השניה עם קונצנזוס רחב ביותר, עם מוטיבציה גבוהה ואמונה בצדקת הדרך והמטרות.
נקווה שהתוצאה הסופית לא תאכזב ולא נשכח את גלעד שליט.
נקודות למחשבה:
1. במאמרי "אין מלחמות יפות" - שפורסם באתר זה, ציינתי בהרחבה עם אסמכתאות מהמשפט הבינלאומי, את זכויותינו להגנה עצמית תוך תקיפת האוייב.
כמו כן, את העובדות הקשות שמלחמה - היא סיפור כואב, עצוב, מלווה במעשים קשים, פגיעה באנשים וברכוש כשהגינות ואיזון אינם במילון הצבאי.
2. לקיים את הבחירות במועדן, אם המלחמה תסתיים לפחות 15 יום לפני הבחירות ועד מועד זה לבטל את תשדירי הבחירות בזמן המלחמה. לא נראה לי שאזרחי ישראל, ישנו את דעתם הפוליטית, המגובשת כבר בגלל תשדירי בחירות - אנחנו נינצל מהשעמום והמדינה תחסוך מיליונים.
3. לקיים את משחקי הספורט במגבלות המצב באופן מקסימלי. יש לחשוב על האפקט הבינלאומי - של קבוצות שלנו ואלה שבאות לשחק אצלנו.
4. כפי שאמרתי לטנגו צריך שניים - חמאס והנייה לא רוקדים בקצב שלנו וגם לא מספיק יפים. הסרט "וולס עם בשיר - מוסיף גאווה מקצועית, אבל בתוכן שלו מאכזב שמטיל עלינו אשמה שבוצעה ע"י באשיר גומ'אייל והפלנגות הנוצריות בשל חשבונות היסטוריים, לאומיים ישנים שלישראל לא היה כל חלק בהן.
5. לפני 38 שנה, כתב הפילוסוף החברתי האמריקאי (לא יהודי) ארי קופר טור בעיתון "לוס אנג'לס טיים": "היהודים הם עם יוצא דופן - מה שמותר לאומות אחרות אסור על היהודים." אילו נאצר היה מנצח במלחמת יוני 67, היה מוחק את ישראל מהמפה ואיש לא היה נוקף אצבע להציל את ישראל.
6. כדאי להסברה הישראלית להתכונן היטב ליום של אחרי ולהשתמש גם במאמר זה כדי להפיצו ברבים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
