פרשת וישלח העוסקת במפגש המרתק והמרגש בין יעקב לעשו היתה מונחת לפני מנהיגי ישראל לדורותיהם. כל פעם שהיה עליהם להתעמת מול שלטונות הנוכרים, מפרשה זו היו לומדים כיצד לנהוג.
תמיד שאלו עצמם מוביל הדרך, המנהיגים שעמדו בראש הקהילות, האם הם צריכים להיות זקופי קומה, להפגין בטחון עצמי כלפי פנים, אך גם לנוכח האחרים או שמא עליהם להתרפס, להוריד ראשם, להנמיך קולם, לשתוק, לבלוע כל בעיה, להנהן בהן בפני כל הגויים.
הרב יעקב אריאל בספרו על פרשות השבוע מתאר התלבטויותיו של כל מי שעומד בראש המערכת ומחזק תפיסת עולם זו.
הכבוד הוא דבר חשוב מאוד, ניתן לכבוש יעדים רבים מאוד, אף הקשים ביותר אם משתמשים בכבוד האדם. כבוד עם ישראל הוא כבודו של הקב"ה. צריך לחנך מקטנות הורים ומורים לכבד כל ידיד ורע, כל חבר וכל הורה, לכבד מורים וכמובן הורים שהרי כתוב בעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך" כאשר מכבדים הבריות הסובבות אותך קל יותר, ברור ובהיר לשמור כבודו של הקב"ה.
האמונה וקיום כל מצוה מתרי"ג מצוות נעשית בחדוה וגיל, מתוך שמחה ורצון עז, כאשר קיים כבוד כלפי מטה וכלפי מעלה.
התנהגותו של מנהיג שלנו, של היהדות לדורותיה אל מול מנהיג אחר דמויה להתנהגותו של "קנה" הנד במים. צמח זה הנראה לכאורה כמרחף על פני המים הינו צמח זקוף, קומתו ישרה ואיתנה, אלא ששורשיו נעוצים היטב בקרקע. גמישותו מאפשרת לו להתכופף לזמן מה, מיד כשזרם המים האדיר חולף, נעשה הנהר רגוע ושקט, מתישר הקנה וחוזר למצבו הטבעי - הזקוף והחזק, גמישות זו מונעת עקירתו ממקומו, כל ההתנהגות של הקנה תלויה בתנאים שמסביב. כך התנהגו מנהיגינו אל מול המנהיגים שכנגד, שורשי היהדות היו מעוגנים תמיד היטב בקרקע המציאות, באמונה היהודית, בתורת ישראל הניצחית.
רש"י בפרשת וישלח מתאר כי יעקב הכין עצמו ל- 3 דברים:
•
לדורון - להתכופפות, להתרפסות, לתנועת הקנה בהתאם לכיוון הזרם
•
למלחמה - לזקיפות קומה, לקרבות ללא ויתורים, להגנה עצמית פינות ואמונות
•
לתפילה - לבקשת סיעתא דשמיא, כדי שהקב"ה ינחה, אימתי להשתמש בדורון ומתי במלחמה, כמו הקנה ששורשיו טמונים בקרקע אך יודע מתי להתכופף ומתי להזדקף.
זו דרכו של מנהיג, לא רק פוליטי, אלא בכל תחום, בעסקים, באקדמיה ובחינוך. עליו להכין שיעורי בית כדבעי אל מול כל משימה, כל פעם שעליו להתמודד מול קבוצה אחרת, שונה, עליו להכין את שתי האלטרנטיבות שהכין יעקב - דורון ומלחמה, אך עליו לזכור תמיד שהצלחתו תהא טובה יעילה ומנצחת רק אם השורש יהא נטוע בעוצמה ובחוזקה, ניתן להתרפס לפעמים, לוותר, והכל מתוך אמונה בעצמנו כשלוחיו של הקב"ה עלי אדמות.
עלינו המנהיגים לזכור כל הזמן, אל מול כל הדילמות שבדרך, שיש צורך בהכנות, כדי להעצים מונהגים ולהופכם לשותפים לחשיבה ולעשיה, כדי לקבל עלינו אחריות לאמונה לביצוע כל משימה, כדי ליעל החזון, להתאים התהליך לתקופה, לדור, לתנאים המשתנים יש צורך במערך השתלמויות, להטמעת תכונות, כמו נחרצות, העזה, אופטימיות, עדוד, זקיפות קומה והתרפסות כשצריך, יש צורך בתהליך איטי ומבוסס. אי אפשר להקנות תכונות במבצעים חד פעמיים, אין קפיצות דרך, בכל תחום ובודאי בחינוך כאשר ברצוננו להקנות לילד ובהמשך לבוגר, כבוד, יחס, אהבה, הקשבה, קיום דיאלוג ואיכפתיות, האפשר לחנך ילדים לקיים מצוות הנתינה - העזרה לזולת, הסיוע לחבר, במבצע חד פעמי?
כזכור, אומר הרמב"ם שההרגל הוא הראשון במטרות החינוך כלומר עלינו להרגיל האדם להתנהגות מסוימת כדי שבבוא העת הוא יוכל להניף הדגל מעלה מעלה. כאשר התכונות שוחות להם היטב בין איברי האדם הרי בבוא העת במקום הנכון, תתקבל התשובה הנכונה החכמה והיעילה לכל התרחשות שבדרך. כמו השורש של "הקנה" המנהיג צריך להכין חבריו לשפע האפשרויות העלולות, לאפשר העלאת דילמות וכמובן שאילת שאלות שלו כמנהיג, ושל כל אחד מן הצוות. החשיבה היצירתית המאפשרת תשובה הולמת לכל תקלה ולכל רעיון חדשני המתגלה ביצירתיות זו תתקיים רק אם הצוות מורגל לכך.
כל תשובה, כל הצלחה כל הצטיינות תלויה בתהליך נכון וחכם להשקתו. שהרי אין קפיצות דרך, בניית תהליך חכם ונבון הוא הנתיב הנפלא להצלחה מעמיקה ואמיתית, שהיא, היא המסלול הנכון האנטיתזה לקפיצות דרך.
בנייתו של עם ישראל כעם אף הוא נעשה בשלבים, אפשר היה להגיע לארץ בתום מאות שנות עבדות במספר חודשי הליכה במדבר.
בניית עם, קבלת תורה, הקניית הרגלים, להפוך עם עבדים לבני חורין, לוקח זמן, אפשר ליצור עם חדש המקבל תורה ומצות "בדרך קצרה"?
בניית העם היהודי אף נעשתה בשלבים.
אברהם - המנהיג הדגול העוזב ארצו, מולדתו מבית אביו אל "הארץ אשר אראך" אל הבלתי נודע כאשר רק האמונה קיימת בתוכו. הוא מנהיג נודד - נע ונד בארץ.
יצחק אבינו - איש שדה, הוא זורע מתחיל הוא לדאוג להשתרשות בקרקע, רק יעקב נאחז היטב בקרקע הוא בונה בית, "בית אל", אנו רואים שאף בין בסיס קיומנו - בין האבות לא היו קיצורי דרך.
בית נבנה בשלבים מתוך אמונה ותהליך. ניהול זמן יעיל וחכם הוא כלי חשוב בבניית בית יהודי איתן וחזק, הזמן המשולב באמונה פנימית. אין סיכוי להצלחה אף אם קיים תהליך ממושך - אם אין העשיה מושרשת היטב בקרקע. במהלך כל חיינו קיימים עליות ומורדות, רוחות וגשמים וימים חמים. מנהיגים כאלה ואחרים עולים ויורדים, כאשר האמונה קיימת, היא השורש של הקנה או אז ההכנות של "דורון" התרפסות, התכופפות, או כפיפות או של "מלחמה" - זקיפות קומה, אומץ לב, עוצמה ויציאה לכל קרב אל מול כל אויב מבית ומחוץ הם כלים נפלאים לנצחון.
מנהיג שרצונו להצליח צריך ללמוד ולהפנים מהתנהגותו של יעקב אבינו, דורון מלחמה והמון תפילה.
היהדות החזיקה מעמד אלפי שנות גלות ובמצבים קשים מאוד, השכילו הם להתמודד מול כל חזית בדורון או במלחמה, כאשר היתה בהם תפילה אמונה בעם ישראל, אמונה בבורא עולם הרי היתה זו מתכונת להצלחה.
כדי להעפיל על כל הר ולנצח כל מכשול, יש צורך בהעמקת האמונה בתהליכי חינוך הלוקחים זמן - הזמן "המבוזבז" הוא הכלי החשוב ביותר בהצלחה, שהרי "אין קפיצות דרך".
כאשר מנהל שהוא מנהיג חפץ שחבר מוריו ינהגו בדרך מסוימת עליו להקנות זאת בדרך מתודית איטית ואיכותית. אין מבצעים בהקניית הרגלים.
כך מורה שהוא מנהיג הרוצה להקנות לתלמידיו חינוך ודעת, השכלה, יידע וגם התנהגויות, הרי אין סיכויי הצלחה אם ייעשו "מבצעים", הכל צריך להיות מאורגן מסודר ולאורך דרך. רבים טוענים שההצלחה החינוכית תלויה בעיקרה ביצירת חיי חברה בכיתה ובבניית מנהיגות נוער שהרי המה המשפיעים ביותר על חבריהם. אפשר לעצב דמויות חברתיות ומנהיגי נוער אם לא קופצים על תהליך איטי ממושך ארוך ויעיל. כאשר התהליך ארוך מייגע ומתיש תהיינה התוצאות ארוכות טווח ויעילות.
המאמץ כדאי - רק, רק לא לקצר את הדרך.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
