אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
אחד מסממני המשבר הכלכלי הנוכחי, ככל שהוא עוסק במשק הפרטי, הינו קצב גובר והולך של חייבים אשר אינם מתמודדים עם תשלומי המשכנתא, ומוצאים עצמם עומדים לפני פינוי מדירת מגוריהם.
מה יהא בגורלם של אותם מפונים? האם משמעות הדבר היא כי הם "יזרקו לרחוב" או שמא, עומדת להם זכות חוקית כלשהי לדיור חלופי?
כדי לענות על שאלה זו נזכיר, כבסיס לתשובתנו, את בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, בו עמד בית המשפט העליון על הזכויות המנויות בחוקי היסוד, תוך שהוא מציין כי "זכותו של אדם לכבוד היא גם הזכות לנהוג את חייו הרגילים כבן-אנוש, בלא שתכריע אותו המצוקה ותביא אותו לכלל מחסור בלתי-נסבל. זוהי התפיסה, לפיה הזכות לקיום בכבוד היא הזכות כי יובטח לאדם אותו מינימום של אמצעים חומריים, שיאפשרו לו להתקיים בחברה בה הוא חי...."
ובהמשך צוין: "ניתן להניח, אפוא, לענייננו - בלא לקבוע מסמרות בדבר - כי מחובת המדינה על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נגזרת החובה לקיים מערכת שתבטיח "רשת מגן" למעוטי-האמצעים בחברה, כך שמצבם החומרי לא יביאם לכלל מחסור קיומי. במסגרת זו עליה להבטיח שלאדם יהיה די מזון ומשקה לקיומו; מקום מגורים, בו יוכל לממש את פרטיותו ואת חיי המשפחה שלו ולחסות מפגעי מזג האוויר..."
ובפסק דין אחר ציין בית המשפט כי "כבודו של העותר כאדם מחייב דאגה לקיום מינימלי כאנוש" (בג"ץ 161/94 אטרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
כלומר, מכל האמור עולה, באופן עקרוני, כי אסור להשליך אדם לרחוב.
ומן הכלל אל הפרט. גם בכל הקשור להליכי הוצאה לפועל, עקרון זה מתיישב עם הוראת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל הקובע שניתן לפנות חייב מדירת מגוריו, אם "הוכח שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף".
כמו כן, גם בשורה של פסקי דין, שהתייחסו להיקף זכויותיו של החייב בהליכי הוצאה לפועל נקבע כי "כבוד האדם הוא ערך יסוד חוקתי בחברתנו. אין מי שיחלוק על כך שיש לשמור על כבודו של אדם גם אם כשל ושקע בחובות ואין להותירו ללא קורת גג מעל לראשו" (ע"א 3295/94 פרמינגר נ' מור, פ"ד נ(5) 111, 121).
אולם, אליה וקוץ בה, שכן לא קיים כל איסור להתנות על סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, וכך, על פי רוב, אכן נוהגים הבנקים- הם יוצאים ידי חובתם עת הם מוסיפים להסכם המשכנתא סעיף בו מצהיר הלווה כי הוא מוותר על זכותו לדיור חלוף.
אם כן, האם במקרה כזה, בו "ויתר" הלווה על זכותו לדיור חלוף, לא יחול ס' 38 לחוק ההוצאה לפועל? האם בית המשפט יכיר בויתור שכזה?
לכאורה, ברגע שלווה חתם על סעיף שכזה - הרי שהוא אינו יכול לבוא בדרישה אל הלווה או אל בית המשפט לקבל דירה חלופית. אמנם באופן עקרוני גישה זו עודנה קיימת, אולם, בשנים האחרונות אנו עדים למהפכה בתחום זה, באופן זה שגם על הבנקים מוטלת החובה ליידע את הלווים. כיצד?
אם בעבר, עצם חתימה על סעיף שכזה בהסכם המשכנתא אכן פטרה את הבנק מלמצוא ללווה פתרון דיור חלופי, הרי שכיום, לאור הלכות שיצאו תחת ידי בתי המשפט, לא רק שחייבים הבנקים ליידע את הלווה על זכותו לדיור חלוף לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, עוד בטרם החתימה על החוזה, אלא שהם אף חייבים להסביר ללווה באופן ברור ומפורט על משמעות "סעיף הויתור" עליו הוא עומד לחתום.
למרבה הצער, המציאות חזקה יותר מהכל; אמנם כיום כבר מוסבר ללווה על מה הוא חותם, אולם אין בכך כדי לסייע לו במצוקתו, שכן, נוכח כוחם של הבנקים והתלות הקיימת בגופים אלה, אין בידי הלווה די כח כדי לנהל מו"מ עם הבנק להסרת סעיף זה מההסכם.
נראה כי הישועה מגיעה פעם נוספת מכיוונו של בית המשפט, לאחר שלאחרונה היינו עדים לפסק דין מהפכני בתחום זה, אשר ניתן ע"י בית המשפט השלום בחיפה מפי כב' השופטת כמאלה ג'דעון. בהחלטתה ביטלה השופטת את סעיף הויתור על דיור חלוף עליו חתם לווה במסגרת הסכם המשכנתא, תוך שהיא מציינת כי "יש לראות בסעיף ויתור על דיור חלוף בהסכמי משכון כסעיף בטל, במיוחד על רקע השימוש התדיר (ואף הקבוע) הנעשה ע"י הבנקים בסעיף זה בהסכמי משכון".
ניתן להבין כי מדובר בסנונית ראשונה בלבד, לאור העובדה בקרוב יכנס לתקפו תיקון בחוק ההוצאה לפועל אשר נועד להביא לשינוי דרמטי בכל נושא הדיור החלוף.
על פי השינוי, למשל, לא יהא רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על פינוי מדירת המגורים אלא לאחר שהוכח שיש לבני המשפחה סידור חלוף או היכולת הכלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר; כמו כן, תבוטל אפשרות ההתניה על הגנת הדיור החלופי תוך מתן אפשרות לקבוע בהסכם המשכנתא על תחולת הגנה מצומצמת המוגבלת לתקופה של עד 18 חודשים (עם אפשרות לחרוג מתקופה זו בהתקיים נסיבות מיוחדות); עוד קובע החוק כי ראש ההוצאה לפועל לא יורה על פינוי מדירת מגורים אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו, ולאחר שיידע את החייב על האפשרויות העומדות בפניו למינוי עורך דין.
האם שינוי זה יוכיח את עצמו? ימים יגידו. יחד עם זאת ניתן לשאוב עידוד, מהעובדה כי גם המחוקק החליט להגביר את ההגנה הקיימת על חייבים, נוכח ההבנה כי לא רק שהזכות לקורת גג הינה זכות יסוד בשיטת המשפט בישראל, אלא מדובר באינטרס לאומי, ועל כן מוטב להקדים תרופה למכה, שכן, אם בסופו של דבר חייבים אלה יהפכו, חס וחלילה, לנזקקים ולנתמכי סעד, הרי שהנטל בסופו של דבר ייפול על כתפי המדינה ורשויות הרווחה.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
פעילות המשרד כוללת פעילות מסחרית ומיסויית בינלאומיות מקיפה ללווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן בבגרמניה, רומניה, בולגריה, גאורגיה (גרוזיה), הונגריה, פולין, ארגנטינה, ברזיל ועוד.
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
