המנהיג צריך להנהיג להוביל להשפיע מתוך שמחה
כתוב בפרשת דברים:איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם הבו לכם אנשים חכמים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם.
משה מבהיר לעם בדברי התוכחה על התנהגותם על העמל והיגיעה שצריך מנהיג לעמול קשה בגלל תכונותיהם של העם... טרחכם משאכם,ריבכם סבלנות והתמודדות עם קשים שהכבידו על תפקודו של השופט והמנהיג, הכל בגלל אופיו של העם. או אז- מבקש משה מהעם שיבחר מנהיג מתוכם משלהם שיהיו סגולות זהות לעצתו של יתרו.
בספר שמות פרק כ"ח פסק כ"א מציע יתרו למשה למנות מנהיג עם תכונות אופי מוסריות וחיוביות: "ירא אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". משה כאמור מבקש למנות אנשים- "חכמים, נבונים וידועים" לא די שהמנהיגים יהיו בעלי אופי, ישרות, חיוביות וערכיות, לא די בעלי ידע, למדנים, שקדנים משה מבהיר את התכונות הרוחניות של מנהיגי העם שיבחרו לשופטים.
לעם היה חשוב מאוד שהשופטים יעשו משפט צדק, חשובות להם תכונות האופי, יראת אלוקים, אהבת אמת ושנאת בצע, יותר מאשר ההשכלה וחריפות ההשכלה. משה משלב את התנאים הנוספים המאוד חשובים למנהיג: חכמה, רכישת ידע, השכלה תורנית ומדעית, מנהיג נבון- הכוונה שידע מתוך תכונותיו והשכלתו המוטמעים במוחו, להחליט נכון, להפיק מסקנות הגיוניות וטובות.
אדם לא צריך לבצע מצוות התורה רק מתוך הכרח, אלא מתוך חדוה, השמחה משלבת כל איברי האדם,כל תאיו משתתפים בקיום המצווה. השמחה מוסיפה... יכולת גבוהה, המוח פועל טוב יותר כאשר אנו עושים כל משימה מתוך שמחה! המוח השמח יגרום שגם הלב יבטא אושר ושמחה. האינטלגנציה השכלית פועלת יחד בשמחה רבה עם האינטלגנציה הריגשית, שכל ורגש המבוטאים מתוך שמחה יגיעו להישגים נפלאים באיכות ובכמות, ניתן להעפיל על כל הר גבוה, לכבוש כל פסגה גם אם קיימים קשיים בדרך, אם הטיפוס אל ההר נעשה מתוך שמחה.
אדם שמח יכול למצוא כל נתיב כדי לעלות בסולם האהבה החכמה והבינה. אדם עצוב מבצע משימות ללא התלהבות וללא שלמות. השמחה מוסיפה בטחון, אור וציפיה לטוב יותר.
עשיית מצוות מתוך צער גורמת להעדר הזדהות, העדר כוונה, והעדר רצון אמיתי לקיומם של המצוות, אין בה שלמות. שלמות מושגת כאשר אדם שמח- יש בו כאמור התלהבות וסיפוק. השמחה מפעילה את כל הרגשות שבאדם, המוח לבד- השכל כשלעצמו אין בו דבר, חובה לקיים הכל עם הלב.
השמחה נדרשת יותר ביהדות במצוות שיש בהם קדושה. כמו אכילת קדושים, שבת וימים טובים, הבאת ביכורים ומעשר שני. הרב יעקב אריאל מדגיש במאמרו על חשיבות השמחה, עבדו את ה' בשמחה. חשיבות צירוף הזמן והמקום כך בעליה לרגל.
הרב אריאל מדגיש כ קיום מצוות מתוך צער פירושו העדר זהות, העדר כוונה והעדר רצון אמיתי. המצוות אינה שלמה, ואינה לשמה ללא שמחה ולכן קיום המצווה חלקית בלבד.
קיום מצוות והתקרבות אל בורא עולם תהא יותר מושלמת כאשר היא נעשית מתוך שמחה. העדר שמחה מוכיח את הריחוק הנפשי של האדם מהמצווה. ריחוק זה גורם לגלות שהוא גם כן רחוק אי אפשר ללמוד תורה לעומק, להפנים, להטמיע את הנלמד, אם הלמידה אינה מתוך שמחה.
השמחה מביאה ל"צמא" ללמוד עוד ועוד. כשם שהצמא נותן טעם נפלא למים, כל השמחה הופכת את העשיה, את קיום המצוות, לבעלי טעם נהדר. קיום תורה ומצוות מתוך כפיה אינה יעילה, אינה חודרת פנימה, אינה מגביה את האדם מעלה ואינה נבלעת בתוך איברי כל אדם.
ישיבה בארץ מתוך שמחה מביאה האדם למוטיבציה לעשיה, לקניה, להתחדשות וליצרתיות. השמחה מוסיפה המון אופטימיות, אמונה ואהבה, או אז בניית הארץ תעשה בעוצמה רבה בנחישות ובהצלחה.
התורה מציינת לנו כי מצוות הבאת הביכורים חייבת להעשות מתוך שמחה שכתוב בדברים "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה'" כל הבאת הביכורים נעשתה במעמד אנשים רבים ובשמחה שלוותה בנגינה ושירה.
כך עלינו הורים, מורים ומנהלים לנהוג עם תלמידנו כדי ליצור מוטיבציה, נחישות ורצון להצליח, להוסיף תחושה אהבה בכל מעשה , כדי לכבוש כל יעד יש לבנות מערך לימודים שבו מובלטת בעיקר השמחה, כל תהליך הלמידה כל בניית החומר והטמעתו תהא יותר אפקטיבית, יעילה ועמוקה אם היא תעשה מתוך שמחה. אדם שמח הוא מאושר, הקשבתו גבוהה וכושר קליטת מסרים מאמונות וערכים הרבה יותר טובה.
ילד שמח- מוכן לכל אתגר, ערוך הוא לכל מאמץ כדי להצליח. השמחה מוסיפיה המון חדווה, גיל ופתיחות. כל איבריו ערוכים ופתוחים לקליטת רעיון חדש. ילד שמח הוא רגוע, לא מתוח, לא מפחד, ופניו מביעות זאת לחלוטין. מערכת הדם בגופו זורמת ומעבירה חמצן נקי למוח. או אז הקליטה של החומר הנלמד הרבה יותר אפקטיבית, חיי החברה מהווים מוקד ראשוני בהכנת תשתית לאושר טוב. טוב יותר אם כל ילד יהיה שמח.
ילד שמח יהפוך לתלמיד קשוב ומוצלח. כל עשייתו החינוכית, צריכה ללמוד מפרשה זו- חשיבות ההוראה- העשייה שתהא מתוך שמחה. כאשר אדם שמח הרי טוב ליבו מרקיע שחקים. לב טוב של הילד הוא מתכון נהדר ליצירת חברה טובה ונהדרת. לב טוב מגביר את תכונת הנתינה והעזרה לזולת.
השילוב הנפלא של שמחה וטוב לב- מקנה לילד עולם חיובי ערכי וחברתי בעל עוצמה אדירה של רצון להוסיף דעת, לקלוט כל מידע ולהיות חכם.
לקט אמרות של שמחה:
•
ברבות השמחה יתחזק הכוח השכלי שיש בנפש יהא יותר מוכן להשיג המושכלות (רבנו בחיי)
•
על ידי שמחה תביט תפלתך בהיכל מלך (ר' נחמן מברסלב)
•
הווי מקבל את כל האדם בשמחה (אבות ג')
•
אין שמחה כשמחת ההבנה (אבן נחמיאס)
•
בשמחה מצויות אותיות מחשבה (ר' אורי מדיבינסקי)
•
שמחה של מצווה ... בימי תוסיף גיל ושמחה ותקווה מאירת עיניים (ר' יונתן אייבשיץ)
•
השמחה שורשה בלב- גלויה בפנים (רבנו בחיי)
•
אין שמחה כשמחת הלב (בן סירא)
•
מתוך שמחה יכול אני לכתוב דברים עצובים
מתוך עצבות איני יכול לכתוב כלום (אשר ברבש)
10. וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו (קהלת ג'22)
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
