נתן הנביא
נתן היה נביא ה' בימי המלכים דוד ושלמה.הוא פעל לפני בית ראשון, במאה העשירית לפנה"ס. אין אנו יודעים דבר על מוצאו ועל ייחוסו. הוא נטל חלק בהמלכת שלמה, יחד עם צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע. על פי התלמוד הבבלי כתב נתן את ספר שמואל יחד עם גד החוזה.
נתן לא שפט את העם, כמו שמואל הנביא, ולא הוכיח את העם, או הודיע להם את דבר ה', כמו ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ונביאים אחרים. כל הפרשיות שנתן היה מעורב בהן, התנהלו בחצר המלכות ונגעו למלך ולבני משפחתו. לפיכך, מכונה נתן בפי חוקרי המקרא "נביא מלכות" או "נביא חצר".
אין מדובר בנביא זועם- הממלא את תפקיד המוכיח בשער. אין הוא מדבר על עוולות חברתיות, על אירועים פוליטיים ובינלאומיים ועל חזיונות אפוקליפטיים. יתכן שזה מכיוון,שהמערכת השלטונית בימיו הייתה יציבה וכי בחברה בכללותה ובאליטה השלטונית בפרט השחיתות הייתה מינורית.
נראה שנתן הנביא היה יד ימינם של דוד המלך ושל בנו שלמה ,ובעל מהלכים רבים בתוך הפוליטיקה הפנימית של חצר המלוכה. הכתוב מספר, שהוא העלה על הכתב את פועלם של דוד ושלמה וסביר שלצורך כתיבתן של ביוגרפיות אלה החזיק בביתו ארכיון פרטי, אשר כלל דוחות על כלל הפעילות בבית המלוכה, במדינה ועל הפעילות הבינלאומית של דוד ושלמה. נגישותו לחומרים אלה הייתה קלה מכיוון שביסודו היה איש הממסד. הוא קיבל את שכרו מבית המלוכה וחי חיים נוחים . יכול להיות שהוא היה איש אמיד.
הוא מופיע במקרא כדמות מרכזית בשלושה סיפורים:
א. בנבואה על המקדש ועל שושלת בית דוד -הוא מודיע לדוד את דבר האל ועמדתו בשאלות הנוגעות לשלטונו של דוד. ההתנגדות שמביע נתן לבניית המקדש מוגבלת בזמן ואינה מוחלטת. על-פי הנבואה, יבנה את המקדש בנו של דוד .עוד מבטיח נתן לדוד, כי שושלתו תמלוך על ישראל לעולם. הבטחה זו אינה מותנית ואינה מוגבלת בזמן. זוהי ההבטחה הבלתי מותנית היחידה במקרא למלך מישראל.
ב. בפרשת רצח אוריה, משל "כבשת הרש" .-שוב,הוא מודיע לדוד את דבר האל ועמדתו בשאלות הנוגעות לשלטונו של דוד. מעשה הניאוף שביצע דוד עם בת שבע, אשתו של אוריה החיתי,הביא להריונה של בת שבע. דוד, בניסיונו לכסות על פשע הניאוף, הפעיל אמצעי מרמה שונים כדי לשכנע את אוריה לשכב עם אשתו, וכשנכשל בניסיונות מרמה אלה - גרם למותו של אוריה בשדה הקרב ונשא את בת שבע לאישה.
נתן בא לפני דוד למחות, בשם ה', על כך.הוא פותח בסיפור משל ומזמין את המלך לשפוט מה יש לעשות במקרה הנדון. הוא מספר על שני אנשים שחיו בעיר אחת, אחד עשיר והשני עני, רש. לעשיר היו צאן ובקר מרובים, ולעני רק כבשה אחת קטנה. כבשתו של העני הייתה אהובה עליו מאוד, והוא דאג לה כבתו ממש: האכילה מלחמו, השקה אותה מכוסו, השכיבה במיטתו ואהב אותה כבתו. יום אחד, בא אורח לאיש העשיר. במקום לטבוח כבשה מצאנו, לקח העשיר את כבשתו היחידה של האיש הרש וטבח אותה עבור אורחו. דוד הזועם מכריז שיש לחייב את האיש העשיר בתשלום פי ארבעה מערך הכבשה, וכן יש לגזור עליו מוות. נתן אינו נרתע ומכריז בפני המלך "אתה האיש!", וכאשר מודה דוד בחטאו, מודיע נתן בשם ה', כי דוד לא ימות, אולם "לא תסור חרב מביתך עד עולם". כלומר, דם אוריה, שנשפך באשמת דוד, יביא לשפיכות דמים מתמדת בביתו של דוד. כמו כן, נתן מודיע לדוד, על מותו של התינוק שנולד לדוד ולבת שבע כתוצאה ממעשה הניאוף. בכך מתגלה נתן כנביא מחאה, העומד על עקרונות המוסר והצדק מול המלך, שסמכותו השלטונית הבלתי מוגבלת העבירה אותו על דעתו. התינוק השני שנולד לבת שבע ולדוד היה שלמה, ונתן מודיע לדוד, שלידת שלמה מבורכת משמיים. הוא אף העניק לו שם נוסף, המוכיח את אהבת ה' אליו: ידידיה.
ג. בפרשת המאבק על ירושת כיסאו של דוד - נתן פועל כאיש חצר. הוא נוקט עמדה פוליטית בשאלה מי יירש את דוד, ואינו נרתע מהפעלת תככים אישיים ופוליטיים כדי להביא לבחירת המועמד המועדף עליו.
למרות שהוא מכונה לאורך כל הסיפור "נתן הנביא", איננו פועל בסיפור זה כנציג ה': הוא אינו מביא את דבר ה' לדוד או לשלמה, ואינו מזכיר את ה' בדבריו אפילו פעם אחת.
מסורת יהודית מזהה את קברו של נתן הנביא במסגד בעיירה חלחול אשר מצפון לחברון.
לפנינו השיר:
נאסף תשרי/מילים: נתן יונתן
מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי ומת עימם
רק נשארה גחלת עמומה
של אהבת הקיץ הגדומה.
אל מערת דוד השונמית
תצמיד את ירכיה הקרות
אל חום האבנים שעל קברו.
וילד זר הולך ותר כמו שאול
את עקבותיו של אב ושל אלול
ובעמעום הוא מחפש את הצלול.
לך ילד לך,
אולי בסוף המערב
בין ים ויבשה בין אב לסתיו
יהא אור שלך יאיר בין חטאיו.
חטאי האיש והאישה והנחש
חטא דוד באוריה, כבשת הרש
ויונתן ויערת הדבש...
מת אב ומת אלול הקיץ שב
סיפור שלך ילדי, מתחיל עכשיו
עם כל הדבש והנחש והאישה
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



