לפי פרויד, הנפש הינה מבנה מורכב המחולק לשלוש רשויות, והן:
- סתמי - איד (id): החלק המאגד את היצרים הטבעיים
-אני - אגו (ego): החלק המהווה את עיקר המודע של האדם
-אני עליון - סופר אגו (super-ego): החלק המאגד את המוסר וצורכי החברה
במונחים פרוידיאניים ,האגו משלב בין דרישות האיד (היצרים, האינסטינקטים), הסופר-אגו (האני העליון המוסרי) והמציאות. אגו "בריא" הוא כזה שמצליח לשמור על האיזון בין האיד לסופר אגו. האגו הוא גם מה שמעורר את תחושת העצמי באדם.
האגו, כחלק ממנגנוני הפעולה ההישרדותיים לכאורה, נוטה בדרך כלל להתנגדות. מנגנונים אלו הם דפוס שסיגלנו לעצמנו כחלק מבניית הזהות האישית לצורך שימור תחושת האני.
תחושה זו כבודה במקומה מונח, אבל היא גם יוצרת בנו תחושת נפרדות עקשנית. לכן, אם נאפשר לעצמנו לנוע לעבר הקבלה, נתקדם לרובד עמוק יותר של נשמתנו ונרפה את ההתנגדות הפנימית המעייפת-שכאשר אנו מתחילים בדרך הרוחנית שלנו, 'האגו' או תחושת הנפרדות, חש שעצם קיומו מאוים ויוצר לנו 'מכשולים' שמגיעים לעתים כהשתקפות דרך זולתנו או דרך הסביבה.
המדד העיקרי המבואר בחסידות, לרמות ההתפתחות הפנימית של האדם הינו המעבר בין הרגשת ישות לביטול. ככל שהאדם מרגיש יותר את מציאותו החיצונית הנקראת ישות, הרי הוא מנתק את עצמו מפנימיותו וחוסם את עצמו מהתפתחות פנימית, וככל שהוא יותר בביטול הרי הוא מממש בצורה אמיתית את מעלותיו כאדם ומתחבר יותר לחיים אמיתיים.
ההסבר לכך הוא, שהמשמעות העמוקה של ביטול אינה חוסר הערכה עצמית, דהיינו תחושה של שפלות ונמיכות הרוח, אלא ההכרה שכל מעלותיו וכישרונותיו ניתנים לו מלמעלה. לא הוא עשה את עצמו, וממילא כל מהותו היא מה שניתן לו מהבורא.
לכן על-ידי תחושת הביטול נפתחת תודעת האדם להכיר את מעלותיו וערכו העצמי האמיתי, דהיינו, לא מה שהשיג, אלא מה שהוא מצד עצמו כמו שהבורא ברא אותו.
אני לא אלוהים/אלמוני
אני לא אלוהים ,
אני בסך הכול בן אדם .
אני לא אלוהים ,
אני טועה ונופל כמו כולם.
יטענו אחרים כי גם הוא טועה,
אני לעימות שכזה לא נכנס.
שלא אזרק לגיהנום ועוד אקבל קנס.
נפש צעירה עם אגו זקן ,
צוחק תמיד על כמה שהוא מסכן .
אני מקבל בראש, הוא תמיד ייפגע ,
האגו הזקן שלי חושב שתמיד מאנים לו רע.
הוא צודק באיזשהו מקום - אחרי הכול הוא האגו.
מלוטף שמצליחים , נפגע שנכשלים.
מי עיוור יותר , אני או האגו שלי , זה תלוי בזמן ובמקום.
מתישהו צריך לומר כאן : "עד הלום" .
אם הכישלון נועד מראש , מה הטעם להילחם
לבזבז אנרגיות מיותרות , סתם להתלהם.
עדיף שאסתום את הפה ואמשיך ללכת ,
כי האמת היא - שהזמן לא עומד לכת.
אז אני עומד מול המראה שאיננה תלויה על הקיר,
זו שאותי יום אחד בקול תרועה תעיר.
היא מראה לי את עצמי , בערום מלא חשוף לעיניים בוחנות.
לא חוסכת ממני שום פרט בחיי , שלא אתחמק ושלא יהיו לי טענות.
"זה מי שאתה, תתמודד ואל תתבייש להיות ישר ובוטה ,
כדי שלא ידרכו עליך ותישאר מאחור , עם נפש פגועה ואגו בוכה. "
אני לא אלוהים ,
אני בסך הכול בן אדם .
אני לא אלוהים ,
אני טועה ונופל כמו כולם.
כדאי אבל לקום . ועכשיו.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
