מיכל בת שאול 

מיכל בת שאול

מיכל ,בתו היפה של שאול המלך ,הייתה בת זוגו הראשונה של דוד.
נסיבות הזיווג היו קשות: זמן קצר לאחר שדוד הורג את גולית וזוכה לתהילה.שאול חרד למעמדו ולכבודו בקרב העם. הוא מציע לדוד לחבור אליו בקשרי משפחה, באמצעות נישואיו למירב, בתו הבכורה. זיווג זה לא יוצא אל הפועל, שכן מירב נישאת לאדם אחר -עדריאל המחלתי.
מלכתחילה קיווה שאול שהשידוך, והתפקיד הצבאי הבכיר שיינתן לדוד בעקבותיו, יביא למותו של החתן בקרב עם הפלישתים.שאול הסכים לתת אותה לדוד לאישה, בתמורה למאה ערלות פלשתים.דוד הרג מאתים פלישתים.
שאול מציע לדוד את מיכל, בתו השנייה. זאת לאחר שנודע לו על אהבתה ללוחם הצעיר. מיכל התאהבה בדויד הצעיר, שבא לארמון לנגן לפני אביה, ולהרגיע את רוחו הרעה.
תאור האהבה מציב את מיכל במקום ייחודי במקרא - היא הדמות הנשית היחידה, שהתנ"ך מזכיר את אהבתה לגבר. לעומתה,אין כל עדות בסיפור לחיבה כלשהי -מצד דוד למיכל. הזיווג בין מיכל לדוד נועד, במובן המוצהר, לקשור קשרי נישואין בין הלוחם לבין בית המלוכה. בכך בוודאי הסתכמה מטרתו של דוד, שלמעשה השתמש במיכל למטרתו הפוליטית.
מיכל אשר אהבה את דוד ,הצילה אותו מיד שאול שביקש להורג. כדי להגן על חייו ולהציל אותו מידי אביה שיקרה מיכל לשליחי שאול שביקשו לראות את דויד "החולה", וכך אפשרה לו להימלט; לאביה שיקרה ואמרה, שדויד איים על חייה אם לא תסייע בידו. שאול ניצל את בריחתו של דויד והחליט להשיא אותה לפלטי בן ליש. לאחר שעלה דוד למלוכה ,מיכל חזרה להיות אשתו של דויד רק שכן זה היה התנאי שהציב דויד תמורת הסכמתו לכרות ברית עם בית שאול.

כך הדגיש דויד את זיקתו לבית שאול שהיה יקר וחשוב לבני בנימין, שבטו של שאול. וכך נלקחה מיכל מבית פלטי בן ליש, בעלה השני, (פלטי ליווה אותה הולך ובוכה) בדרכה לבית בעלה הראשון, דויד .

כשהוחזר ארון ברית ה' מפלשתים רקד דוד לפני הארון ומיכל בזה לו. דוד השיב כי שיחק לפני ה' "אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו". ייתכן כי מאז לא גר אתה, ולכן "לא היה לה ולד עד יום מותה".

נעמי שמר כתה שיר על "מיכל צחקה מיכל על דוד" שהוא פיזז - והוא אמר לה שזה לא בשבילה אלא בשביל העם אלוקים.
על פי הסיפור התנ"כי בו ,דוד מנצח באחת ממלחמותיו החשובות, ומעלה את ארון הקודש לירושלים. בפרק זה הופכת אהבתה של מיכל לספק לעג, ספק בוז, כאשר מיכל בזה לדוד על האופן שבו רקד לפני הארון, דבר שנראה לה בלתי מכובד".
דוד עונה לה על כך בין היתר: "...ושחקתי לפני ה'!. ונקלתי עוד מזאת, והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה" .כלומר שהוא עשה זאת מול האל. ושהאימהות, שמולם לפי מיכל הוא התבזה, דווקא יכבדו אותו יותר מכיוון שהשתתף בשמחה כאחד מעם.
"מה שטוב היה למלך
הוא טוב גם בשבילי" - מסיימת הפזמונאית שמר את שירה

למה צחקה מיכל / מילים ולחן: נעמי שמר
כשהחג היה בארץ
השמש בערה
כל העם עלה לרגל
ומילא את הבירה
חלילים ותוף צלצלו
כינורות אמרו שירה
המלך השתולל לו
בראש השיירה.

אז למה צחקה מיכל?
למה צחקה מיכל לדוד?
למה צחקה מיכל?
למה צחקה מיכל לדוד?

הבושה להתפרחח
באפוד כזה קצר
לפזז בלב שמח
בתרועה ובקול שופר
הן לצחוק תהיה המלך
בעיני השיירה
איך זה לא תבוש המלך,
זה מה שמיכל אמרה.

מהו שענה דוד?
מהו שענה דוד למיכל?
מהו שענה דוד?
מהו שענה דוד למיכל?

תענוג להתפרחח
כשסביב המון חוגג
מישהו בשיר פוצח
וליבנו מתמוגג.
וכשהרינה עוברת
בקצווי השיירה
מתחשק לי עד הערב
אתם לומר שירה.

זהו שענה דוד
זהו שענה דוד למיכל.
זהו שענה דוד
זהו שענה דוד למיכל.

ומאז אני יודע
ומאז אני שקט
לכבוד לי לשמח
להצחיק ולרקד.
אז נגנו, נגנו לי הלאה
כינורות וחלילים
מה שטוב היה למלך
הוא טוב גם בשבילי

זהו שענה דוד
זהו שענה דוד למיכל
ככה יאמר תמיד
ככה יאמר תמיד ובכלל
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי