גדעון בן יואש
גדעון פעל לאחדות ופיוס בין שבטי ישראל בדרכי נועם,אך בשעת הצורך לא נרתע משימוש בכוח.
מלחמתו של גדעון במדיינים משמשת גם בימינו מופת לתעוזה, וקריאתו לשלוש מאות לוחמיו - "ממני תראו וכן תעשו" - נבחרה לסיסמת בית הספר לקצונה של צה"ל.
גדעון בן יואש מעפרה, בן שבט מנשה, היה השופט הרביעי שבחר ה' להושיע את בני ישראל מיד המדיינים.
בימי גדעון ,שבטי מדיין פרצו לתוך גבולות ישראל. הם חדרו דרך מעברות הירדן באזור עמק בית שאן,
והגיעו עד לעמק יזרעאל, ומשם המשיכו עד לעזה בדרום. לבסוף הם שלטו בכל ארץ ישראל. המדיינים לא היו כובש רגיל שמעוניין לשמור את כלכלת הארץ כדי שיוכל לגבות מיסים. מהיותם שבט של שודדים
הם דאגו רק ליום הנוכחי ולא עניין אותם מה יהיה מחר. לכן שדדו והשחיתו כל אשר נקרא בפניהם. בני ישראל נאלצו לחפור לעצמם מנהרות, מערות ולבנות מצודות שבהם יכלו להסתתר מאימת המדיינים ולהחביא את תבואתם.
שבע שנים של פשיטות חוזרות ונשנות על שדותיהם של בני ישראל הביאו מצוקה כלכלית .בני ישראל זעקו לה', וה' בחר בגדעון כמושיע ובישר לו על בחירתו באמצעות המלאך. היה זה בעיצומה של עונת הדיש, אבל במקום לעבוד בגורן המקום הטבעי לחביטת חיטים, נאלצו לעשות זאת במקום מסתור בגת, במקום שם המדיינים לא יראו אותם ולא יבואו לבוז את תבואתם.
המלאך מברך את גדעון "ה' עמך גיבור החיל". אולם גדעון לא מחזיר לו ברכה כמו שמקובל. על פי
רש"י, פגישתם הייתה יום למחרת הפסח וגדעון קובל לפני המלאך, היכן האלוקים שעליו סיפר לי אבא
בליל הסדר, זה שעשה ניסים לאבותינו במצרים. אם היו אבותינו צדיקים יבוא הקב"ה ויצילנו בזכותם. ואם היו רשעים ועשה להם נפלאותיו בחינם, שיעשה גם לנו.
וכיון שלימד סנגוריה על ישראל. מיד נגלה אליו הקב"ה בעצמו ומורה ללכת להושיע את ישראל מיד מדין.גדעון ניסה לסרב לשליחות בטענה שאינו מתאים לתפקיד "ואנכי הצעיר בבית אבי", אך ה' הבטיח לו כי יעזור לו.
הוא זכה להשראה של חכמה וגבורה מה', שהכשירה אותו למשימה. וכאשר המדיינים ובני בריתם התאספו בעמק יזרעאל, הזעיק גדעון למלחמה את בני שבטו (מנשה) ואת השבטים השכנים - אשר, זבולון ונפתלי - ויצא למלחמה.
תחילה נלחם גדעון בהר תבור, וקרב זה הסתיים בתבוסה קשה. בעקבות התבוסה נקט גדעון מהלך נועז של סינון הלוחמים, שנעשה על פי הוראת ה' .
בשלב הראשון - נשלחו הביתה כל היראים מן המלחמה.
בשלב השני - התקיים "מבחן מים", ולפי הוראת ה' בחר גדעון רק בלוחמים ששתו בלקיקה - "כאשר ילק הכלב" .כך נותר גדעון עם 300 לוחמים בלבד, שיצאו לקרב בתחבולה ובעורמה: הלוחמים נחלקו לשלוש קבוצות, ובמתקפת פתע בחסות החשיכה עלו על מחנה המדיינים משלושה כיוונים - מדרום, ממזרח וממערב - המדיינים המופתעים והמבוהלים ברחו מזרחה, והגיעו עד למעברות הירדן, שם ארבו להם הלוחמים משבט אפרים, שגויסו על ידי גדעון למשימה זו.
במהלך המרדף נהרגו שרי מואב - עורב וזאב, זבח וצלמונע, ובעקבות ניצחונו של גדעון על המדיינים - שקטה הארץ 40 שנה.
"המלחמה והניצחון הפכו את בן האיכרים החרד-הענוותן למנהיג נועז, נבון וקשוח בעת הצורך". עם זאת, יצר השררה לא גבר על גדעון, והוא דחה את פנייתם של בני ישראל למשול עליהם.
רק בקשה אחת הוא מבקש, לקבל לידי את כל הזהב שנלקח שלל במלחמה. מהזהב הוא יוצר "אפוד" אחד מלבושי הקודש של הכהן הגדול. האפוד מוצג בעופרה עיר מגוריו כדי לפרסם את נס הניצחון על המדינים. למרבה הצער הפך האפוד להיות גורם חדש לעבודה זרה: גדעון שבתחילה ביער את העבודה הזרה מעופרה, יצר בשוגג סוג חדש של פולחן.
הוא חזר לביתו, נשא נשים רבות ונולדו לו שבעים בנים, , ובהם שניים הנזכרים בשמותיהם ובמעשיהם: יותם ואבימלך. אולם בגלל מעשה האפוד לאחר מותו נהרגו כל ילדיו.
גדעון מת "בשיבה טובה" ונקבר בעירו, עפרה .
זמר לגדעון/ מילים ולחן: נעמי שמר
היה אז קיץ בגבולות
הבשיל שדה את יבולו
אבל המדיני חמס
מחמנית ועד תירס -
היה אז קיץ בגבולות
גדעון בגת חבט חיטים
בגורן כל צמרו הסתיר
ובלילות במארב
יצא לשמור על עדריו -
גדעון בגת חבט חיטים
ברוך גדעון בן עם עני
אשר היכה במדיני
היכה ולא חדל
וירדפם ויפחידם
הרחק מעבר לירדן
בשלוש מאות חייל
כבדה ידם של מדינים
כלו אז שבע השנים
קרא גדעון בשופרות
נרד אל מעין חרוד -
כבדה ידם של מדינים
שלושה ריבוא אנשי הגדוד
למעין לשתות ירדו
קרא גדעון - ילך רק מי
שלא כרע ברכיים מ -
שלושה ריבוא אנשי הגדוד
ברוך גדעון בן עם עני...
בראש אשמורת תיכונה
לפתע קול שופר ענה
נופצו שלוש מאות כדים
ויתלקחו הלפידים
בראש אשמורת תיכונה
מכה רבה במדיני
היכה גדעון בן עם עני
כי אנשיו בני חיל הם
שלא כרעו על ברכיהם -
מכה רבה במדיני
ברוך גדעון בן עם עני
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



