תהילים, פרק ל"ז
פרק ל"ז בתהילים מרתק ומעניין ויש בו אלמנטים חינוכיים-דידקטיים וכן מודגשת בו רוח אופטימית. מבנה הכתוב הוא אלפביתי לסירוגין, כלומר: כל "אות" עומדת בראש פסקה בעלת שני פסוקים. בפרק קיימת גם פנייה של חכם לשומעי לקחו וצורת פנייתו של החכם מעניינת: "אל תתחר...", "אל תקנא..." "סור מרע ועשה טוב..." וכד'. האופי הדידקטי בפרק הוא נמרץ בזכות הנושא של: צדיק ורשע, העוסק במעשיהם, במצבם בחיים ובגורלם בעתיד.
קיימת בפרקנו פנייה ישירה עקב הרעיון הדידקטי המעניין שאותו ניתן ללמוד . המורה הזקן, בעל הניסיון הרב, מספר לתלמידו הצעיר מפרי ניסיונו והסתכלותו על החיים , כמו שמצויין בפסוק כ"ה: "נער הייתי גם זקנתי
ולא ראיתי צדיק נעזב
וזרעו מבקש לחם"
כמו-כן, קיימים בפרק פסוקים נוספים או אמרות נוספות,בהן מודגשים: חכמת חיים, פרי ניסיון חיים.
הסידור האלפביתי מסייע למורה לתת לתלמידו אמצעי עזר לשינון דברי חכמתו ותורתו, כך זוכרים טוב יותר בלמידה חווייתית. אל מול הביטוי שלעיתים נפוץ "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" , אשר מופיע, למשל, בספר איוב, הרי בפרקנו - לצדיק יהא טוב, את הרשע תמוטט רעתו.
אף אם לעיתים יש צדיק סובל, מדגיש הפרק כי בעתיד ישתנו הדברים והצדיק יבוא על שכרו ויפוצה על הרעה שפקדה אותו.
למרות שנראה כי עכשיו טוב לרשע מודגש כי, אל לנו לקנא ברשע "אל תקנא בעושי עולה" לפעמים נראה הרשע העריץ "מתערה כאזרח רענן" אך מודגש שסופו להישמד: "אחרית רשעים נכרתה".
הצדיק שנתון לעיתים בצרה תהא לו אחרית טובה "אחרית לאיש שלום". הפרק מסתיים ברוח אופטימית לצדיק "ותשועת צדיקים בד'" מעוזם בעת צרה".
מעניין להדגיש פסוק ט"ז "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים", המבטא נחמה טובה לצדיקים. הפרק, כאמור, מדגיש את הצדיק מול הרשע. פעמים רבות הרשע אינו מוזכר בשם זה אלא בשמות נרדפים כמו: "מרעים".. "עושי עוולה"...איש עושה מזימות"...ועוד... נראה שכעשרים פעם הרשע מוזכר בדרך זו. כמובן, שישנם פסוקים בהם מדובר על הרשעים, אף כי המילה "רשע" אינה מוזכרת. כמו: "חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה".
חשוב לציין, כי גם הצדיקים נזכרים בפרק בשמות נרדפים, כמו:,"קווי ד"..."ענווים"..."ישרי דרך"...וכו...
מלבד האלפבית של הפרק ניתן לחלקו לתת- נושאים בו כל רעיון מכיל כ-10 פסוקים.
הפסוקים א' - י"א - כוללים מתן עצה לשומע כיצד לנהוג.
הפסוקים י"ב - כ"ב - מציינים בעיקר גורל הרשע בעתיד.
הפסוקים כ"א - ל"א - גמולו של צדיק.
הפסוקים ל"ב - מ' - מודגשת ההחלטיות- הגמול.
הפרק כולו מדגיש את האמיתות של דרכי ד' כלפי הצדיקים והרשעים. מובהרים לנו כאן עקרונות המנחים את מי ששואף להתמיד בנאמנותו ובשלוות רוח אף בתנאי חיים קשים. כך לא ישמרנו בורא עולם מללכת שולל אחרי הצלחת הפושעים.
קיימים מספר פסוקים מרתקים בפרק זה המחזקים אמונתו של הצדיק, כגון: "בטח בד' ועשה טוב שכן בארץ ורעה אמונה"(פסוק י"ג).בפסוק זה מושם הדגש על הביטחון בד',] אשר שורשו הוא האמונה, בניגוד למרעים ששורשם רק הארץ. עלינו להפקיד את גורלנו, שאיפותינו ומעשינו בידי ד', אך לשלב "ועשה טוב" בכל מקום ובכל דרך. אל לנו לשים לב ללועגים עלינו באמונתנו. "שכן ארץ" - מבהיר לנו הפסוק למקום רענן, שאנן, רגוע וקבוע. המילה "ארץ" מסבירה לנו את תהליכי השינוי המתמידים המתחוללים בארץ, גם במקום כזה, שיש בו תמורות ללא הרף - עליך, הצדיק המאמין, לרכוש את תכונת השלווה. הנך נמצא בארץ, אך אל תטמא בה, שכון בה, אך מתוך קדושה ומהותך העצמאית.
הפסוק מסתיים ב:"ורעה אמונה" הביטחון יוביל אותך לאמונה, לדביקות, ללבביות למסירות לד'. עליך, הצדיק, לבטוח בד' מתוך מעשים טובים, כך תזכה לשכון בארץ, תפעל היטב למען שאיפותיך ומעשיך והכל מתוך אמונה, כך תראה הצלחה בכל מעשה ידיך ומחשבותיך.
הפסוק השני (ד') " והתענג על ד' ויתן לך משאלות ליבך", מדגיש, כי מציאות התענוג, האושר והשמחה שיהיו בך, מופנמים בתוכך, אם תעשה זאת לפי רצון ד'. דרך זו תביא לכך שימלאו משאלות ליבך, ועל כן, צריך כל אדם לעשות, לעמול ולעבוד מתוך אמונה, להפעיל מוחו ומחשבתו וכן את ריגשותיו, להביע משאלות ולנסות בכל כוחו להשיגם. תוכל לגבור על מכשולים על רשעים ועל דילמות שבדרך אם תהא בתוכך הדבקות והאמונה בבורא עולם.
אף יתכן שבדרך החיים יהיו שלבים קשים לצדיק, מכאיבים ומפריעים, אף יתכן שהרשעים יטילו בצדיק דופי, הרי בסופו של דבר יכירו כולם בצדקת הצדיק כפי שכתוב בפסוק ו': "והוציא כאור צדקך".
הצדיק "בנתינתו" כל חייו - פועל ומועיל ומביא ברכה בכל מעשיו, מסירות נפלאה לטובת הכלל, הכוחות הרוחניים שבצדיק מפעילים את דיבורו ומעשיו הטובים.
אחד הפסוקים הידועים בפרקנו "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", מבהיר לנו שאף כי דוד לא היה זקן בזמנו, הוא רכש וקנה חוכמה וניסיון חיים ולכן זכה בתואר "זקן בחכמה". הנאמנות לחיי תורה סוללת תמיד דרכו של הצדיק לטוב. ד' יעזור תמיד לצדיק, יצילם מיד הרשעים והקנאים ויושיעם לחיים מלאים ושלמים.
לימודו המתמיד של הצדיק יגביר בו את החכמה ואת המעשים הטובים ובכך תהא גם השפעתו החיובית התורנית והאימונית על אחרים כפי שמצוין בפסוק ל':"פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט". ד"ר יחיאל שרמן
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
