אחד מעורכי הדין הנמנים על לקוחותיי הכיר לי את קלוד, יהודי צרפתי המתגורר בפריז. קלוד גבר אמיד בן חמישים ובעל עסק אירופאי משגשג למכונות מזון. מספר שנים קודם לכן הכיר את חמוטל, ישראלית תל אביבית שצעירה ממנו בדור. לאחר תקופת היכרות קצרה הם התחתנו. נישואיו לחמוטל היו השניים עבורו לאחר שנישואיו הקודמים עלו על שרטון. חמוטל פרשה כנפיה מהקן לטובת בית מגורים יוקרתי בעיר האורות. היא ביקרה את הוריה ארבע פעמים בשנה, מתוכם פעמיים לתקופות ממושכות בלווית בעלה.
הקשר שלי עם קלוד היה טלפוני ועל ידי דואר אלקטרוני. הוא סיפר שבשנה האחרונה חמוטל הכפילה את טיסותיה לארץ עקב מחלתו הקשה של אביה. באופן טבעי קלוד לא היה מקדיש לעניין מחשבה אלמלא נסיונו המר עם אשתו הראשונה. בנוסף, הוא לא התעלם מכמות שיחות הטלפון שביצעה לארץ, יותר מהעבר. אמנם הוא יכול היה לתלות זאת בסיבות אחרות אבל הוא לא רצה להישאר עם ספק. הוא שלח לי תמונות במייל ופרטים אודות תכניותיה להגיע ארצה בסוף השבוע הקרוב.
על אף שידעתי היכן היא תשתכן, העדפתי "לאסוף" אותה משדה התעופה. הזיהוי הפיזי הראשוני הוא החשוב ביותר, כי תמונה בלבד מטעה. במעקב הזה לא היה מקום ללקיחת סיכונים וטעויות מכיוון שחמוטל תכננה להשאר בארץ שלושה ימים. זה אמנם נדיר בתיקי אישות אולם מקרה זה חייב מעקב כמעט סביב השעון. צוות מתוגבר שכלל שניים מעוקביי ואנוכי המתנו בנמל התעופה עם שקיעת החמה של יום חמישי. מדי פעם שאלנו את היוצאים באיזה טיסה הם הגיעו. המתנו בדריכות ומבטינו ננעצו בכל בחורה שהגיחה מרחבת המזוודות. מישהי שענתה לתיאורה של חמוטל נראתה יוצאת. במכשירי הקשר החל דיון בדבר הזיהוי האפשרי של חמוטל. ספק רב אחז את כולנו אך מסיבה זאת בחרתי צוות רחב. מחוץ לאולם המתין שי החוקר פרטי אשר נסע אחריה. אנחנו נשארנו בשדה.
לאחר דקות נוספות נראתה חמוטל. לאחר שראיתי אותה הבנתי עד כמה רחוק היה הספק שניקר קודם. היא נסעה במונית אל מלון אלכסנדר בתל אביב. זה מלון קטן סמוך לחוף מציצים הידוע. מול המלון נמצאות הריסות מלון שרתון הישן שעליו מתכננים מזה שנים לבנות מלון חדש. בינתיים, המקום הוא כמו אתר בניה, מגודר בחומה ארעית. השארתי שני חוקרים במקום להמשך מעקב. באותו ערב לא היתה פעילות נוספת מבחינתנו.
בשש בבוקר שי ואני המשכנו במעקב. לקראת השעה שבע חמוטל יצאה לג'ונינג בטיילת. זה היה חלק מהרגליה אולם ליוינו אותה בכל זאת. שוב חזר השיקול של אי לקיחת סיכונים אפילו אם הם מחושבים. חמוטל חזרה למלון ואנחנו המתנו בפנים, ידענו שבקרוב היא תאכל ארוחת בוקר והתכוונו להצטרף אליה. אל ארוחת הבוקר הגיעו גם אמה ואחותה. לאחר שסעדנו גם אנו, חזרנו לתצפית מחוץ למלון. כל עוד משפחתה איתה, לא קיים חשש שמאהב כלשהוא יצטרף אליהם.
לקראת השעה אחת עשרה הבחנו בגבר כבן עשרים מסתובב באיזור. כבר ראינו אותו מוקדם יותר אולם לא הקדשנו לו חשיבות. הפעם הוא משך את תשומת לבנו כיוון ששוחח עם נערה צעירה והוביל אותה אל אתר הבניה, אל אחד הקרוואנים הנטושים. התנהגותה של הנערה עורר את חשדנו. מבט קצר לתוך הקרוואן הבהיר כי מדובר בהתעללות מינית. סימנתי לשי לחייג למשטרה וניגשתי אל דלת הקרוואן. כשפתחתי את הדלת בהפתעה, הבחור זינק ממקומו וקפץ מבעד לחלון. רדפנו אחריו ובינתיים קולות סירנה נשמעו מתקרבים. בפועל כל הסיפור נמשך כעשר דקות אולם זה נראה כשניות. תפסנו את הבחור והניידת שהגיעה עזרה לנו להתגבר עליו. חזרנו כולנו אל הקרוואן, הנערה עוד הייתה שם המומה.
על הרצפה היה הסכין של הבחור. בזמן שתוחקרנו ע"י המשטרה, זיהינו לפתע את חמוטל ומשפחתה יוצאים מהמלון. נסיונותינו להמשיך בעבודתנו מאותו רגע נמוגו. עד שהספקנו להראות את תעודות הזיהוי ורישיונות החוקרים שלנו תוך כדי הבטחות שנתייצב בתחנה מאוחר יותר, פספסנו את חמוטל. דווקא בתיק זה שכל כך היה חשוב לשמור על רצף המעקב, קרה מה שקרה. כמובן שלא הייתה חרטה בליבנו בבחירת סדר העדיפויות, אך עבודה זה עבודה והייתי מוכרח להציל את המצב.
מיהרנו אל דירת הוריה של חמוטל בגידות. בדיוק כשהגענו ראינו את האם והאחות יוצאות ממונית. חמוטל לא הייתה איתם. ההזדמנות הזאת הצריכה תושיה וזריזות. נסעתי עם האופנוע אחרי המונית ועצרתי אותה ברמזור. "סליחה רגע" פניתי אל הנהג "אני בנה של הגברת שהורדת לפני דקה, כנראה נפלו לה התרופות". ביחד בדקנו בכסא האחורי וכמובן שלא מצאנו דבר. "זה כנראה נשאר אצל אחותי" המשכתי "איפה הורדת אותה ?". מבלי להסס השיב הנהג שהוא הוריד אותה באבן גבירול פינת זבוטינסקי. "תודה, אני אנסה לתפוס אותה בנייד" אמרתי, "הם דיברו משהו על מספרה" שיתף הנהג פעולה.
לאחר חיפושים במספרות בקרבת הצומת מצאנו את חמוטל. רווח לי שהשעה האבודה לא הייתה מהותית למטרת החקירה. היא יצאה עם תסרוקתה החדשה אל הרחוב, והלכה אל ככר המדינה לשופינג בחנויות הבגדים היוקרתיות. בשעת צהרים הגיע אל הככר רכב ב.מ.ו שחור וממנו יצא גבר נאה כבן 35. חמוטל קיבלה את פניו בחיבוק ונשיקה ושניהם נכנסו לרכב. הם עצרו במסעדת דגים ואנחנו המתנו דרוכים. הופתענו כשבסיום הארוחה כל אחד מהם פנה לדרך אחרת. באותו הערב היא שהתה בבית הוריה. לשמחת קלוד, גם בשני ימי המעקב הנוספים לא חשפנו קשר אינטימי כלשהוא. חמוטל ביקרה בבית הוריה, נפגשה עם חברות ואיש לא הגיע אליה יותר למלון. בתחילת השבוע העברתי לקלוד מייל בו צירפתי דו"ח מסודר שתורגם לצרפתית וגם תמונות. הרבה פעמים שמעתי אנשים משתמשים במשפט "נסתרות דרכי האל" אך עד שזה לא נוגע אליך לא חושבים על זה ברצינות. האמנם זה היה צירוף מקרים שלקוח צרפתי סקרן יציל נערה מאונס?! אולי זאת עוד דרך נסתרת של האל ?!
חוקר פרטי, בגידות, מעקבים הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
