יש אנשים המוצאים זמן לכל מטרה, משימה ויעד. יש כאלה שמרוב עצים אינם רואים את היער, לעולם אין להם זמן.
המחקרים מצביעים על הזמן כעל הגורם הדומיננטי בתוצרים הטובים. ככל שנדע לכלכל הזמן בצורה הנכונה נחסוך בזמן ונשביחו. הריני מוצא אנשים מצליחים מאוד המוצאים זמן גם ללימוד תורה, קובעים עתים לתורה, המה בלהט החיים מנתבים את הדרך ביעילות נבונה. הזמן המיועד לעמל, לעשייה, הוא חשוב, אך חשוב יותר הוא הקצאת הזמן לחשיבה. גדיעת עץ היא עבודה קשה. ככל שתקצה זמן ארוך יותר להשחזת הסכין, תהא המלאכה קלה יותר.
גיתה טוען, שלאדם יש תמיד זמן אם רק יידע להשתמש בו נכון. כלומר, ככל שנפיק תועלת ממשית מהזמן יימצא לנו זמן פנוי למלא כל רצוננו. זמן מתוכנן כדבעי מצליח לארגן טוב יותר את מחשבותיו של האדם. סדר יום מאורגן מאפשר לכל מנהיג לבצע כל משימותיו.
הרב יעקב אריאל בספרו "מאהלי תורה" מבהיר החשיבות הגדולה של קידוש הזמן וקביעת הזמן. לאדם חופשי יש זמן משלו. לעבד אין זמן משלו. חיי החירות מאופיינים בארגון נכון של הזמן וניצולו באופן יעיל. הקב"ה נתן לנו - לבני ישראל, את האפשרות לקביעת לוח זמנים.
קידוש המועדים, החודשים והשנים מסור בידינו, בשיקול דעתנו שלנו, זו אחריות אדירה. החירות היא האחריות לזמן. הקב"ה הנותן בידינו - בני האדם, את הרשות לקבוע לוח זמנים, העניק לנו אחריות כבדה על כתפינו. לפיכך עלינו לנצל ולארגן את הזמן בצורה החכמה והיעילה ביותר. אנו צריכים לשלוט בזמן ולא לתת לזמן לשלוט בנו.
מילת המפתח להצלחה בכל תחום היא האחריות. ככל שהאחריות מונחת היטב על כתפי המנהיג, כך תצלח יותר עבודתו.
שליטה על הזמן היא פונקציה של לקיחת אחריות. בניגוד לעבד, בן החורין-חופשי זכותו לנהל את לוח הזמן התאם לרצונו, לשאיפותיו ולחשיבתו, אך בני החורין אינם גדר הפקר. בן החורין השולט על הזמן יכול וצריך לנהל לוח הזמנים בהתאם לדרכיו. שילוב לימוד, השתלמות, העשרה אינטלקטואלית מחד, ומאידך לימוד תורה, שיעור תלמוד קבוע תלויים באותה אחריות שהאדם לוקח על עצמו.
נמצא במאמרים רבים כי ככל שהאדם יודע כיצד לגוון את עתותיו, משכיל לייעל את הזמן הנתון כולו למרותו - התפוקות טובות יותר. בספרו של מיכה פופר על מנהלים כמנהיגים הוא מציין, כי לכל 200 המנהיגים הטובים ביותר בארה"ב יש הובי נוסף מעבר לעבודתם. מתברר, שאדם העסוק אך ורק בעבודתו שלו, פחות יצירתי מהמנהיג המגוון, הקובע עתים לתורה, להשתלמות, לנגינה, לקריאה ולמנוחה. חירות פירושה שליטה עצמית. העיקרי שבהם היא השליטה על הזמן.
מצאתי חברים-מנהיגים שככל שעלו בדרגות הניהול, וככל שנטלו הם על עצם אחריות כבדה יותר, מצאו הם זמן ללימוד, לקריאה, ליצירת חיי חברה, להקשבה לזולת, לסביבה, להתערות בתוך הקהילה ולתרום מזמנם, מיכולתם ומהונם למען האחר.
קיימות מצוות רבות מאוד התלויות בזמן, מועדי תפילות, הנחת תפילין, זמן הדלקת נרות, זמן קריאת שמע, זמני מועדים ועוד. חז"ל אף קבעו כי נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן. חז"ל המליצו לנו לקבוע זמן ללימוד - זמן קבוע, התחשבות בזמן, התייחסות ללוח זמנים. האדם השולט על זמנו וניצולו היעיל הם ממוקדי ההוויה ביהדות.
מספרים (בדיחותא) על איש העולם הגדול שהיה עסוק בעמלו. נסיעותיו מעבר לים היו דבר יום ביומו, וביום... אסון - אביו נפטר. בקושי הגיע ללווייתו. שאל הוא את הרב האם יוכל מישהו תמורת סכום מכובד לומר במקומו קדיש, שהרי עבודתו אינה מאפשרת לו לומר שלושה קדישים ביום, וכל השנה... נו, אומר הרב, תלמיד ישיבה יאמר במקומך. המשיך הוא לבקש שמישהו גם יישב במקומו שבעה... ולבסוף שאל הוא - האם הוא "חייב" לנחם אבלים את התלמיד החכם היושב שבעה. אבסורד... לדעתי מציאות עגומה, אך קיימת.
המנהיג החכם ישתף צוותו, חבריו לעבודתה, בחשיבה משותפת כיצד לנצל ביעילות את הזמן. חשיבה מחודשת כל הזמן, מערכת השתלמויות ולמידה מתמדת של צוות העובדים, התעדכנות מתמדת בתחומים החדשניים ביותר אינה "בזבוז זמן". דומה היא לשיוף טוב יותר של הגרזן שבהמשך יחתוך טוב יותר את גזעי העץ.
הזמן המוקדש לתכנון לבניית חזון משותף, לקביעת תהליכים מוגדרים וברורים ומערך בקרה והערכה לכל שלב ובכל עת הם בסיס לכל הצלחה. יש חשיבות ללמוד נושאים אקטואליים ורלבנטיים הקשורים למהלך העבודה, כל אחד בתחומו, אך יש ערך רב מאוד ללמוד השכלה רחבה. מנהל, מורה - בכל מרצה יעורר עניין רב בשיעוריו אם תחומי התעניינותו רחבים ומגוונים. אין לי ספק שנעים להימצא בקרבתו של הלומד דף יומי, הלכה יומית ומשנה יומית, ליד המאזין למוסיקה קלאסית, המשתתף באירועים חברתיים והמבקר במוזיאונים.
היעילות בניצול הזמן הוא עקרוני בדרך להצלחה. ראוי לשאול כל הדרך שאלות חכמות, כמו: מתי צריך להשיג מטרה או תכנית מסוימת? כמה זמן דרוש להשגת מטרה או תכנית? כדי להגיע לפתרון אופטימלי. מה וכמה ניתן להשיג כאשר זמן מוגדר?
אני נוהג לומר שאין קפיצות דרך בחינוך. הפנמת כל עיקרון, תהליך, יעד, דורש זמן. הרמב"ם מדגיש את חשיבות ההרגל בהטמעת רעיון חינוכי ערכי או תורני. קיים זמן השפעה ואי אפשר לדלג עליו. זמן ההחלטה חשוב אף הוא וטומן בחובו התבשלות פנימית. ככל שהזמן ארוך יותר כן יפחת הלחץ.
חייבים להתחשב גם בזמן היכולת הפעלת שיקולי דעת לקיומם של תהליכים הם תלויי זמן. שהרי פועלים בתנאי אי ודאות. זמן החשיפה מהווה אף הוא גורם חשוב בתוצאות. זמן זה הוא המרווח בין קבלת ההחלטה לבין הזמן שייראו תוצאות הלכה למעשה. בחינוך - זמן החשיפה בעייתי באשר לעתים עמלים בלי לראות תוצאות מיידיות. משתנה זה חשוב מאוד בהשפעה על ההתנהגות.
תכנון העבודה של כל עובד, אך בעיקר של מורה, חייב להיות מחוכם ויעיל. יש לבדוק משך הזמן הנדרש ללמוד תחום הוראה משמעותו, מהות הזמן המתייחס לקיום אינטראקציה בין מורה-תלמיד בהתייחס לחומר הנלמד. השיעור הוא פרק זמן מוגבל, מוגדר ומתוחם. השיעור הוא יחידת זמן שלא קל לשלוט על האירועים המתרחשים במהלכה. בזמן זה יש להקנות חומר למידה, ליצור סיטואציות חברתיות, להתייחס מבחינה רגשית אנושית באווירה נחמדה, קורקטית, יעילה ומגוונת.
מנהל, מורה וכל בעל תפקיד במערכת החינוך חייב לתכנן יום עבודה, שבוע, חודש ושנת לימודים על פי לוח זמנים. צריך לשלב שני אלמנטים בסיסיים להצלחה, תכנון מערכת הלימודים ומערך למידה, קריאה והשתלמות אישית. בתכנון חכם תהא עסוק ויהא לך זמן.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
