מעקב אחר ה"ערב רב"
מבוא:
ו?ג?ם-ע?ר?ב ר?ב ע?ל?ה א?ת??ם ו?צאן ו?ב?ק?ר מ?ק?נ?ה כ??ב?ד מ?אד: (שמות י"ב, ל"ח)
פרשת חטא העגל נותרה כחידה ותעלומה. רובם המכריע של פרשני התורה תלו את הקולר בצוארם של הערב רב. אשר הם היו בעוכרי ישראל וחטאו ראשונה, ואחריהם טעו גם ישראל. על כן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לדעת פרטים על ה"ערב רב". ע"מ להשכיל כיצד הצליח הערב רב להטעות את ישראל. לפיכך נלענ"ד להכיר את הערב רב, באמצעות מספר שאלות:
א. מי הם הערב רב? לאיזה אומה השתייכו? מה היתה דתם? מדוע כונו בשם "ערב רב"?
ב. מה היה מספרם של הערב רב?
ג. היכן שכנו הערב רב? האם עלה בידם להתערבב עם ישראל ?
תהליך עליתם ונפילתם של הערב רב לפי רש"י:
הופעתם הראשונה של הערב רב נכתבה בתורה בעת יציאת ישראל ממצרים (נלענ"ד לציין כי בתלמוד הבבלי לא מופיעה התיחסות כלשהיא למילת ערב רב). דומני כי מעקב אחר פירושי הרש"י בתנ"ך על ה"ערב רב" מלמדת על תהליך עליתם ונפילתם של הערב רב כפי שמבואר להלן:
הרש"י על המקום פירש: "ערב רב - תערובות אומות של גרים" (שמות י"ב, ל"ח). בפרשת חטא העגל אשר בפרשת כי תשא, כתב הרש"י בפירושו הראשון למלים עגל מסכה: "כיון שהשליכו לאור בכור, באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים" (שמות ל"ב, ד'). לאחר מכן כתב הרש"י בפירושו למלים שחת עמך: "שחת העם לא נאמר אלא עמך, ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי, ואמרת: טוב שידבקו גרים בשכינה, הם שחתו והשחיתו" (שמות ל"ב, ז'). בהמשך כתב הרש"י בפירושו למלים פסל לך: "אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות. משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה. אמר: אם יאמר המלך להורגה, אומר לו: עדיין אינה אשתך. בדק המלך ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה. אמר לו שושבינה: כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה הראשונה. אמר לו: המלך אתה קרעת אותה, אתה קנה לך נייר אחר, ואני אכתוב לה בכתב ידי. כך המלך זה הקב"ה, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקדוש ברוך הוא אלו ישראל. לכך נאמר פסל לך" (שמות ל"ד, א'). בחטא התאוננות ישראל בתבערה האמור בפרשת בהעלותך, כתב הרש"י בפירושו הראשון למלים בקצה המחנה: "במוקצין שבהם לשפלות אלו ערב" (במדבר י"א, א'). בהמשך כתב הרש"י בחטא תלונת הבשר בקברות התאוה, בפירושו את מילת והאספסף: "אלו ערב רב שנאספו אליהם בצאתם ממצרים" (במדבר י"א, ד'). בספר יהושע מצטט הרש"י את ר' משה הדרשן: "הסירותי את חרפת מצרים - שהיו אומרים, ראו כי רעה נגד פניכם, כוכב אחד יש ששמו רעה והוא סימן של דם, רואין אנו אותו עליכם במדבר, והוא שאמר משה במדבר (שמות ל"ב י"ב), למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, והם אינם יודעים שהוא דם מילה, וכשמלו בימי יהושע ובא אותו הדם, הוסרה אותה החרפה שעדיין ערב רב שעלו עמהם היו מונים להם, כך דרש ר' משה הדרשן" (יהושע ה', ט'). בספר נחמיה מפרש הרש"י את המלים כל ערב: " כל תערובות העכו"ם כמו וגם ערב רב עלה אתם (נחמיה י"ג, ג').
העולה מפירוש הרש"י הוא כי: אצל הערב רב חלו שינוי דרסתי והתדרדרות רוחנית, במהלך הזמן. תחילה העלה משה את הערב רב לדרגת גרים מיוחסים, אשר חוייבו במצות פסח מצרים "שאף הם היו באותו הנס" (רמב"ן-במדבר ט', י"ד), בחטא העגל צמחה מתוך הערב רב מנהיגות מכשפים, ועם הערב רב שיחתו והשחיתו עד אשר בקילקולם ירדו לדרגת שפחות, שהוציאו שם רע על ישראל. בתבערה נחתו הערב רב למדרגת מוקצים לשפלות, ובקברות התאוה כונו בשם אספסוף. בזמנו של יהושע מתגלה הערב רב כשונאי ישראל בליבם, ובזמן נחמיה שבו הערב רב למעמדם הקודם במצרים. דהיינו: תערובת עכו"ם.
ע"פ הזוה"ק (שמות, קצא.) הערב רב היה חלק מן העם המצרי, בעלי אותה שפה, אשר כללו בתוכם את כל חרטומי מצרים. לאחר שחרטומי מצרים ראו את נפלאות ה', בקשו ממשה להצטרף לעם ישראל. הקב"ה הציע למשה רע"ה שלא לגייר את הערב רב (וכן מובא במד"ר שמות, פרשה מב, מדרש תנחומא, כי תשא, סימן כ"א, סימן ל' ), אך משה ביקש מה' שיקבלם, טעמו של משה היה משום שהסיבה לרצונם להתגייר היא משום שראו את גבורת ה', לפיכך סבר משה כי כשיראו הערב רב את גבורות ה' בכל יום, ידעו כי אין אל מבלעדי ה'. לכן גייר משה את הערב רב ולקחם תחת חסותו.
הכינוי "ערב רב" נקבע ע"פ התנהגותם בשעות היממה. כי הערב רב כללו את כל חרטומי מצרים, ובראשם עמדו יונוס וימברוס. חרטומי מצרים עסקו במשך כל היום בכשפים, כוחם של גדולי המכשפים שבתוכם היה בעת שנטתה השמש לשקוע. דהיינו, משש וחצי שעות עד תשע שעות וחצי. בשעות אלה יכלו מנהיגי הערב רב לעשות בכשפיהם את כל מה שרצו, לפיכך נקראו כל מאמיניהם בשם ערב רב. כח מכשפותם הגדול איפשר להם על כן יכלו לעשות את העגל, רק לאחר השעה השישית, וכן נאמר: וירא העם כי בשש...ויקהל העם.
מספרם של הערב רב:
מובא במכילתא: "וגם ערב רב: מאה ועשרים רבוא דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: מאתים וארבעים רבוא, ר' נתן אומר: מאתים וששים רבוא וצאן ובקר" (פרשת בא מסכת דפסחא פרשה יד). בילקוט שמעוני מובא: "ר' יונתן אומר מאה וששים רבוא לבד מטף (ונשים) לבד מנשים טף וזקנים. וגם ערב רב עלה אתם: מאה ועשרים רבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים רבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים רבוא" (שמות, פרק י"ב סימן ר"ט). וכן פירש ה"כלי יקר": (במדבר כ"ב , ב'): "ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, כי מפני הערב רב היו יראים מחמת רבויים". דהיינו, מספרם של הערב רב ע"פ המדרש הוא: בין 1,200,000 עד 3,600,000 לא כולל נשים זקנים וטף לעומת ישראל שמנו 600,000 גברים מגיל 20 עד 60. כלומר, בכל מקרה מספרם של הערב רב היה גדול בהרבה ממספרם של בני ישראל.
משכנם של הערב רב:
"בעל הטורים" כתב שכאשר יצאו ישראל ממצרים "נסעו בעירבוביא כשערב רב ביניהם, ואח"כ ביתר המסעות כולם הזכיר בני ישראל כי הפרידו לערב רב מביניהם (במדבר, פרק ל"ג פסוק ג'). הפרדה הפיסית מן הערב רב בוצעה בעת שמנה משה את ישראל למשפחותם לבית אבותם, וחילק את משכנם של ישראל לפי שבטים, דגלים ומחנות מסביב למשכן, בכך הבדיל משה מהם את הערב רב אשר בתוכם (רמב"ן-במדבר ה', ב'). כלומר, בזמן חטא העגל היה משכנם של הערב רב וישראל מעורבב.
ע"פ הזוה"ק (שמות, קצא:) ישראל שכנו לבדם מחופים בענני הכבוד, ואילו הערב רב והצאן והבקר שכנו מאחורי משכנם של ישראל, מחוץ לענני הכבוד. המן לא ירד לערב רב, אלא היו אוכלים מן הפסולת והשאריות של המן שנתנו להם בני ישראל (במדבר, רל"ז.). הערב רב לאחר שהתגיירו הצליחו לתערבב רק עם נשים משבט שמעון, ונולדו להם ילדים משותפים. חלקם של הילדים הללו מת בחטא העגל וחלקם מתו במגפה על דבר פעור.
לסיכום:
לאור האמור לעיל בדבר התדרדרותם הרוחנית, מספרם הרב, ושאיפתם לבטל את המחיצות הפיסיות והרוחניות בינם לבין עם ישראל. בחר הערב רב לבצע את חטא העגל בטרם יתקבלו הלוחות. לפיכך רובם המכריע של פרשני התורה תלו את הקולר בצוארם של הערב רב. אשר הם היו בעוכרי ישראל וחטאו ראשונה, ואחריהם טעו גם מעט מישראל. יה"ר שיתקיים בנו מקרא שכתוב: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר (יחזקאל, ל"ו, כ"ו) .
העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)
מחברם של הספרים: אשר על המשכן, מצמרת הארז, אשר תקראו
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
