פילגש בגבעה
פילגש(פילגש היא אישה שנקנת ללא כתובה.) בגבעה -הוא כינויו של אחד האירועים המוזכרים בסוף ספר שופטים. הסיפור בא לבטא כמה נוראה הייתה התקופה הזו, שבה אין מלך בישראל. הסיפור קשור למאבקי כוח בין שבטי ישראל לשבט בנימין .מגמת הסיפור היא אנטי-בנימינית, ומגנה את התנהגותם הבלתי אנושית של בני בנימין. הסיפור גם מגנה את הפירוד בין השבטים ומטיף לאחדות שבטי ישראל תחת הנהגה של מלך אחד.
מסופר על איש משבט לוי הגר בהר אפרים, לקח פילגש מבית לחם יהודה. האישה מרדה בו, וברחה אל בית אביה בבית לחם, שם שהתה במשך 4 חודשים. לאחר מכן הגיע אליה האיש, לדבר על לבה. לאחר שהות של כמה ימים בביתו של אביה, יצאו האיש ופילגשו לעת ערב לכיוון עירם. כשהגיעה שעת החשכה, היו הם ליד יבוס, והמשיכו בדרכם, במטרה ללון באחת מערי בנימין - גבעה או רמה.
איש זקן מהר אפרים, שהגיע מהשדה, הסכים להכניסם הביתה, להאכילם ולהשקותם,ולתת להם לישון בביתו. בעודם בסעודה, הקיפו את הבית אנשי העיר, ודרשו להוציא את האיש החוצה במטרה לאונסו או להתעלל בו. המארח התחנן לפניהם שלא יעשו זאת לאורחו, ובמקום זאת שיוציא אליהם את בתו הבתולה ואת פילגש האיש. על אף סירובו של ההמון, הוציא האיש את פילגשו בכוח החוצה, שם התעללו בה בני העיר כל אותו הלילה. היא נפטרה והוא לקח אותה לביתו. שם ניתח את גופתה לשנים עשר נתחים, ושילחם לכל חלקי הארץ.
הזעזוע היה גדול בעם והם הכריזו מלחמה על שבט בנימין המוגדרים כגיבורי מלחמה, בהכריזם שמי שלא יעלה למלחמה יומת, וגם בשבועה שלא לתת מבנותיהם לבנימין לנשים. רק במערכה האחרונה מתוך שלוש- ניצח העם,.הם היכו כמעט את כל בני בנימין, ושרפו באש את עריהם. רק שש מאות איש מבני בנימין נותרו בחיים.
העם הבין כי עומד להיכחד שבט שלם מישראל ולכן החליטו להרוג את מי שלא ישתתף במלחמה על אנשי יבש גלעד. כך, יצאו עליהם למלחמה, הרגו באנשיהם ולקחו ארבע מאות בתולות בשביל אנשי בנימין. בכך פתרו חלק מהבעיה של שבועתם . אולם פתרון זה לא הספיק מכיוון שהיו שש מאות מבני בנימין והיו ארבע מאות בתולות וחסרו מאתיים לשאר הגברים,לכן הוחלט לנצל את החג טו באב בשילה, שבו מחוללות בנות העיר בכרמים ,כאשר בני בנימין יחטפו להם נשים מהמחוללות. כך, לא תופר השבועה, שהרי הן נחטפו ולא ניתנו מרצון.
פילגש בגבעה-"בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה/אלמוני
בימים ההם
איש הישר בעיניו יעשה
לך
וכטוב בעיניו
להתעלל.
אישה עבריה נאלמה,
מה לך ומי לך
בבית אביך
למצוא מחסה.
לא שם לך,
לא זהות, לא פה.
אישה מחוקה שכמותך.
אף כי,
בזמן הזה.
*
הוראות לאישה בשדות החיים
שמרי נפשך מן הקוצרים
לבל יפגעו בך
זרים.
שמרי חייך מאישך,
מאביך, מאדונך,מבעל- הבית
כי לילה בא על ישראל.
*
מוכת חיים
לאן את נסה אישה?
תחת השמים האלה,
גם בבית אביך
לא תמצאי מנוחה.
אויבי איש אנשי ביתו
להסגיר
אמה אל אדונה.
*
כמה שמח אביך.
הנה תסור מעליו
חרפת נוכחותך.
ולא שאל
ולא רצה לדעת,
למה ועל מה נסת
מאישך
למצוא מחסה
מן המכות,
ההשפלה,
העבדות,
האטימות של איש
הישר בעיניו יעשה.
*
אכול ושתה,אומר האב.
אכול ושתה ולין פה
עוד לילה אחד.
פן מחר היא תמות.
ולא ידע האב,
שבשעה זו העניק לבתו
עוד ימים אחדים
של חיים.
*
הם מטיבים לבם
ואת מגישה.
כטוב ליבם ביין,
הם עולים על יצועם
לחלום חלומות
כרסים עמוסים לעייפה
ואת עולה נאלמה
לפני גוזזי חייך,
מעונה עד אור הבוקר
ברחובה של גבעה.
הם יעשו לך הטוב
בעיניהם
ואין מזיל דמעה
*
ויקח את המאכלת
ולא היה שם מלאך
לקרוא
אל תשלח ידך אל
הגופה
לרחוץ בניקיון את ליבך
הערל.
*
הנעשתה נבלה כזאת?
ההייתה כזאת
(מיום עלות בני ישראל מארץ מצרים)?
איש מבתר גופת אשתו,
לנקום עלבון גאוותו
שנטתה לערוב
ברחובה של עיר.
*
הנה הראש
ועיניה הפתוחות בבעתה,
לשלוח להוזים בין המשפתיים
ויד ימין לבנימין.
הרגליים שהלכו מאיתי
לבית אביך,
ילכו לבית לחם יהודה,
הפעם לתמיד.
צריך להשאיר משהו
גם למנשה, זבולון ונפתלי.
*
אכן,
"שימו-לכם עליה,
עצו ודברו"
נבל!
"הבו לכם דבר ועצה
הלום".
*
ראיתי והנה
עולים זקני העדה
על הבית בירכתי הר אפרים
לנקום נקם אחד מאיבריה
הפזורים,
המבוזים בכל השבטים.
אחרי כן,
ילקטו אחד לאחד עצמיה
להביאם לקבר ישראל.
*
ולא היה שם מלך
לא שר ולא כהן
לומר
ככה יעשה לאיש
אשר הישר בעיניו יעשה.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
