חנה-אמו של שמואל הנביא.  

חנה-אמו של שמואל הנביא.


חנה היא אחת הנשים היחידות במקרא שעליהן מסופר שבעלה אהב אותה. היא סבלנית ועדינה.
התנהגותה של חנה יוצאת דופן, כשהיא מתפללת לאלוהים במקדש שילה בלחש. כיוון שזו תופעה בלתי מקובלת חושד בה עלי הכוהן שהיא שיכורה. חנה מתפללת לאלוהים שיתן לה בן ונודרת ומבטיחה מראש שאם תתמלא בקשתה היא תקדיש את בנה לה', להיות משרת בקודש .

חנה הייתה אשתו של אלקנה מרמתיים צופים ואמו של שמואל הנביא. השם חנה הורכב מהמילה חנן ומשם ה'.

חנה הייתה עקרה . לחנה יש 'צרה' ,אשתו השנייה של אלקנה,ששמה פנינה.היא הייתה נוהגת להכעיסה על שום עקרותה.

מדי שנה היו נוהגים,היא ובעלה, לעלות למשכן שילה ושם אלקנה היה נוהג לנחם אותה על עקרותה. בשילה הייתה נוהגת להתפלל לילדים שם התפללה ונדרה את שמואל לה'. בהתערבות אלוהים ,יולדת היא את שמואל, אשר עתיד להנהיג את עמו ולהושיעו.

כששמואל נגמל, קיימה חנה את נדרה והביאה אותו לעלי הכהן, ושם נשאר לשמש בכהונה במקום שני בניו החוטאים של עלי. הקשר בין שמואל לאמו לא נפסק.

באחת מאותן עליות בירכה עלי הכהן שה' יזכה אותה בילדים נוספים במקום שמואל, שהשאילה לה'. ואכן, היא ילדה עוד שלושה בנים ושתי בנות.

התייחסות להורים ולמנהיגים בעתיד אינו דבר שבשגרה בתנ"ך. במקרה של הוריו של שמואל, נכנס הכתוב לתיאור מפורט למדי. אין דבר שכזה בא במקרא, אלא להעביר מסר מסוים. התעסקות הפסוקים בבית הורי שמואל קוראת אלינו לתת לב ולעיין בפרטים המובאים ובמה שאנו יכולים לשאוב מהם.

חנה היא אישה חדורת אמונה בה' ובטוחה בהנהגתו, ועדיין דורשת את חלקה כאישה וכאם.
"אמרה לפניו: ריבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת אחד לבטלה - עיניים לראות, ואוזניים לשמוע, חוטם להריח, פה, לדבר, ידיים לעשות בהם מלאכה, רגליים להלך בהן, דדים להניק בהן. דדים הללו שנתת על לבי למה? לא להניק להן?! תן לי בן ואניק בהן. "

לחנה,אישיות חזקה מאד. אהבת בעלה אליה אינה מהווה פיצוי מספיק לשאיפתה לאמהות. מתוך תפילתה אפשר ללמוד על אמונתה החזקה ועל תעצומות נפשה. חנה מגלמת דמות מיוסרת ונחושה. יודעת את אשר רוצה ופועלת להשגתו, ויחד עם זאת מפנימה כאב עצור וכאב רב. שיחתה של חנה בפני המקום היא אישית ופרטית .

לפניכם 'תפילת חנה' אם שמואל הנביא, העקרה המייחלת לילד, נחשבת לאם התפילות. הלכות רבות העוסקות בתפילה נלמדו במקורן מ'תפילת חנה'. נשים רבות נוהגות לומר את 'תפילת חנה', פעמים בשבתות וחגים, זמן הדלקת נרות או בכל עת שליבן חפץ בכך. תפילת חנה מקובלת בעיקר אצל יהודי ספרד ויוצאי עדות המזרח, בכל יום כפתיחה לתפילת שחרית.

תפילת חנה
חנה אמו של שמואל הנביא.שמואל א פרק ב פסוקים א-י
"ותתפלל חנה ותאמר עלץ ליבי בה'. רמה קרני בה'. רחב פי על אויבי, כי שמחתי בישועתך.
אין קדוש כה', כי אין בלתך, ואין צור כאלוקינו .
אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות ה', ולו נתכנו עלילות.
קשת גיבורים חתים, ונכשלים אזרו חיל.
שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו, עד עקרה ילדה שבעה ,ורבת בנים אומללה.
ה' ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל.
ה' מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם.
מקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון, להושיב עם נדיבים, וכיסא כבוד ינחילם, כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל.
רגלי חסידיו ישמור, ורשעים בחושך ידמו, כי לא בכח יגבר איש.
ה' - יחתו מריביו, עליו בשמים ירעם, ה' ,ידין אפסי ארץ ,ויתן עוז למלכו, וירם קרן משיחו".
עד כאן תפילת חנה .

נשים מוסיפות:
רבונו של עולם, כשם ששמעתה לחנה בתפילתה , כן תשמע ותענה לתפילתי.
ובשחרית מוסיפים:
"אתיהו כמה רברבין, ותמהוהי כמה תקיפין ,מלכותיה מלכות עלם ,ושלטנה עם דר ודר.
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך ,נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהילתך.
ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי.
ברן יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלקים:לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי.
ואני בה' אצפה, אוחילה לאלקי ישעי, ישמעני אלקי.
אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי ,כי אשב בחושך, ה' אור לי. (פסוק זה לא אומרים בשבת וחגי ישראל)
כי לך ה' הוחלתי, אתה תענה ה' אלוקי.
רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה"'.
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי