דבורה -היא "אשת לפידות"
דבורה היתה בעלת הנתונים החשובים למנהיג - אומץ לב, גילוי מנהיגות בשעת משבר ומצוקה ובחירת האנשים המתאימים למשימה.
דבורה הנביאה חיה לפני למעלה משלושת אלפים שנה, בערך בשנת 2650 אחרי בריאת העולם. היה זה מאה וחמישים שנה אחרי שבני-ישראל כבשו את ארץ ישראל וחילקוה, בהנהגת יהושע בן-נון. התקופה בה חיה דבורה הנביאה ידועה כתקופת "השופטים" ולמעשה היא הייתה השופטת הפעילה של דורה.
היא באה אחרי אהוד בן גרא ושמגר בן ענת.היא הייתה השופטת היחידה בין כל השופטים שניתן לה תואר "הנביאה", חיה בימי שיעבודם של שבטי ישראל ליבין מלך כנען שישב בחצור.בת שבט נפתלי, אחת משבע הנביאות הנזכרות בתנ"ך לפי התלמוד, ומהמנהיגים המושיעים שקמו לישראל בתקופת השופטים.היא שפטה את הארץ ביחד עם ברק בן אבינעם. בזמנה התרחשה מגילת רות.
בימי דבורה חיו שנים עשר השבטים, בעצמאות מלאה, כל אחד בחלקו ונחלתו, כשהקשרים בין השבטים הם רופפים ביותר. העמים השכנים, ניצלו עובדה זו לרעה ומדי פעם התנכלו לבנ"י, כל פעם לשבט לאחר. הצרה באה כשהיהודים נטשו את דרכי החיים של התורה וניסו להידמות אל העמים השכנים. אז הם הותקפו ע"י כוח עוין, שדיכא ושיעבד אותם, גבה מהם מיסים כבדים וביטל את חירותם. בצר להם, צעקו להשם ושבו מדרכם הרעה.
אז שלח להם השם מנהיג, בעל שיעור קומה, שיושיעם מידי אויביהם ולימדם תורה ודעת ודרכי התנהגות על-פי תורת השם, תורת חיים. הכול הלך למישרים, כל זמן שמנהיג זה, שניקרא "שופט", היה בחיים. אולם אחרי הסתלקותו, נשארו היהודים, שוב ללא מנהיג רוחני, שוב חזרו לסורם ושוב נשתעבדו לאויב וחוזר חלילה.
מעשיה ושירתה מציגים בפנינו אישה חכמה וגיבורה, לוחמת ומנצחת, מנהיגת אומה ומשוררת בחסד עליון. היא הייתה הנביאה היחידה אשר מלאה תפקיד פעיל, חשוב ומכריע בתולדות ישראל - יזמה, ארגנה וניהלה את המלחמה נגד סיסרא, לכיבוש עמק יזרעאל מידי הכנענים.
דבורה ישבה תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל ,מכיוון שלא רצתה להתייחד עם גברים-ובני ישראל עלו אליה למשפט. לדבורה הייתה סמכות דתית, פולחנית ומשפטית. היא דנה בענייני ריבות, הגידה את דבר אלוהים ואף גילתה עתידות, כמו שמואל ואנשי האלוהים הקדומים. מקצועה היה הכנת לפידים והיא הייתה אישה זריזה וחרוצה.
לאחר עשרים שנות שעבוד ליבין ולשר צבאו, סיסרא, החליטה דבורה שיש לשנות את המצב.
באותה עת תקף את ישראל יבין מלך חצור באמצעות שר-צבאו סיסרא. בתקופה זו לא היה מנהיג לישראל, ולכן נחשף העם לפרעות מצד אויבם. לאור המצב, דבורה הנביאה ששפטה את העם- החליטה ליזום מלחמה נגד יבין מלך חצור. היא מינתה את ברק בן אבינעם כמצביא הצבא הישראלי, ועמדה לצידו לפי בקשתו. ברק הזעיק את שבטי הצפון: נפתלי, זבולון ויששכר, ואת שבטי המרכז: אפרים, מנשה ובנימין. התאגדות רחבה כזאת של מספר שבטים הייתה נדירה בתקופת השופטים.
סיפור המלחמה מתואר בשירת הניצחון של דבורה , ויש בה הרבה סגידה לגבורת האישה. קטע המהלל את גבורת יעל שהרגה את סיסרא, וכן ביקורת על השבטים שלא השתתפו במלחמה. עשרת אלפים איש מבני ישראל יצאו למלחמה מול צבא הגדול בהרבה במספרו ובציודו - תשע מאות רכב ברזל. בקרב שהתנהל סמוך לנחל קישון ובמרדף שאחריו, הוכה כל הצבא הכנעני על רכבו וחייליו. סיסרא ירד ממרכבתו ונס ברגל לעבר אוהלה של יעל אשת חבר הקיני, שהיו לו יחסי שלום עם מלך יבין, וסיסרא היה בטוח ששם יוכל למצוא מקלט. יעל מזמינה אותו לאוהלה ושם היא הורגת אותו.
המלחמה מסתיימת בניצחונם של בני ישראל ודבורה שרה שיר ניצחון והלל.
בעקבות המלחמה וניצחונם על סיסרא, מפקד הצבא הכנעני, השתלטו שבטי ישראל על כל צפון הארץ.
על פי המסורת נקברה דבורה בקדש נפתלי שבנחלת שבט נפתלי.
שירת דבורה:
א ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא, לאמר:
ב בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם, ברכו יהוה.
ג שמעו מלכים, האזינו רזנים:
אנכי, ליהוה אנכי אשירה,
אזמר, ליהוה אלהי ישראל.
ד יהוה, בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום,
ארץ רעשה, גם-שמים נטפו;
גם-עבים, נטפו מים.
ה הרים נזלו מפני יהוה:
זה סיני, מפני יהוה אלהי ישראל.
ו בימי שמגר בן ענת, בימי יעל,
חדלו ארחות,
והלכי נתיבות - ילכו ארחות עקלקלות.
ז חדלו פרזון בישראל, חדלו,
עד שקמתי דבורה,
שקמתי אם בישראל.
ח יבחר אלהים חדשים, אז לחם שערים;
מגן אם יראה ורמח, בארבעים אלף בישראל.
ט לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם:
ברכו יהוה!
י רכבי אתנות צחרות, ישבי על-מדין,
והלכי על דרך - שיחו!
יא מקול מחצצים בין משאבים,
שם יתנו צדקות יהוה,
צדקת פרזונו בישראל.
אז ירדו לשערים, עם יהוה.
(יב) עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר
קום ברק ושבה שביך בן אבינעם:
(יג) אז ירד שריד לאדירים
עם ידוד ירד לי בגבורים:
(יד) מני אפרים שרשם בעמלק
אחריך בנימין בעממיך
מני מכיר ירדו מחקקים
ומזבולן משכים בשבט ספר:
(טו) ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו
בפלגות ראובן גדלים חקקי לב:
(טז) למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים
לפלגות ראובן גדולים חקרי לב:
(יז) גלעד בעבר הירדן שכן
ודן למה יגור אניות
אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון:
(יח) זבלון עם חרף נפשו למות
ונפתלי על מרומי שדה:
(יט) באו מלכים נלחמו
אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו
בצע כסף לא לקחו:
(כ) מן שמים נלחמו
הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא:
(כא) נחל קישון גרפם נחל קדומים
נחל קישון תדרכי נפשי עז:
(כב) אז הלמו עקבי סוס
מדהרות דהרות אביריו:
(כג) אורו מרוז אמר מלאך ידוד
ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת ידוד
לעזרת ידוד בגבורים:
(כד) תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני
מנשים באהל תברך:
(כה) מים שאל חלב נתנה
בספל אדירים הקריבה חמאה:
(כו) ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים
והלמה סיסרא מחקה ראשו
ומחצה וחלפה רקתו:
(כז) בין רגליה כרע נפל שכב
בין רגליה כרע נפל
באשר כרע שם נפל שדוד:
(כח) בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב
מדוע בשש רכבו לבוא
מדוע אחרו פעמי מרכבותיו:
(כט) חכמות שרותיה תענינה
אף היא תשיב אמריה לה:
(ל) הלא ימצאו יחלקו שלל
רחם רחמתים לראש גבר
שלל צבעים לסיסרא
שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל:
(לא) כן יאבדו כל אויביך ידוד
ואהביו כצאת השמש בגברתו
ותשקט הארץ ארבעים שנה:
בנימין זאב הרצל כתב סיפור עם אינטרפרטציה אישית על דבורה הנביאה בשם "דבורה תחת התומר".
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
