מדיניות ליברלהונית 

מדיניות ליברלהונית

הרעיון הניאו ליבראלי נשען על ההומניזם, המאפשר לכל אדם לפעול באופן ישיר להטבת מצבו האישי. אידיאולוגיה המבוססת על הכרה בקיומן של זכויות טבעיות, כגון: הזכות לחיות בכבוד, הזכות לשיווין והזכות לקניין פרטי. הליברליזם נשען על עקרונות "הלסה פר". כלומר, צידוד באי התערבות ממשלתית בפעילות השוק (הכוללת בין היתר: הפרטה, הורדת סובסידיות, ביטול מיסוי ועוד) . בבסיס הגישה מתקיימים במספר הנחות יסוד, כגון: קיומו של שוק חופשי המאופיין בריבוי היצעים וביקושים. שנית, הנחת הידע המושלם - מצב בו לקונים ולמוכרים יש את כל הידע הנדרש להם בקבלת החלטתם. שלישית, האדם פועל כיחידה רציונאלית. לבסוף, כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים מבוצעות מרצון ולא בכפייה.

בפועל קיים פער בין האידיאה הניאו-ליברלית ליישומה הלכה למעשה: אי יכולת לרסן את קיומם של קרטלים ומונופולים מעוות את רעיון השוק החופשי. הנחת הידע המושלם מתפורר למול מגוון המניפולציות השיווקיות, עורכי דין ממולחים והליכים הרמנויטיים שלא ידענו בעבר. האדם הרציונאלי פינה את מקומו לאדם האמוציונאלי המונחה פרסומות ושאר תעמלנות תקשורתית. הקשר הקלוקל בין הון לשלטון הביא להפרטה מוטה הפוגעת בעקרונות ההומניזם, והמוסר הקפיטליסטי הקלאסי.

לסיכום, התרגום היישומי של האידיאולוגיה הניאו-ליבראליזם, הביא למה שאני מכנה מדיניות ליברלהונית - מדיניות המשחררת את בעלי ההון ממחויבות חברתית ומוסרית, ובשם הטוב הכללי פועלת להעברת אמצעי הייצור לשליטתם הבלעדית.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי